היישובים החדשים בנגב מכוונים נגד הבדואים, אך יפגעו בבאר שבע ודימונה

הבוקר (שלישי) ברחוב הפסגה 8, ירושלים, התכנסו חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה להחלטה אחרונה וסופית בתכנית "מבואות ערד" (הידועה כתכנית "עשרת הישובים"). במסגרת הישיבה נקבע כי 6 ישובים יוקמו במסגרת התוכנית. פעילי מגמה ירוקה, סטודנטים ואזרחים מודאגים מוחים בתוקף נגד התוכנית, שלטענתם תוביל לנזק סביבתי כלכלי וחברתי עצום ובלתי הפיך, לערי הנגב הקיימות.

אנשי "מגמה ירוקה" מפגינים בפתח הבניין בו נערכים הדיונים על הקמת הישובים החדשים בנגב
צילום: מגמה ירוקה

"אם התוכנית תאושר, זו תהיה בכייה לדורות", אומרת שני מיכאל, דוברת מגמה ירוקה באוניברסיטת בן גוריון. "במקום לפתח את הישובים הקיימים, הולכים להשקיע הון עתק בישובים קהילתיים, בעלות מיליארדי שקלים. תקציבה של עיריית באר שבע, למשל, עומד על מיליארד שקלים ובכסף הזה דואגים לצרכיה של עיר בת 200 אלף תושבים. פה הולכים להשקיע סכום פי כמה יותר גבוה, על מנת להקים ישובים קהילתיים קטנים שלא רק שלא יחזקו את הנגב, אלא יחלישו עוד את האוכלוסיות החלשות שבו".

הנגב יודע בימים אלה מאבקים לא פשוטים: יש הטוענים כי היישובים הבדואים הבלתי מוכרים מאיימים על הקרקעות. היישוב אל-עראקיב, למשל, פונה 72 פעמים ממקומו ויישובים אחרים נתונים באיומי פינוי תמידיים, מבלי שיהיו להם תנאי מחיה אנושיים ודברים בסיסיים כמו מים וחשמל. ממשלת ישראל לא מהססת לבזבז מיליארדים על מנת לייטיב עם כמה אלפים, שאפילו אינם גרים כעת באיזור במקום לפתור את בעיותיהם של יושבי האזור.

> חשיפה: כך מתכננים הקמת יישובים ליהודים על גבי כפרים בדואים

תזכורת: בנובמבר 2011 הממשלה החליטה על הקמתם של ישובים כפריים חדשים באזור ערד – מבואות ערד מזרח (בקעת ערד) ומבואות ערד מערב (חבל יתיר). לפי התכנית, אשר נמצאת בשלבי אישור סופיים, יוקמו עשרה ישובים קהילתיים פרבריים קטנים המיועדים לאוכלוסייה הומוגנית ואמידה.

זו למעשה חזרה על מדיניות שגויה של ממשלת ישראל: בשנות השמונים הוקמו שני ישובי לווין בקרבת באר שבע: להבים ומיתר. הסיבה להקמתם הייתה לספק חלופת מגורים איכותית לאוכלוסיות מבוססות, שלפני כן היו עוזבות לתל אביב בשל היעדר חינוך הולם לילדים בבאר שבע, ובעיקר בשל איכות החיים הירודה בבירת הנגב, מתעסוקה ועד בריאות. התוצאה אז הייתה, שבמקום שמשפחות מהרובד הסוציו-אקונומי הגבוה יישארו בבאר שבע, הן עזבו לישובי הלוויין. העשירים נשארו בנגב, אבל סימנו את באר שבע כעיר נכשלת. באר שבע לא התאוששה מזה עד היום.

התוכניות הישנות מספיקות – החדשות רק יפגעו ביישובים הקיימים

"למעשה, אין צורך אמיתי בהקמה של ישובים חדשים", אומרים ב"מגמה ירוקה". "על-פי עקרונות התכנון המוגדרים בתוכנית המתאר הארצית, תמ"א 35, ועל פי תכנית המתאר למטרופולין באר שבע, תמ"מ 23/4/14, יש להימנע מהקמתם של ישובים חדשים".

עוד אומרים ב"מגמה ירוקה" כי הקמת הישובים החדשים עלולה אף לפגוע בעתודות קרקע שיש לשמור למען הדורות הבאים ובערכי הטבע. בנתונים שמציגים חברי התנועה נכתב כך: "בתוכנית 'מבואות ערד' נטען כי מטרתה היא הגדלת היצע הדיור עבור אוכלוסייה של כ-15,000 נפש, אלא שכבר כעת קיים תכנון להקמת תשתיות עבור 55,000 נפש בכ-11 אלף יחידות בשלושה ישובים אחרים באזור שהקמתם אושרה בידי מוסדות התכנון (כסיף, יתיר וחירן). בישובי הנגב הקיימים מתוכננות תשתיות לשיכונם של 95,000 תושבים ב-28,550 יחידות דיור".

על פי הנתונים במקביל לשפע היצע הדיור הזה, עשרות ישובים ותיקים בנגב, כפריים ועירוניים גם יחד, סבלו מהגירה שלילית של כ-16 אחוז בין השנים 2007 ל-2011  ומשוועים לאוכלוסייה חדשה.

נה בר אור, יו"ר תא מגמה ירוקה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: "הרצון של הממשלה לפתח את הנגב, לגיטימי, אך זו לא הדרך. להשקיע שוב באוכלוסייה שכבר יש לה ולהזניח שוב את תושבי הנגב, לא יאפשר חיזוק ופיתוח אמיתי של האזור. להיפך, הקמת ישובים אלו רק יעמיקו את הפערים החברתיים ויאששו את אי השוויון החלוקתי שתושבי הנגב סובלים ממנו רבות. כל זאת גם, בנוסף להרס השטחים הפתוחים באזור".