כשברני סנדרס תמך באסירים פוליטיים שובתי רעב
ב-1981 כתב סנדרס, שהיה ראש העיר ברלינגטון בוורמונט, לראש ממשלת בריטניה תאצ'ר בבקשה לשים קץ להתעללות באסירים הפוליטיים האירים ששבתו רעב. האם אחד המועמדים המובילים של הפריימריז לבחירות לנשיאות בארה"ב יתמוך כיום באסירים המנהליים הפלסטינים שובתי הרעב?
בשנת 1981 החלו מספר אסירים אירים לשבות רעב בכלא הבריטי. השביתה היתה צעד נוסף בשרשרת של מחאות שנמשכה חמש שנים, ושבבסיסה עמדה הדרישה להכיר בשובתים כאסירים פוליטיים במעמד מיוחד ולא כאסירים רגילים. האסירים החלו לשבות רעב במרץ של אותה שנה, אחד אחרי השני במרווחים קבועים.
למרות התמיכה הציבורית לה זכו השובתים, תגובתה של ראש ממשלת בריטניה דאז, מרגרט תאצ'ר, היתה חסרת פשרות: "אנחנו לא מוכנים לשקול מעמד מיוחד לקבוצות מסוימות של אנשים המרצות את עונשן על פשע שביצעו. פשע הוא פשע הוא פשע. זה לא פוליטי".
שובתי הרעב זכו לתמיכה שהגיעה ממקומות שונים בעולם. אחד מהמקומות האלה היתה העיר ברלינגטון בוורמונט, שם כיהן אז כראש העיר מי שכיום מתמודד על כיסאו של נשיא ארצות הברית, ברנרד (ברני) סנדרס. וכך הוא כתב לתאצ'ר ב-15 ביולי 1981:
"אנחנו מודאגים מאוד מאי הנכונות של ממשלתך לשים קץ להתעללות, להשפלה, וליחס המשפיל לו זוכים האסירים שובתי הרעב בצפון אירלנד. אנו מבקשים ממך להפסיק עם המדיניות העיקשת כלפי האסירים לפני שהמוניטין ההוגן והכנה של העם האנגלי יוכתם עוד בעיני האנשים של וורמונט ושל ארצות הברית".
> שובת הרעב מחמד אלקיק: "אני עיתונאי, והמעצר שלי לא חוקי"
המכתב ששלח ראש העיר ברלינגטון בוורמונט, ברני סנדרס,לראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר
המכתב הזה נשלח חודשיים אחרי מותו של שובת הרעב הראשון באותה שביתה, בובי סנדס. מאז מותו של סנדס ועד מכתבו של סנדרס עוד חמישה שובתי רעב גוועו למוות: יוז, מקריש, או'הרה, מקדונל, והורסון, ועוד ארבעה מתו כתוצאה משביתתם אחרי המכתב הזה: לינץ', דוהרטי, מקלווי, ודיוון. השביתה הזו, שעלתה בחייהם של 10 בני אדם, חיזקה את מעמדה של התנועה הצבאית "שין פיין", שניצבה מול העקשנות הבריטית הבלתי מתפשרת, והניעה תהליך אלים שנמשך עוד שנים רבות אחריה. ההתעקשות של תאצ'ר שלא לראות את ההקשר הגדול יותר, את השאיפה האירית לחופש מהכיבוש הבריטי, ואת המחאה העממית שביטאה אותה, עלתה בחייהם של בריטים ואירים רבים.
העמידה של סנדרס, אז ראש עיר של כמה עשרות אלפי תושבים במדינה קטנה בארה"ב, לצד אסירים פוליטיים בצפון אירלנד, הוא דבר ראוי להערכה. יש לקוות כי יביע הזדהות דומה עם האסירים הפוליטיים הפלסטינים בבתי הכלא הישראלים, שארבעה מהם שובתים רעב כרגע, ואחד מהם, העיתונאי מחמד אלקיק, נמצא על סף מוות. פנייה בעניין נשלחה למטה הקמפיין שלו ותגובתו תפורסם כאן, במידה ותתקבל.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
