newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"כל שנה אני מקווה שחוק האזרחות יתבטל, ומתאכזבת"

"הוראת השעה" לחוק האזרחות הפכה לסיוט את חייהן של אלפי משפחות פלסטיניות בישראל, אבל עד השנה היא חודשה בלי כל דיון ממשי. עכשיו זה שונה. "אפילו בדרום אפריקה, הזכות למשפחה גברה על האפרטהייד"

מאת:

״הוראת שעה״ בישראל נמשכת 18 שנים. כך זה כאשר החקיקה פוגעת בפלסטינים, ובעיקר בפלסטיניות. למי אכפת באמת?

לרדוף כל החיים אחרי הזכויות שלך. נשים במחסום קלנדיה. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: מלאני פידלר / פלאש 90)

לרדוף כל החיים אחרי הזכויות שלך. נשים במחסום קלנדיה. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: מלאני פידלר / פלאש 90)

"חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)" נחקק ב-2003. מאז יצאו לחוק הזה שמות רבים: חוק איחוד משפחות, חוק האיזון הדמוגרפי, חוק ״הסיכון הביטחוני״. אבל המטרה של החוק הזה, שנחקק בשיא ימי האינתיפאדה השנייה, נשארה אותה מטרה: למנוע מפלסטינים ופלסטיניות מהגדה המערבית או מעזה, הנשואים לאזרחים ערבים בישראל, לקבל מעמד חוקי בישראל.

הוראת השעה הזו, הפוגעת באלפי משפחות פלסטיניות בישראל, מתחדשת מדי שנה מאז 2003. כל אותן שנים, אלפי המשפחות האלה עוברות גיהנום, אבל חידוש הוראת השעה עובר כמעט בלי סערות ודיונים. עד השנה.

אסמהאן ג׳באלי היא אחת מנפגעות החוק. היא אמנם נולדה בטייבה, אבל הוריה באו מטולכרם ומעולם לא נרשמו כאזרחים או תושבים בישראל, ולפיכך היא רשומה כתושבת הגדה המערבית, אף שהיא חיה את כל חייה בישראל. לפני 26 שנה היא התחתנה עם בן זוג מטייבה, יש להם שלושה ילדים, אבל מעמדה החוקי בישראל מעולם לא הוסדר. חיים שלמים של שב"חית, שוהה בלתי חוקית.

"כל שנה בתקופה הזו אני נעשית חולה, פיזית ונפשית, אני מרוסקת", מספרת אסמהאן. "בתוכי אני יודעת שהחוק יעבור, אבל תמיד יש קמצוץ של תקווה שהאנושיות תנצח ומישהו שם בכנסת יתעשת ויבין כמה הקול שלו מכריע ומשפיע על החיים שלי ושל אלפי נשים״.

אסמהאן מכירה על בשרה את כל תלאות החוק הזה. יודעת שילדים חסרי מעמד יכולים ללמוד במערכת החינוך רק כאורחים, הם לא יקבלו ציוני בגרות ולא יכולים להמשיך בלימודים אקדמיים. היא מתארת כיצד מנהלים חיי משפחה בצל החוק הזה, ומשרטטת את מסלול הייסורים שאנשים כמוה צריכים לעבור דרך כל ה"מדרגות" שהחוק הזה מציב: משוהה בלתי חוקי לתושב ארעי, אישור שהייה מתמשך, תושבות ובסופו של דבר אזרחות, שלא מגיעה אף פעם.

donate

לכל שלב כזה יש משמעות אדירה בחיי היומיום. יש הבדל תהומי בין אישור שהייה ללא היתר נהיגה או עם אישור כזה, עם אישור לעבוד ולהתפרנס או בלעדיו. אם עובדים בלי האישורים המתאימים, תשלומי המיסים והביטוחים מגיעים לסכומי עתק שקשה לעמוד בהם.

"לא רק שלא יכולתי ללמוד באוניברסיטה או לעבוד ולהתפרנס בכבוד, אני תלויה לחלוטין בבן הזוג שלי, ואני לא יחידה במעמד הזה", אומרת אסמהאן. "לי יש מזל עם בן זוג, שיכול לשאת את עול המשפחה לבד. מה אישה מוחלשת וחסרת מזל תעשה עם גבר אלים או מובטל?

"תארי לעצמך שהבן שלך נופל בבית הספר ומגיע לבית החולים מדמם וצריך לחתום על מסמכים כדי להיכנס לניתוח. ואז אומרים לך שאת לא אפוטרופוס של הבן שלך והחתימה שלך לא נחשבת. מה תעשי כשהבן שלך מחכה למנתח ובגלל 'הוראת השעה', הצוות הרפואי לא מטפל בו? אני חיה את המקרים האלה כל יום בצל החוק הזה. אני לא מדברת על זה שאין לנו זכות כמשפחה לנסוע לחו"ל ביחד. אסור לי לטוס עם הילדים שלי מנתב"ג, אין לנו את החוויה זאת של 'חופשה משפחתית'".

אסמהאן מודעת לכך שמצבה עוד טוב יחסית לנשים שמשלמות סכומי עתק לביטוח בריאות, אבל כשהן זקוקות לטיפול יקר, לדוגמה לטיפולים במחלת הסרטן, מתברר להן שהן לא זכאיות לטיפול ראוי, ומחלתן לא נכללת בסל היקר שהן משלמות לקופת חולים.

חיים שלמים בתור שב"חית. אסמהאן ג'באלי

חיים שלמים בתור שב"חית. אסמהאן ג'באלי

לא רק הטיפול הרפואי עולה ממון רב. כדי להסדיר את מעמד הילדים, פלסטינים הנמצאים במצב הזה נדרשים להוכחות אבהות באמצעות בדיקת DNA, מה שמהווה עול כבד על המשפחות, שצריכות לממן באלפי שקלים לכל ילד בדיקה, ולפעמים בדיקה חוזרת, כדי להוכיח שיש לו אבא עם תעודת זהות ירוקה או כתומה של תושב שטחים. זאת למרות שנראה הגיוני להסתפק בבדיקת אבהות לאחד מהילדים כדי להוכיח ששני הורים וצאצאיהם ראויים לחיות תחת קורת גג אחת.

הִילְדה קדֶסָה, בת 48, תושבת לוד, שגם היא נפגעת חוק האזרחות, מספרת שלפי "הוראת השעה", אם אחד מבני הזוג הוא תושב השטחים במקור, המשפחה אינה זכאית לדיור ציבורי. גם אם שני בני הזוג עובדים, הם לא יקבלו משכנתא.

הילדה נשואה לגבר מרמאללה כבר 22 שנים, והיא פעילה היום נגד חוק האזרחות. בן הזוג שלה היה אמור להתאזרח רגע לפני קבלת החוק ב-2003, ומאז כל התהליך הוקפא, והמשפחה התחילה מחדש את המערכה.

לפני שלוש שנים, במסגרת מבצע הקלות של שר הפנים דאז אריה דרעי, ניתנו 1500 אישורי שהייה – כולל אישור א5 המאפשר עבודה ונהיגה, ביטוח לאומי ובריאות – למי שהחלו את תהליך ההתאזרחות לפני 2003 או לזוגות ותיקים. לכן הילדה לא מתרגשת מהפשרה המסתמנת עכשיו ולפיה מי שהחלו בהליך לפני 2003 יקבלו אישורי שהייה עם היתר לנהוג ולעבוד.

"שר הפנים הקודם עשה זאת, ואז ח״כ אוסמה סעדי עזר לנו מאד להגיש את המקרים הכי קשים", מספרת הילדה. "שר הפנים יכול להעניק את האישורים האלו כל הזמן, ולא צריך לעשות טובות למנסור עבאס. הוועדה ההומניטארית שמדברים עליה קיימת כל הזמן, והיא לא אישרה אף אחד (כלומר לא נתנה אישורים, ס"ס). אלו דיבורי סרק כדי לתת לחברי רע"מ ומרצ סולם לרדת מהעץ״.

"תנו לי את זכותי לחיות עם אמי", הפגנה נגד חוק האזרחות היום מול הכנסת (צילום: תקשורת הרשימה המשותפת)

"תנו לי את זכותי לחיות עם אמי", הפגנה נגד חוק האזרחות היום מול הכנסת (צילום: תקשורת הרשימה המשותפת)

הילדה מתייחסת ל"וועדה ההומניטארית" שנקבעה כבר במסגרת החוק מ-2003 ויש לה סמכות להעניק מעמד במקרים יוצאי דופן. עו״ד עדי לוסטיגמן, היועצת המשפטית של ארגון רופאים לזכויות אדם, מלווה מאות משפחות במאבק המשפטי נגד החוק. היא מאששת את התחושה, שיש להרבה נשים נפגעות החוק, ולפיה הוועדה ההומניטארית הזו כמעט ולא מעניקה מעמד, גם למקרים הכי קשים כאשר מדובר בנשים שנשקפת סכנה ממשית לחייהן ואין להן לאן לחזור בגדה המערבית. אלפי בקשות על רקע הומניטארי נדחות על ימין ועל שמאל, היא אומרת.

לוועדה הקבועה בחוק האזרחות יכולים לפנות רק מי שיש להם משפחה בישראל. לוועדה יש סמכות לתת מעמד ארעי או תעודת זהות זמנית שמקנה זכויות. אבל לפי עו"ד לוסטיגמן, כמעט ולא נעשה שימוש בסמכות הזאת, למעט מקרים שמגיעים לבית משפט ושם מופעל לחץ על משרד הפנים. בכל מקרה, לוועדה אין סמכות לתת אזרחות או תושבות קבע.

השפעת החוק על חיי נשים פלסטיניות, בין אם הן בנות זוג לגברים חסרי מעמד או שהן עצמן חסרות מעמד, היא עצומה ומחבלת בזוגיות, בהורות ובגידול משפחה נורמטיבית ומתפקדת. סומייה אבו זר מלוד, הנשואה לבן דודה מעזה כבר עשרים שנה, מספרת כי בלידה של הבת השלישית שלה, בן הזוג שלה התעקש לבוא איתה, למרות שלא היה לו אישור שהייה.

"אחת האחיות הבינה שהוא לא יכול למלא טפסים ואין לו תעודת זהות כחולה, והיא הזעיקה משטרה, שבאה לבית החולים ועצרה אותו כשהייתי באמצע צירי לידה קשים", משחזרת סומייה. "ילדתי לבד, נכנסתי לדיכאון עמוק. הייתי עם שלושה ילדים, ובמשך שנתיים לא נפגשנו עד שהוא הצליח להיכנס מעזה לגדה ומשם הוא חזר אלינו.

"התינוקת שלי היתה בלי אבא בשנתיים הראשונות לחייה, ועד היום הסיפור הזה טראומטי לכל המשפחה. בעלי איש עובד וחרוץ, הוא גנן מוכשר, אני פתחתי את העסק על שמי, עבדתי כנהג שלו שנים כי אסור לו לנהוג. זה היה התפקיד שלי – בבוקר בצהריים ובערב – לנייד אותו ממקום למקום, ובין לבין לטפל בילדים שלנו. מאז שקיבלנו אישור שהייה, החיים שלי כאישה ואמא עובדת השתנו לגמרי".

עו״ד לוסטיגמן מייצגת משפחה, שבה האשה חיה ברמלה כבר כמעט 30 שנה, אבל בגלל החוק יש לה רק מעמד ארעי. הבן נפגע קשה בפעולה לאומנית על ידי יהודים, ילדה אחרת נכה במצב קשה. אבל בשל החוק היא צריכה לחדש את האישורים שלה מדי שנה. היא מתקשה לצאת לבקר את הוריה שהיגרו לחול, והוועדה ההומניטארית לא נותנת לה מענה.

לוסטיגמן מתמודדת כבר שנים באולמי בית המשפט עם הטיעון שמציגה המדינה ולפיו פלסטינים שהתאזרחו במסגרת איחוד משפחות היו מעורבים בפעולות איבה. "התכלית הביטחונית הנטענת של החוק מעולם לא גובתה בנתונים, ולאורך כל הדרך זעקה תכליתו הפסולה והיא התכלית הדמוגרפית", אומרת לוסטיגמן.

אין מראית עין של ביטחון. עו"ד עדי לוסטיגמן

אין מראית עין של ביטחון. עו"ד עדי לוסטיגמן

"בשנים האחרונות אפילו לא נעשה ניסיון של מראית עין לתמוך בטענה ביטחונית כלשהי. הפגיעה בזכויות יסוד מחוק זה היא קשה וגורפת לכל תחומי החיים. אסור להסכים עם קיומו במדינה המתיימרת להיות דמוקרטית. אין זה פלא שאין עוד חוק דומה לו המאבחן א.נשים על פי מוצא בשום מקום בעולם״, מסכמת לוסטיגמן.

ישראל טוענת שהיא יודעת לזהות "סכנות" ביטחוניות מצד פלסטינים. היא מפעילה את "מנגנון הזיהוי" הזה כאשר היא נותנת אישורי עבודה לעשרות אלפי פלסטינים מדי יום. אין שום מניעה להפעיל את "השיטות" האלו על בני זוג פלסטינים, שחיים בישראל עשרות שנים ולא מהווים שום סכנה ביטחונית.

לא ברור לי למה לא לתת אזרחות לכל הנשים והאימהות, שהסכנה היחידה שנשקפת מהן טמונה ברחם שלהן. הן "מאיימות" אך ורק על מרשם האוכלוסין ועל  צביונה היהודי של המדינה. אם החוק נדרש כדי להגן על ביטחונה של מדינת היהודים, איך חברי הכנסת מהימין הקיצוני מתנגדים לאשרר אותו? איך הם מעיזים לפגוע ב"ביטחון" המדינה?

צריך לקרוא לילד בשמו. החוק הזה מיועד כדי לשלוט בפלסטינים ולהנדס את הנוכחות והאזרחות שלהם במדינה. זהו חוק שמשמר ומשכלל את האפרטהייד נוסח 2021 ולפיו יש מדרג מסוים של בני אדם החיים כאן: למעלה חיים האזרחים היהודים הטהורים, ולמטה השב"חים הפלסטינים, ואולי מתחתיהם הפליטים ומהגרי העבודה. זוהי מהות החוק בעיניי. דמוגרפיה, לא משהו אחר. .

עו״ד חסן ג'בארין, מנכ״ל עדאלה, אחד הארגונים העותרים שוב ושוב נגד "הוראת השעה" הזו, אומר שחוק האזרחות הוא אחד משלושת החוקים הגזעניים ביותר בספר החוקים בישראל, בנוסף לחוק נכסי נפקדים וחוק הלאום. "המדינה התקשתה כל פעם מחדש להתמודד עם העובדה, שאין במדינות העולם מדינה אחת שמונעת כניסת בני זוג מעצם היותם מלאום אחר", אומר ג'בארין.

אפילו בדרום אפריקה של ימי האפרטהייד, מספר ג'בארין, המדינה הפסידה במשפט מפורסם לאחר שמנעה מאישה שחורה להסתובב בשכונה של בן זוגה הלבן. "הזכות לאיחוד משפחות גברה על חוקי האפרטהייד, ששמרו על ההפרדה בין שחורים ללבנים", אומר ג'בארין.

ג'בארין מעריך שנושא חוק האזרחות ייבדק בוועדה המיוחדת, שהקימה מועצת זכויות האדם של האו"ם, ואמורה לבדוק גם את המלחמה האחרונה בעזה ואת אירועי האלימות נגד האזרחים הערבים בחודש מאי שעבר. "זו פעם ראשונה שגוף בינלאומי מתעניין באזרחים ישראלים פלסטינים ולא רק בגדה ובעזה", אומר ג'בארין. "שמיעת העדויות של נפגעי חוק האזרחות תספק חומר חשוב נגד מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים באשר הם, ואולי אז נתחיל דיון מהותי בשאלה המתבקשת אחרי 73 שנים: האם ישראל היא מדינה דמוקרטית או מדינת אפרטהייד".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קורבן נוסף של יום הדמים בגדה (צילום מסך מתוך סרטון בצלם, המתעד את הירי במאלכ חמדאן מכפר סאלם)

קורבן נוסף של יום הדמים בגדה (צילום מסך מתוך סרטון בצלם, המתעד את הירי במאלכ חמדאן מכפר סאלם)

תיעוד: חיילים ירו למוות בצעיר פלסטיני מבלי שהיווה סכנה

על פי התיעוד, מאלכ חמדאן נורה למוות על ידי חיילים שירו לעבר פלסטינים בתגובה ליידוי אבנים. זאת למרות המרחק הרב ביניהם ובזמן שאלה ניסו להימלט מהמקום. באותו היום נורו למוות עוד 10 איש בגדה, חלקם בידי מיליציות משותפות של חיילים ומתנחלים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf