newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

זה לא רק מכנסונים, זו דרישה לחינוך אחר בבתי הספר

למערכת החינוך קל יותר לדבר על מכנסונים של תלמידות, מאשר להשקיע בלימודי מגדר במשך 12 שנות לימוד, שיתחילו מהפכה בכל היחס של הבנים למיניות

מאת:

כותבת אורחת: רותם אלישע

"מחאת המכנסונים". ככה קראו למחאה שלנו בתקשורת.

נכון שהמחאה מתרכזת הרבה בכך שתלמידות לא רשאיות להגיע במכנסיים קצרים לבית ספר, אבל מאחורי זה עומד מסר עמוק שתלמידות מבתי ספר בארץ מנסות להעביר בבתי ספר שהן נמצאות וגם כמובן למשרד החינוך. מאחורי "מחאת המכנסונים" עומדות נערות המתנגדות לאפליה מגדרית, חוסר שוויון ועידוד תרבות האונס – כל הדברים האלה קורים בבתי ספר בישראל 2015.

בדף הפייסבוק שאני מנהלת, "מפסיקות לשתוק – נלחמות למען החופש והשוויון", קיבלתי עשרות הודעות מתלמידות שמופלות בבתי ספר שלהן. לחלקן לא נתנו להיבחן מפני שהגיעו במכנסיים קצרים, בעוד שתלמידים בנים שהגיעו עם מכנסיים קצרים נבחנו כמובן. חלקן הושעו מבית הספר, חלקן ננזפו ולחלקן הצוות החינוכי אמר אמירות מאוד פוגעניות שמעודדות את תרבות האונס. "את תפריעי לבנים להתרכז", אמרו לאחת. "יטרידו אותך מינית ככה כשאת לא צנועה", אמרו לאחרת, והיו עוד שלל אמירות בסגנון הזה.

המסר שמועבר לנו, התלמידות, הוא שאנחנו אחראיות על הבנים, אנחנו אחראיות על המעשים שלהם, אנחנו אחריות אם יטרידו אותנו ואנחנו האשמות. גורמים לנו להרגיש כמו לא יותר מאובייקט מיני. זה מסר מעוות, שמעודד האשמת הקרבן ונותן לגיטימציה לגברים להטריד, שכן הנערות (או הנשים) אשמות בעצמן לכאורה, כי הן אובייקט מיני, וזה בסדר כי לחפץ הרי אין רגשות.

לבתי הספר ולמשרד החינוך הרבה יותר קל להתנער מאחריות ולהאשים את התלמידות מאשר לתת תקציבים לתכנית לימודים מסודרת במגדר וחינוך מיני מכיתה א' עד י"ב. יותר קל לכסות את הגוף של התלמידות מאשר לחנך לתרבות לא סקסיסטית ואלימה מינית ומגדרית.

אני מאוד שמחה שבשבועות האחרונים תלמידות נלחמות על זכותן לשוויון ויחס מכבד, שהן מבינות שהמסרים שמועברים לנו בבתי ספר הם מסרים שגויים ונלחמות כדי לשנות את זה. אני מאוד שמחה שהמודעות לאפליות מגדריות התעצמה ושנערות לא שותקות מול זה.

עוד שבועיים אנחנו נפגין מול הכנסת בדרישה לשוויון מגדרי בבתי ספר ולהקצאת משאבים לתכנית לימודים בנושא מגדר וחינוך מיני. נפגין תלמידות, תלמידים, מורים/ות והורים. אני מקווה שגם הח"כים יצטרפו אלינו ויעזרו לנו לשנות את המצב הקיים. עז אז, אנחנו נפעל מלמטה כדי לשנות את זה.

רותם אלישע היא מנהלת עמוד הפייסבוק "מפסיקות לשתוק – נלחמות למען החופש והשוויון" ותלמידה בכיתה י"ב.

> נישואי בוסר: כמה קטינות ערביות נישאות בניגוד לחוק, ולמה?

מכנוסנים זה לא הכל (אילוסטרציה: Alessandra Celauro CC BY-NC 2.0)

מכנסונים זה לא הכל (אילוסטרציה: Alessandra Celauro CC BY-NC 2.0)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"התואר 'תומכי טרור' נאמר היום כלאחר יד". עימות בין ח"כ אחמד טיבי לשר איתמר בן גביר בכנסת, מרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

"התואר 'תומכי טרור' נאמר היום כלאחר יד". עימות בין ח"כ אחמד טיבי לשר איתמר בן גביר בכנסת, מרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

ההסתה עולה, כוח ההשפעה של הח"כים הערבים יורד

המלחמה צמצמה מאוד את מרחב הפעולה של הח"כים הערבים, וברחוב הערבי שוב שואלים האם יש טעם לשלוח נציגים לכנסת. למרות הכל, נראה שהתשובה עדיין חיובית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf