newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כך מתעמרות הרשויות בירושלים במשפחתו של מוחמד אבו ח'דיר

לפני ארבעה חודשים נרצח הנער מוחמד אבו ח'דיר, באירוע שהגביר את התסיסה בירושלים. מאז מנסה המשטרה למנוע את הנצחתו במרחב הציבורי. לאחר שנדרשו לפרק את האנדרטה לזכרו, עכשיו נדרשת המשפחה להסיר גם את תמונתו של מוחמד שתלויה מחוץ לביתם

תרגום:

כותבת אורחת: תמר פליישמן

את המשפט "הם שרפו אותו והוא עוד היה חי" שמעתי מכל אחד מבני משפחת אבו-ח'דיר כשבאתי לביתם יומיים לאחר הלווייתו של בנם, מוחמד. מוחמד אבו ח'דיר נחטף בתחילת חודש הרמדאן בידי חורשי רע יהודים שהכניסו אותו לרכב ונסו לעבר יער ירושלים, שם שפכו על גופו דלק והציתו, ועזבו רק כשהילד הפך לאוד מעשן.

לא היה קל לחצות אז את פתח חצר המשפחה אבל לא יכולתי שלא. "אם תגיד לי ללכת", אמרתי לחוסיין אביו של מוחמד, "אכבד את רצונך ואלך". והוא השיב לי: "כל בן אדם, רק לא מישהו מהממשלה או מהתנחלות מוזמן אלי הביתה".

ואכן, משפחת אבו-ח'דיר פתחה את אוהל האבלים בפני אלפי בני אדם בני כל העדות וכל הדתות וכל הלאומים. אלו צבאו על ביתם במשך ימי האבל הרשמי כדי להביע את השתתפותם בצער המשפחה וכאבה. מתוך כך שטרם נראתה כנבלה הזאת במקומותינו, שכך ייעשה לילד שכל פשעו שנולד לדת אחרת וללאום אחר ושהיה ברגע הלא נכון במקום הלא נכון. הילד, שכל חטאו שלפנות בוקר של אחד מימיו הראשונים של חודש הרמדאן ישב על מדרגות חנותו של אביו, שבכביש הראשי בשועפאט, וחיכה שיגיע מועד התפילה במסגד הסמוך.

> אותה האש שרפה את משה סילמן ואת מוחמד אבו ח'דיר

נוכחות משטרתית ליד בית משפחת אבו ח'דיר (תמר פלישמן)

נוכחות משטרתית ליד בית משפחת אבו ח'דיר, עליו תלויה תמונתו של מוחמד (תמר פלישמן)

שרים ושועים שרצו להשתתף בצער המשפחה נדחו מעל פניה ולא הורשו להיכנס. האב סרב לשיחת טלפון עם ראש הממשלה, שמקורביו של נתניהו ניסו לארגן בין השניים. הוא השיב בשלילה גם לבקשתו של נשיא המדינה לערוך ביקור אבלים במעונו. הנשיא פרס והפמליה הנשיאותית כבר הגיעו אל מחוץ לבית המשפחה ונאלצו, נוכח סירוב המשפחה לקבלם, לשוב על עקבותיהם.

המשפחה, שלא מצאה מנוחה ולא ידעה מרגוע מאז יום השריפה הנורא ההוא, מספרת גם על הילד האחר. ילד פלסטיני, שניסיון חטיפתו באותו מקום נכשל יום לפני חטיפתו של מוחמד. "הם (כוחות המשטרה) שלא שמרו אז על הילדים שלנו, עכשיו הם פה כל הזמן כשזה כבר מאוחר מדי".

מאז אותו היום, לאורך הרחוב בו הם גרים, ובייחוד ליד ביתם, מוצבים רבים מהכוחות המיוחדים של המשטרה – לובשי שחורים החמושים בכלי הרג חדשים ומשוכללים. כאילו התהפכו היוצרות ומי שאשם במציאות החדשה הוא הקורבן, ולא מדיניות ההפליה וההזנחה את תושבי מזרח ירושלים במשך עשרות שנות כיבוש.

בעקבות רציחתו של מוחמד, שיש המכנים אותה כראשיתה של אינתיפאדה, הפכה המציאות לנפיצה יותר בירושלים וסביבותיה, ובייחוד על קו התפר שבין שני העמים. מתיחות זו גרמה לשורת התנכלויות מצד השלטונות כלפי בני משפחת אבו-ח'דיר, שכל מבוקשם הוא למצוא מעט מנוחה לנפשם ולהנציח את ילדם בדרכם הצנועה.

מסע ההתעמרות במשפחת אבו-ח'דיר התחיל חודשיים לאחר רצח ילדם, כשנציגי משטרה הגיעו לביתם והורו להם לפרק את האנדרטה הצנועה שהקימו על גדר ביתם. שאם לא כן אמרו, יבואו הם, נציגי הרשות ויעשו את המלאכה.

"זאת הייתה מלחמת עולם" מספר דודו של הילד, "אמרנו שאם הם יהרסו אותה אנחנו נבנה במקומה אחת גדולה באמצע פסי הרכבת".

> בהר חומה מקדמים בנייה חדישה ובצור באהר נלחמים להתחבר לביוב

האנדרטה לזכר מוחמד אבו-חד'יר מחוץ לבית משפחתו (תמר פליישמן)

האנדרטה לזכר מוחמד אבו-חד'יר מחוץ לבית משפחתו (תמר פליישמן)

ובינתיים, כי הכל במקום הממשק הזה שבין הכובש לנכבש הוא רק בינתיים, האנדרטה עומדת. אולם מה שצד בימים האחרונים את עיניהם של נציגי רשויות "החוק" זו תמונת הילד שתלתה המשפחה על קיר ביתם. על הקיר הפרטי שלהם, בשטח הפרטי שלהם בבית שרשום על שמם בערכאות בשכונה שהיא שלהם.

"הם בטח חושבים שזו הסתה" אמר לי בן המשפחה. הוא סיפר שב-24 באוקטובר בשעה עשר בבוקר טילפן רב נגד כאמל פארס מפקד משטרת נווה יעקב למוכתר של שועפאט ולעורך הדין של המשפחה ושב וטילפן גם בשש בערב. פארס הודיע שהשלט ועליו תמונת הילד לא חוקי (על איזה חוק בכלל מדובר?) ושעליהם להסיר אותו מיד ואם לא, יקנסו במינימום של אלפיים שקל ליום. קנס שיוטל עליהם על ידי עירית ירושלים.

"הורדנו, בטח שהורדנו" אומרים בני המשפחה, "כי איזו ברירה יש לנו?"

> מי באמת מנסה להבעיר את השטח?

תמונתו של מומחד תלויה על בית משפחת אבו ח'דיר (תמר פליישמן)

תמונתו של מומחד תלויה על בית משפחת אבו ח'דיר (תמר פליישמן)

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ילדים ברצועת עזה, בינואר 2021 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

ילדים ברצועת עזה, בינואר 2021 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

ישראל התאמצה לחסל אותנו, אבל אנחנו עדיין פה

לפני שנה, כוחות ישראליים פשטו על המשרד של האגודה הבינלאומית להגנה על ילדים – סניף פלסטין. כמה חודשים לאחר מכן, הארגון הוכרז כארגון טרור. אך מה שנועד לבודד אותנו רק חיזק את התמיכה בנו, ואת נחישותנו להמשיך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf