כל חיי הייתי אוהד בית"ר, אך לא עוד
אוהדי בית"ר ירושלים תמיד היו ימניים, אבל כהנא היה מוקצה מחמת מיאוס. עם השנים הגזענות השתלטה על המועדון, ואף אחד לא עצר אותה. שרת הספורט אפילו תומכת בלה-פמיליה
כותב אורח: כוכבי שמש
מגיל קטן, עוד בעגלת תינוקות, היו לוקחים אותי למגרש ימק"א לראות משחקים של בית"ר ירושלים. ככה נעשיתי אוהד בית"ר. כל השנים ראיתי את משחקי בית"ר ובצעירותי אף נסעתי לכל משחקי החוץ שלה. לא עוד!
היו הרבה אוהדים ססגוניים לבית"ר ירושלים: היה את קדוש "מפריח היונים"; היה את ברוכ'קה שצעקת "יאללה בית"ר!" שלו הייתה מרעידה את ימק"א בתחילת כל משחק; היה את אבשלום "האבא של הנוער" – כולם היו בית"רים שרופים וכולם היו בעד "בגין-בגין", בעד תנועת החרות על כל גלגוליה.
האוהדים היו כמו משפחה אחת, ולמרות שכולם היו ימניים, אף לא אחד מהם לא תמך בכהנא. כהנא היה מוקצה מחמת מיאוס. היום, יש בקרב אוהדי בית"ר שמניפים בגאווה את הסמלים של כהנא, אוי לגאווה כזאת.
היו ימים אחרים בירושלים, כל ראשי המדינה מהימין היו אוהדי בית"ר, ובהם שני ראשי ממשלה, שר חוץ, שני שרי אוצר ונשיא, שהיה גם יו"ר ההנהלה בעבר. כל בעלי הבאסטות בשוק מחנה יהודה היו אוהדי בית"ר, ולא שמעתי מהם מעולם דברי גזענות כמו אלה שמגיעים מצד "לה-פמיליה".
כהנא לא התעניין אז בנעשה בבית"ר, אבל מאז ש"לה-פמיליה" השתלטו על היציע המערבי החלו הקריאות הגזעניות. זה היה הזמן הנכון לעצור את הגזענות, ואולם ראשי המדינה התעלמו מהמצב שנוצר. ההתעלמות מ"לה-פמיליה" גרמה להתחזקותם, והם התחילו להכתיב להנהלה מדיניות. יו"ר הקבוצה, איציק קורנפיין, יאמר לזכותו, עשה הכל כדי להילחם בהם, אך הוא היה בודד במערכה ולא הצליח לבלום אותם.
לשיאה הגיעה הגזענות כאשר הגיעו שני שחקנים צ'צ'ניים לקבוצה. העובדה שהם היו מוסלמיים הטריפה את דעת האוהדים הגזענים (ולא שהם היו שפויים קודם לכך), והם יצאו בגלוי נגד ארקדי גאידמק, קיללו אותו בכל הקללות שיה להם בארסנל הקללות. גאידמק, שהשקיע כ-300 מיליון שקל בקבוצה, היה חסר אונים מול הכהניסטים, ואריאל הרוש שיצא להגנת השחקנים הצ'צ'ניים חטף גם הוא מה"לה-פמיליה". שחקנים בכירים ומאמני הקבוצה לשעבר, דוגמת יוסי מזרחי ואלי אוחנה, מילאו פיהם מים ולא דיברו נגד הגזענות בזמן אמת.
ההתפרעות של האוהדים בבלגיה לא כל כך הרגיזה אותי. כבר ראיתי התפרעויות גדולות. מה שבאמת שיגע אותי זה לראות את אלי טביב ניגש לאוהדים ומבקש מהם להוריד את השלט של כהנא, והם לא שמים עליו קצוץ. כואב הלב.
גם עכשיו, אחרי ההתפרעות בבלגיה, מנסים חברי כנופיית "לה-פמיליה" להצדיק את מעשיהם בטענה שהיו בקרב האוהדים הבלגיים אנטישמים שקראו קריאות נאציים. שרת הספורט יצא להגנתם: "לה-פמיליה לא תומכים בגזענות", אמרה השרה. והיא עוד זו שצריכה לעצור את הגזענות והאלימות על המגרשים. לא נראה לי שהיא תעשה משהו בעניין, וכנראה שחשובה לה יותר התמיכה בפריימריז.
אני לא מקבל את ההשתלחות של הפוליטיקאים הצבועים באוהדים הבודדים – החל מראש הממשלה וכלה בשרת הספורט מירי רגב. להם עצמם יש חלק נכבד במצב שהגענו אליו, ואחריות אמיתית להפיכת האוהדים לקיצוניים. אם מירי רגב מצטלמת עם אוהדי כהנא, מה יגידו אזובי הקיר?
כוכבי שמש הוא עורך דין, ממייסדי הפנתרים השחורים
> הטיפול התקשורתי בגזענות בספורט: שטחי, לא מקצועי, מתקרבן
גם גאידמק היה חסר אונים מול הכהניסטים. בית"ר (אילוסטרציה: zeevveez CC BY 2.0)
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
