"מזל שהילדים שלי ישנו היום בשכם, אחרת גם הם היו מתים"
גופתו של עלי דוואבשה, הפעוט שנשרף בבית שהוצת בכפר דומא, לא נלקחה קודם לבית המשפחה כי לא היתה משפחה להביא אליה את הגופה. בכבישים הסמוכים הצבא אמנם עצר לבדיקה באורח נדיר מתנחלים ולא פלסטינים, אך עימות נרשם בין חיילים לצעירים פלסטינים בסמוך למקום קבורתו של הפעוט
כתב וצילם: אורן זיו.
בשעות הבוקר, הכביש המוביל משכם וההתנחליות הסמוכות לכפר דומא ריק.
אחרי פיגועים נגד מתנחלים יהודים, הצבא סוגר הרמטית כבישים ופושט על כל הכפרים מסביב, אך הפעם המצב שונה.
בתוך הכפר, עשרות מתאספים סביב שני הבתים שהוצתו הלילה, אשר באחד מהם נשרף למוות הפעוט עלי דוואבשה, ואמו, אביו, ואחיו בן ה-4 אחמד נפצעו קשה.
הבית של משפחת דוואבשה שרוף כמעט כליל: חדר השינה, המטבח, וחלק מהסלון. לא ניתן למצוא זכר לרהיטים או בגדים. קרובי משפחה מנסים לאתר חפצים שאפשר להציל, ומרוקנים את המקרר השרוף מתכונו.
בתוך חדר השינה השרוף הניחו קרובי משפחה צילומים של עלי, על הרצפה השרופה, מעין אנדרטה מאולתרת.
> פעוט פלסטיני בן שנה וחצי נשרף למוות בהצתת ביתו על ידי מתנחלים
יוסף, פרמדיק מהכפר השכן עקרבה, סיפר לשיחה מקומית: "בשעה 2 בלילה קיבלנו דיווח על אירוע. הגעתי עם האמבולנס שלי והבית בער כולו. פינינו את המשפחה לבית החולים רפידייה בשכם, הבן הקטן נפטר והשאר היו במצב כל כך קשה שהיינו צריכים להעביר אותם לישראל, הגיע מסוק ולקח אותם".
קרוב משפחתו של עלי, שגר בבית הסמוך שגם הוא הוצת ונשרף, מספר: "בשעה 2 בלילה התעוררתי מרעש. למזלי הילדים שלי ישנו היום בשכם, אחרת הם היו מתים", ומצביע על החדר שצמוד לכניסה לבית, שנשף כליל. הוא מסתובב חסר שקט בביתו החצי שרוף, ושעות אחרי ההצתה עדיין מביט בהלם בקירות המפויחים.
"כשהתעוררתי", הוא ממשיך, "ראיתי שכל הבית בלהבות, הם זרקו משהו דרך החלון והכל נדלק".
"לא ראיתי מי עשה את זה", הוא מוסיף ומצביע לעבר הגרפיטי בעברית מחוץ לבית: "נקמה" ו"יחי המלך המשיח", וציור של מגני דוד, "אבל אין לי ספק מי אחראי לזה".
> כשזה מגיע למחבלים יהודים, המשטרה והשב"כ מרימים ידיים מראש
פתאום בודקים מתנחלים
כל כמה דקות מגיעות קבוצות של אנשים: תושבים מהכפר, עיתונאים, עובדים של ארגוני זכויות אדם, ומסיירים במקום. אחד מתושבי הבית צועק לעברם "זאת ישראל, תראו מה עשו לנו, למה שרפו תינוק בן שנה וחצי בחיים? מה הוא אשם?"
צלם פלסטיני ותיק שהגיע משכם סיפר לי בהתרגשות: ״זאת הפעם הראשונה בחיים שלי, שאני רואה שהצבא עוצר מתנחלים בכביש לבדיקה, ולי, עם מכונית עם לוחית רישוי פלסטינית, נתנו לעברו בלי בעיה". למרות האירוע הלא שגרתי של בדיקת מכוניות של מתנחלים, בינתיים הצבא לא עצר איש בחשד להצתה.
בהלוויות בגדה המערבית, הגופה מובאת קודם כל לבית המשפחה, כדי שהנשים תוכלנה להיפרד מן ההרוג. היום לא הייתה משפחה להביא אליה את הגופה, וגופתו של עלי נלקחה ישר למסגד במרכז הכפר, שם מאות הגיעו לתפילת יום השישי.
ראש הממשלה הפלסטיני, ראמי חמדאללה, הגיע לכפר מלווה בכוחות גדולים של משטרה פלסטינית. התושבים המקומיים, שכפרם לא זוכה להתייחסות בדרך כלל מהרשות הפלסטיניות, לא נראו מאוד שמחים מביקורו.
חמדאללה צעד לתוך הבית, כשהוא בוחן את הקירות השרופים ומביט בצילומים של הפעוט שנשרף. הוא פנה בערבית לכתבים הרבים במקום ואמר: "אנחנו לא מקבלים את הגינוי של נתניהו, האחריות היא של ממשלתו והמתנחלים שיושבים בה ומסיתים להרג פלסטינים".
> רשיון להרוג: כך התגייסה המערכת לחפות על קצין שירה בגב של אדם לא חמוש
עימותים עם הצבא
מחוץ למסגד התארגנה הפגנה קטנה של כעשרה צעירים עם דגלי חמאס. המאבטחים של ראש הממשלה מנעו מהם להתקרב.
אחרי תפילת יום השישי, כאלפיים איש צעדו את המרחק הקצר מהמסגד לבית הקברות, שם נקבל עלי בטקס קצר.
כעשרים קילומטר מהכפר, במחסום חווארה שבכניסה לשכם, עשרות צעירים הבעירו צמיגים וזרקו אבנים על חיילים. הצבא סגר את המחסום, ומאות מכוניות נתקעו משני צדיו. החיילים ירו גז מדמיע לעבר הצעירים, וחלק מרימוני הגז נחתו בשדה שלידו התקיימה ההפגנה וגרמו לשריפות.
שעות מעטות בלבד לאחר ההצתה בדומא, בית נוסף הצמוד למחסום כמעט עלה באש, כששריפת הקוצים הגיע עד פתח הבית. המשפחה נמלטה החוצה, והצעירים הפלסטינים עזבו את העימותים עם החיילים וניסו לכבות את האש, עד שכוחות הכיבוי הפלסטיניים הגיעו למקום.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן