newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כבוד השר ארדן, אני גר בטירה, אני מפחד ואין מי שמגן עלי

בעיר שלי, טירה, פועלת תחנת משטרה כבר 5.5 שנים, אבל מספר מעשי הרצח רק גדל. אני לא מבין איך מדינה שמצליחה לפגוע במשאית נשק הרחק מגבולותיה לא יכולה לחסל מאגר נשק עשר דקות מכפר סבא. מכתב מתושב טירה, אחרי רצח זוג בכניסה לעיר

מאת:

כבוד השר לביטחון פנים, גלעד ארדן,

הסתכל על התמונה המצורפת. הבחור והבחורה הם מחמוד חג'אג' וארוסתו רימא אבו ח'יט, שני צעירים בתחילת שנות העשרים לחייהם שזה עתה התארסו. הם נורו למוות, בעירם, העיר שלי, טירה. באותו לילה נרצח אזרח ערבי שלישי: רדאד פייסל מג'סר א-זרקא.

מאז תחילת 2018 נרצחו בחברה הערבית 33 אזרחים, חמישה מהם בני העיר המדממת שלי: טירה. ברוב מקרי הרצח לא הוגשו כתבי אישום נגד הפושעים.

בחרתי לכתוב אליך, ואני מקווה שתשלים את הקריאה גם אחרי שתדע שמדובר בחיי אזרחים ערבים. אני לא כותב כדי להתנגח, אלא מתוך סיבה אחת: אני מפחד.

אני מפחד למרות שאין לי ולו סיבה אחת לפחד ברמה האישית: אני אדם מבוסס, ממשפחה מבוססת. אין לי אויבים. אפילו לא יריבים. ובכל זאת אני מפחד. כשאני הולך ברחוב וחולף לידי רכב ממהר, אני מפחד. כשאני בתור לכספומט ומישהו מנסה לעקוף אותי, אני מפחד. ולא אדוני, אני לא פחדן, ובני העיר שלי הם לא בריונים. אני לעולם לא אגדיר את החברה שלי כאלימה. פשוט, כי היא לא אלימה. פועלת כאן חבורה של עבריינים, שמקימים ארגוני פשע, שכולם ביחד לא מהווים אחוז אחד ממספר תושבי העיר. הבעיה שאין מי שיעצור אותם.

רימא אבו ח'יט ומחמוד חג'אג' שנרצחו בכניסה לטירה. הרוצחים יכולים להגיע לכל מקום (צילום: מד"א)

רימא אבו ח'יט ומחמוד חג'אג' שנרצחו בכניסה לטירה. הרוצחים יכולים להגיע לכל מקום (צילום: מד"א)

אני, יחד עם רוב תושבי העיר והנהגתה, ולצדנו ההנהגה הארצית של החברה הערבית, לא נוכל לפלוש לבתיהם של הרוצחים, לא נוכל לעצור אותם ולהחרים את נשקם. המקסימום שאנחנו יכולים הוא להרתיע, להזהיר ולדפוק על הדלתות במוסדות המוסמכים. ואת כל זה אנחנו עושים.

בחברה שלנו לא חסרים אנשי מקצוע ומומחים שיכולים לתרום רבות בתחום החינוך, התרבות והביטחון החברתי, אך ראשית כל יש לחסל את הביצה של ארגוני הפשע.

אני יודע שמבחינתך זו הזדמנות לתקוף שוב את ההנהגה הערבית, לקרוא לפתיחת תחנות משטרה חדשות ולגייס שוטרים ערבים. אבל תניח לכל זה רגע ותתבונן היטב במקרה של העיר שלי, טירה.

בטירה, קיימת ופועלת תחנת משטרה ללא שום הפרעה מזה חמש שנים וחצי. התחנה הזו ממוקמת במקום הכי מרכזי בעיר, באחד מבנייני העירייה הכי גדולים. כשנפתחה התחנה, המשטרה טענה שיש בעיר כ-2,500 כלי נשק והמטרה שלה היא לחסל את התופעה של הנשק הבלתי חוקי ולהיאבק באלימות הגואה בעיר. עברו חמש שנים שלמות ועוד ארבעה חודשים ולא הושג דבר. אנחנו לא יודעים כמה כלי נשק "חיסלתם". להערכתי, הם רק התרבו. אבל לא זה העניין. העניין הוא שפתיחת התחנה, ואיושה בשוטרים – שחלקם ערבים, אגב – לא החזירו לי ולשכניי את תחושת הביטחון האבוד.

גם הרפורמה שלך למתן הקלות בקבלת נשק לא תחזיר את תחושת הביטחון האבוד. לא רק משום שאני, כאזרח נורמטיבי, שכיר שאין לי כל קשר עם מערכת הביטחון, לא אוכל ליהנות מההקלות האלה ולהשיג נשק, אלא כי הרפורמה הזו מחזקת את תחושת הג'ונגל שבו, לכאורה, כדי לשרוד צריך לקחת את החוק לידיים.

בכירים בציבור הערבי במשמרת מחאה נגד אוזלת היד של המשטרה. האזרחים הערבים לא יכולים לפרוץ לביתם של הרוצחים (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

בכירים בציבור הערבי במשמרת מחאה נגד אוזלת היד של המשטרה. האזרחים הערבים לא יכולים לפרוץ לביתם של הרוצחים (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

טוענים שהאזרחים הערבים לא משתפים פעולה עם המשטרה. זו הטענה הכי רווחת. לא כי היא נכונה, אלא כי הכי קל להאשים את הקורבן. אבל האמת שיש בה משהו. פשוט כי  האנשים מ פ ח ד י ם! והמדינה לא מגינה על איש. היו עדים בטירה ובמקומות אחרים בחברה הערבית ששילמו בחייהם אחרי שהמשטרה ויתרה עליהם.

כבוד השר, אני לא מבין איך מקרי רצח המבוצעים לאור יום או בשעות הערב המוקדמות, ברחובות הראשיים ומול עשרות אנשים, לא מפוענחים על ידי אותה מדינה המסוגלת להגיע לכל מי שמתכנן לפגוע בביטחונה, או אפילו חושב על כך. אני שמעתי על חבר'ה מטירה, שנעצרו אחרי שתכננו לתלוש את דגל המדינה מעל בניין העירייה, בשעות הלילה המאוחרות. לא שמעתי על כתבי אישום נגד רוצחים מתועבים. אני לא מבין איך מדינת ישראל, אותה מדינה המתגאה ביכולותיה לתקוף משאיות במדינות השכנות בטענה שהן נושאות כלי נשק מסוכנים, לא מסוגלת להגיע למחסני נשק במרחק של עשר דקות מכפר סבא.

ושלא נתבלבל אדוני השר: הנשק הזה לא יוצר בטירה. לא הגענו לרמת יצור כזו. הוא גם לא מיובא במטוסים ואניות. הוא, ברובו, מוברח. מוברח מבסיסי צה"ל. צה"ל הוא המקור הראשון לנשק הלא חוקי, אז לפני שתבואו אלינו בטענה על אי שיתוף פעולה, אולי תחקרו את חייליכם הנאמנים בצבא המוסרי ביותר בעולם?

עצוב לי לומר את זה, אך אני בטוח שהנשק הזה ימשיך להשתולל ללא שום הפרעה עד שיזלוג לכוכב יאיר וכפר סבא. אז, תחסלו תוך ימים ספורים את ארגוני הפשע ואת מחסני הנשק.

אני מסיים את הכתיבה אליך כבוד השר, ואמשיך בחיי הרגילים. כשכל הזמן משתלטת על מחשבותיי התחושה שהרוצח מסתובב לו חופשי, ויכול להגיע אלי, לבתי ולביתי מתי שנוח לו.

אמג'ד שביטה, פעיל פוליטי וממקימי מיזם act לייצוג הולם בתקשורת לאזרחים הערבים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מדינות אירופה שיחררו ניצרה והצטרפו לגשמי הזעם הניתכים עלינו במקביל. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם (צילום: אמיר לוי / פלאש90)

סוף סוף צונאמי

הצונאמי המדיני שהזהרנו מפניו שנים ניתך עלינו באחת, ובמלוא העוצמה. זה שיושב בקודקוד יודע היטב שאם הצונאמי הזה יימשך, תהיה מדינה פלסטינית בלי שישאלו אותנו בכלל. עדיין אפשר לשנות כיוון, אבל לשם כך צריך להחליף את ההגה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf