כשברני סנדרס תמך באסירים פוליטיים שובתי רעב

ב-1981 כתב סנדרס, שהיה ראש העיר ברלינגטון בוורמונט, לראש ממשלת בריטניה תאצ'ר בבקשה לשים קץ להתעללות באסירים הפוליטיים האירים ששבתו רעב. האם אחד המועמדים המובילים של הפריימריז לבחירות לנשיאות בארה"ב יתמוך כיום באסירים המנהליים הפלסטינים שובתי הרעב?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בשנת 1981 החלו מספר אסירים אירים לשבות רעב בכלא הבריטי. השביתה היתה צעד נוסף בשרשרת של מחאות שנמשכה חמש שנים, ושבבסיסה עמדה הדרישה להכיר בשובתים כאסירים פוליטיים במעמד מיוחד ולא כאסירים רגילים. האסירים החלו לשבות רעב במרץ של אותה שנה, אחד אחרי השני במרווחים קבועים.

למרות התמיכה הציבורית לה זכו השובתים, תגובתה של ראש ממשלת בריטניה דאז, מרגרט תאצ'ר, היתה חסרת פשרות: "אנחנו לא מוכנים לשקול מעמד מיוחד לקבוצות מסוימות של אנשים המרצות את עונשן על פשע שביצעו. פשע הוא פשע הוא פשע. זה לא פוליטי".

שובתי הרעב זכו לתמיכה שהגיעה ממקומות שונים בעולם. אחד מהמקומות האלה היתה העיר ברלינגטון בוורמונט, שם כיהן אז כראש העיר מי שכיום מתמודד על כיסאו של נשיא ארצות הברית, ברנרד (ברני) סנדרס. וכך הוא כתב לתאצ'ר ב-15 ביולי 1981:

"אנחנו מודאגים מאוד מאי הנכונות של ממשלתך לשים קץ להתעללות, להשפלה, וליחס המשפיל לו זוכים האסירים שובתי הרעב בצפון אירלנד. אנו מבקשים ממך להפסיק עם המדיניות העיקשת כלפי האסירים לפני שהמוניטין ההוגן והכנה של העם האנגלי יוכתם עוד בעיני האנשים של וורמונט ושל ארצות הברית".

> שובת הרעב מחמד אלקיק: "אני עיתונאי, והמעצר שלי לא חוקי"

המכתב ששלח ראש העיר ברלינגטון בוורמונט, ברני סנדרס,לראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר

המכתב ששלח ראש העיר ברלינגטון בוורמונט, ברני סנדרס,לראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר

המכתב הזה נשלח חודשיים אחרי מותו של שובת הרעב הראשון באותה שביתה, בובי סנדס. מאז מותו של סנדס ועד מכתבו של סנדרס עוד חמישה שובתי רעב גוועו למוות: יוז, מקריש, או'הרה, מקדונל, והורסון, ועוד ארבעה מתו כתוצאה משביתתם אחרי המכתב הזה: לינץ', דוהרטי, מקלווי, ודיוון. השביתה הזו, שעלתה בחייהם של 10 בני אדם, חיזקה את מעמדה של התנועה הצבאית "שין פיין", שניצבה מול העקשנות הבריטית הבלתי מתפשרת, והניעה תהליך אלים שנמשך עוד שנים רבות אחריה. ההתעקשות של תאצ'ר שלא לראות את ההקשר הגדול יותר, את השאיפה האירית לחופש מהכיבוש הבריטי, ואת המחאה העממית שביטאה אותה, עלתה בחייהם של בריטים ואירים רבים.

העמידה של סנדרס, אז ראש עיר של כמה עשרות אלפי תושבים במדינה קטנה בארה"ב, לצד אסירים פוליטיים בצפון אירלנד, הוא דבר ראוי להערכה. יש לקוות כי יביע הזדהות דומה עם האסירים הפוליטיים הפלסטינים בבתי הכלא הישראלים, שארבעה מהם שובתים רעב כרגע, ואחד מהם, העיתונאי מחמד אלקיק, נמצא על סף מוות. פנייה בעניין נשלחה למטה הקמפיין שלו ותגובתו תפורסם כאן, במידה ותתקבל.

> העיתונאי שובת הרעב עומד למות והוא אפילו לא יודע למה

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

ילדים יוצקים דבש על תפוחים (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

חלוצי ההומניזם: הלמידה כדבש שהוא יצירתו הבלעדית של התלמיד

ארסמוס ומישל דה מונטן, בני המאה ה-16, הניחו את היסוד לחינוך ההומניסטי כאשר שללו את הלמידה על ידי שינון והטיפו ללמידה באמצעות קשרים חברתיים, שיחה וקריאה. בהתאם לזה, אומר מונטן, גם ההוראה צריכה להיעשות באמצעות דיאלוג

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf