ישראל זיהתה סכנה: נשיא מתון באיראן

חיסול הנייה בטהראן ביום הראשון לכהונתו של נשיא שנבחר על מצע רפורמיסטי ממשיך מסורת ארוכת שנים: בכל פעם שאיראן פנתה למערב, ישראל פעלה למנוע את ה"טרור הדיפלומטי" הזה

מאת:
אותת שפניו לשיפור היחסים עם ארה"ב והמערב. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן (צילום: פראצ'טאי CC BY NC ND 2.0)

אותת שפניו לשיפור היחסים עם ארה"ב והמערב. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן (צילום: פראצ'טאי CC BY NC ND 2.0)

בשנים 1994–1995, תחת הנשיא אכבר האשמי רפסנג׳אני, איראן ביקשה להיבנות מחדש לאחר עשור וחצי שכלל מהפכה, מלחמה של שמונה שנים עם עיראק עם מאות אלפי הרוגים ופצועים, מות המנהיג המייסד, משבר כלכלי שאיים לרסק את הכלכלה האיראנית, והתמודדות עם עולם ומזרח תיכון שעברו תמורות עמוקות ומהירות.

>> למרות המתקפה, איראן עדיין רציונלית יותר מישראל

רפסנג׳אני ביקש גם לפתוח דף חדש ביחסי איראן וארצות הברית. כחלק ממדיניות הפתיחות הכלכלית שהנהיג, הוא ניסה לפתוח אופק חדש לתעשייה ולמשק הנפט האיראני. הוא הכין זיכיון ענק, שכלל פיתוח של שני שדות נפט חדשים עבור חברת הנפט האמריקאית קונוקו. התנאים היו מצוינים וקיבלו את ברכתו של המנהיג העליון עלי ח׳אמנהאי כהושטת ענף זית לארה"ב.

קונוקו קיבלה אישור ממשרדי החוץ והאוצר האמריקאיים להתקדם עם העסקה. ואז הלובי הישראלי – איפא"ק וממשלת ישראל – נבהלו ופעלו להכשיל את הזיכיון. הם הוציאו חוברת מסרים לחברי הקונגרס האמריקאיים משתי המפלגות שהתריעו מפני ה"סכנה" בהסכמי סחר עם איראן. הנשיא ביל קלינטון נכנע ללחץ, הוציא שני צווים האוסרים על קיום כל סחר של חברות אמריקאיות עם איראן, ואז איפשר להשית שורה של סנקציות חדשות על איראן. העסקה קרסה, ואבדה ההזדמנות לנטרל איומים בדרכי שלום ודיפלומטיה.

donate

הסיפור חזר על עצמו כעבור כמה שנים תחת נשיאותו של מוחמד ח׳אתמי, שנבחר על מצע פוליטי שדיבר על דיאלוג בין ציוויליזציות. הוא ביקש לעזור לארה"ב לייצב את אפגניסטן אחרי 11 בספטמבר והפלישה האמריקאית, אבל נענה בנאום "ציר הרשע" של הנשיא ג׳ורג׳ וו. בוש ובשורה של סנקציות חדשות.

לארה"ב, ישראל והמערב היה הרבה יותר קל עם מחמוד אחמדינז׳אד, הנשיא שנבחר אחרי ח'אתמי, שסגנונו המתגרה והצהרותיו האנטי ציוניות החריפות הקלו על המלאכה של הצגת איראן כסכנה לישראל ולעולם. אבל אחרי ששוב נבחר לנשיאות ב-2013 פוליטיקאי מתון, חסן רוחאני, על יסוד הבטחה לבוחריו להגיע להסכם עם ארה"ב והמערב, שוב נדרכה ישראל ולא היתה מוכנה להשלים עם מצב שבו איראן מנהלת משא ומתן ומגיעה ב-2015 להסכם פורץ דרך עם ארה"ב, צרפת, בריטניה, רוסיה, גרמניה והאיחוד האירופי לגבי הגבלת פיתוח תוכנית הגרעין תמורת הקלה בסנקציות.

שינה את יחס החברה האזרחית לאיראן. מפגינות במחאת "אישה, חיים, חירות" בטהראן

ההסכם הזה ביטא ניצחון לדרך הדיפלומטית, אבל בדף המסרים הישראלי קראו לו "מתקפת חיוכים" או "טרור של חיוכים". ישראל היתה נחושה למנוע הפשרת יחסים בין איראן למערב ולחסום אפשרות של אופק אחר למזרח התיכון ולעולם. לאחר שדונלד טראמפ נבחר לנשיאות, בבערותו ובבורותו הוא ביטל את ההסכם, וסימן לאיראן שאין לה פרטנרים במערב. איראן האיצה את פרויקט הגרעין שלה באופן שלא היה יכול להתקיים תחת ההסכם.

בבחירות הבאות באיראן, ב-2021, נבחר הנשיא השמרן איברהים ראיסי, לאחר שהדגיש במסע הבחירות שלו את הניסיון הכושל של המגעים עם המערב, ושוב היה נוח לכולם (בתווך גם הייתה מחאת "זן, זנדגי, אזאדי" – אישה, חיים, חירות – ששינתה את התייחסות לאיראן מצד החברה האזרחית במערב, אבל זה נושא נפרד).

אולם גם תחת הנשיא ראיסי, התקיימו מגעים בין ארה"ב לאיראן, שהיה טמון בהם פוטנציאל דיפלומטי לטווח הארוך. לאחר שראיסי נהרג בהתרסקות מסוק, נפתח מחדש פתח עם בחירתו של מסעוד פזשכיאן כנשיא הרפורמיסט הראשון מאז 2005. גם פזשכיאן אותת שפניו לתיקון היחסים עם ארה"ב והמערב. ואז בא החיסול של איסמאעיל הנייה בטהראן ביום השבעתו של פזשכיאן.

איראן היא לא מדינה שוחרת שלום, אבל ראוי לזכור שאין מדינה שוחרת שלום על הבמה המרכזית בעולם כיום. איראן היא מדינה שמתנהלת עם מטרות פנימיות וחיצוניות, יעדים גיאו-פוליטיים, עם זירה פוליטית פנימית מוגבלת אך פעילה, ולצורך השגת המדיניות והמטרות שלה, היא מפעילה כלים רבים: כוחות דיכוי רבים כלפי פנים, קשרים הדוקים יותר ופחות עם מיליציות וארגונים בכל המרחב, וגם מפעלי סיוע ותמיכה.

כשאסטרטגיה אחת כושלת, עוברת איראן לאסטרטגיה שנייה. איראן יכולה לשרוד וליהנות משיתוף פעולה רווחי עם רוסיה וסין. אבל הדרך של איראן לבנות ולשקם את מעמדה האיזורי והבינלאומי עוברת דרך שיקום היחסים עם המערב. בכל פעם שבה איראן היתה צריכה לבחור בין הליכה לברית עם רוסיה וסין או להסכם עם ארה"ב והמערב, איראן בחרה באופציה השנייה.

החיסול של הנייה בטהראן נועד לדחוק באיראן להגיב, ואולי להסלים את העימות, ובכך להביא סוף סוף את המלחמה האזורית שישראל משתוקקת אליה. פזשכיאן, ביומו הראשון בתפקיד, נאלץ לבחור האם לנטוש את המצע שעליו נבחר ולהיגרר למלחמה שתרַצה בעיקר את מתנגדיו בתוך איראן (ובמיוחד בתוך הממסד השמרני במשטר) או לדבוק בדרכו המקורית. ייתכן מאוד שפזשכיאן ייאלץ להגן על המוניטין של איראן מול הפלסטינים, ובעיקר מול חמאס, ואולי לשדרג את שיתוף הפעולה ואת התמיכה בארגון.

שירותי הביטחון של ישראל אמנם הוכיחו שביכולתם לחסל מנהיג של חמאס בחדר במלון בלב טהראן (בהנחה שישראל אכן אחראית לחיסול), אך כשלו ומוסיפים להיכשל בהגנה על מיליוני אזרחים ישראלים. אם החיסול הזה יוביל את המזרח התיכון למלחמה כוללת, הוא עלול לחשוף את הבלוף הכי גדול של שיכרון הכוח הישראלי. הוא עלול לגבות את חייהם של אזרחים רבים בכל רחבי המזרח התיכון, ולגרור את ארה"ב למלחמה. מלחמה כזו עלולה גם להוביל לבחירתו של טראמפ לכהונה שנייה, מה שימיט עוד שורה של אסונות על האזור המוכה הזה.

פרופ' ליאור שטרנפלד מלמד היסטוריה של איראן המודרנית במחלקה להיסטוריה ובתוכנית ללימודים יהודיים באוניברסיטת פן סטייט. מחבר הספר "בין איראן לציון: יהודי איראן במאה העשרים".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחמוד מונא (משמאל) ואחמד מונא, בדיון הארכת מעצרם בבית משפט השלום בירושלים, ב-10 בפברואר 2025 (צילום: אורן זיו)

מחמוד מונא (משמאל) ואחמד מונא, בדיון הארכת מעצרם בבית משפט השלום בירושלים, ב-10 בפברואר 2025 (צילום: אורן זיו)

הפשיטה על חנות הספרים הפלסטינית: "זה מהלך פוליטי"

על צו החיפוש הופיע חשד ל"הזדהות עם ארגון טרור", ובהודעת המשטרה נטען ל"הסתה", אך מחמוד ואחמד מונא נעצרו בכלל בחשד ל"הפרת הסדר הציבורי". המשטרה טענה כי איתרה שמונה ספרים מסיתים לכאורה, אך סירבה לומר מה הם. "הספרים שאנחנו מוכרים נמצאים אונליין, אפשר לקנות אותם בכל מקום"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf