newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ייעוץ חינוכי בקורונה: התקציב גדל, הצרכים גדלו הרבה יותר

70 אחוז מהיועצות החינוכיות דיווחו על ילדים שסובלים מבדידות בקורונה, יותר ממחצית דיווחו על חרדות, בין 6% ל-9% נתקלו בילדים עם נטיות אובדניות. אבל כשכל 100 ילדים בגני ילדים מקבלים שעת ייעוץ שבועית, אי אפשר לעשות הרבה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

במשרד החינוך מודעים היטב לאתגרי שעת הקורונה בתחום הרגשי והחברתי במערכת החינוך, ולשם כך נוספו לתקציב הייעוץ החינוכי, לפי דוברות המשרד, מעל מאה מיליון שקלים. עיקר התקציב הועבר לגיל הרך, שם הוכפל מספר שעות הייעוץ החינוכי הניתנות בגני הילדים.

כל ילד בגן ילדים מקבל 34 שניות יעוץ בשבוע בממוצע. ילדים בדרך לגן (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

כל ילד בגן ילדים מקבל 34 שניות יעוץ בשבוע בממוצע. ילדים בדרך לגן (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

ועם זאת, ההזנחה רבת השנים של הייעוץ החינוכי מותירה את המאמץ הנוכחי (הראוי לשבח) כטיפה בים. גם לאחר הכפלת שעות הייעוץ בגנים, יש כיום רק שעת ייעוץ שבועית אחת לכל 105 ילדות וילדים בגיל 3 עד 6. משהו כמו 34 שניות לילד בשבוע, לרבות התייחסות להוריו ולצוות החינוכי שלו.

מסקר יועצות שהועבר אלינו מהשירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך עולה, כי האתגר המרכזי שאתו מתמודדים הילדים בכל שכבות הגיל בימי הקורונה הוא בדידות. 69 אחוזים מהיועצות בחטיבות הביניים דיווחו על בדידות כקושי מרכזי. בנוסף, יותר מחצית היועצות מדווחות על חרדות, מצוקות רגשיות וקשיים במשפחה.

בין ששה לתשעה אחוזים מהיועצות (שווה ערך ל- 465 בתי ספר, 192 מהם בתי ספר יסודיים), דיווחו על התמודדות עם אובדנות כקושי מרכזי.

זה כבר לא עניין למשרד החינוך לבדו להתמודד עם המצב: ממשלת ישראל כולה, החברה בישראל כולה, חייבים להתערב להצלת ילדינו!

הייעוץ החינוכי הגיע לא מוכן למשבר הקורונה

במהלך שמונה החודשים מאז סגר הקורונה הראשון, מתמודדת מערכת החינוך עם אתגרים מורכבים וקיצוניים, שאיש לא היה מוכן להם. כמו בכל תחום אחר, הקורונה לא יצרה מציאות חדשה יש מאין, אלא חשפה לעיני כול, ואף החריפה, את נקודות החולשה שהיו למערכת החינוך מאז ומתמיד.

אחד התחומים שהגיע לחודש מרץ 2020 במצב נחיתות הוא הייעוץ החינוכי. בעיותיו המרכזיות נחשפו בדוח מבקר המדינה משנת 2014, ובראשן: אין בישראל תקן מחייב (ומתוקצב) לשעות ייעוץ חינוכי בגנים, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים; ויש פער אדיר בין היקף העסקה של היועצות והיועצים לבין היקף המשימות שבאחריותן, בכל שכבות הגיל.

רחל ארהרד, מדור המייסדים של הייעוץ החינוכי בישראל, כתבה בספרה (ייעוץ חינוכי, מופת 2014), שבראשית הדרך (1968) דובר על "עבודה בבתי ספר עם תלמידים שיש להם בעיות". תחת מחשבה מינורית זאת, היקף הייעוץ, שלא השתנה עשרות שנים, הוא כדלהלן: בתיכונים יש הקצאה (ותקציב) עבור 1.7 שעות בשבוע לכל כיתה, בחטיבות הביניים המלצה (ללא תקציב ייעודי) לשעה וחצי לכל כיתה, ביסודי המלצה לשעה בשבוע לכל כיתה, ובגנים המלצה למשרת יועץ חינוכי אחד לכל 100 גנים!

אל מול המשאבים המצומקים האלה, היועץ החינוכי נדרש למשימות הבאות: לשמש מורה (רגיל) בשליש ממשרתו, למפות את הצרכים של קהילת בית הספר, לפתח ולהטמיע תוכניות התערבות ומניעה, לסייע לצוות החינוכי של בית הספר בתחום התמחותו, לשמש יועץ להנהלת בית הספר, להשתתף במגוון רחב של ישיבות הנהלה וצוות, להעניק ייעוץ חינוכי טיפולי לתלמידים כפרטים, לייעץ להורים של התלמידים, לסייע בייעוץ ובהדרכה לקראת המשך לימודים (כגון בחירת מגמה ומסלולי לימוד), להתערב במצבי משבר, לסייע לתלמידי חינוך מיוחד המשולבים בבית הספר, ולהשתתף בהשתלמויות ובהדרכות שניתנות ליועצים.

האם יש מישהו אחד בעולם שמסוגל לעמוד בכל המשימות האלה, בהיקף של שעה בשבוע לכל 35 תלמידים?

מבקר המדינה כתב: "הפער בין דרישות התפקיד להיקף המשרה, והבעייתיות הנובעת ממנו לנוכח רגישות תחומי עבודתם של היועצים, הנוגעת לא אחת בדיני נפשות, ידועים למשרד החינוך לפחות משנת 2007", ואף על פי כן "לא נמצא שהמשרד פעל באופן כלשהו למציאת פתרון הולם לבעיה זו".

ומה שנראה לי עוד יותר חמור: "יש בעייתיות בהסתמכותם של שירותי הייעוץ במערכת החינוך על נכונותם של היועצים החינוכיים להשלים את משימותיהם בהתנדבות, עקב המחויבות המקצועית שהם חשים".

יועצות של 1.2 מיליון תלמידים: בדידות כבעיה מרכזית

לפני כשבועיים דיווחנו על ממצאי סקר שערכה הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך בקרב מורים והורים. 27.5 אחוז מההורים דיווחו שילדיהם אינם משתתפים כלל בלמידה מרחוק או שהם משתתפים בפחות ממחצית השיעורים. בהערכה גסה מדובר בכ- 400 אלף תלמידים שנשרו מלימודים סדירים.

בשירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) של משרד החינוך ערכו סקר נוסף בקרב היועצות והיועצים בבתי הספר, בסיום שנת הלימודים הקודמת (ראו תרשים למעלה). בשיחה עם גב' עינב לוק, מנהלת שפ"י, למדנו על ממצאי הסקר, ועל המצוקות המרכזיות שאיתן מתמודד הייעוץ החינוכי:

"בדידות עלה מאוד מאוד חזק, בקרב הילדים … ממש. ילדים מדווחים על בדידות מאוד גדולה". ולא רק זאת, מבדיקת הדיווחים מתברר "שילדים שהרגישו סוג של בדידות, או לא מספיק חזקים מבחינה חברתית לפני תקופת הקורונה, מרגישים היום עוד יותר לבד".

60 עד 69 אחוז (לפי גיל התלמידים) מהיועצות דיווחו שבדידות היא הקושי המרכזי של תלמידיהן. אם ננסה לתרגם זאת למספרים: בתוך 65 אחוזים מבתי הספר, בכיתות א' עד יב' בכל המגזרים, לומדים כ-1.2 מיליון תלמידות ותלמידים, שעל פי היועצות שלהן, סובלים מבדידות כמצוקה מרכזית.

רוב תוספת התקציב לייעוץ חינוכי הועברה לגני ילדים. גן ילדים בירושלים (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

רוב תוספת התקציב לייעוץ חינוכי הועברה לגני ילדים. גן ילדים בירושלים (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

יועצות ב-465 בתי ספר דווחו על התמודדות עם אובדנות

גם במדדים אחרים, תמונת המצב שמגיעה לשפ"י היא קשה. מעל מחצית מהיועצות מדווחות על חרדות, מצוקות רגשיות וקשיים במשפחה, כמצוקות מרכזיות שמטרידות את הילדים. מהסקר עולים דיווחים על תלמידים ששואלים: מה יקרה אם אחלה? ואם אדביק את סבא וסבתא? האם יש להורים שלי מספיק כסף? למה אף אחד לא מתקשר אלי? וכדומה.

כדאי לשים לב לדיווחים על התנהגות סיכונית ועל חשש לאובדנות, הגם שבתרשים הם נראים בהיקף נמוך יחסית. 6 אחוזים מבתי הספר היסודיים בישראל הם 192 מוסדות שבהם היועצות התריעו על אובדות כקושי מרכזי! 9 אחוזים מחטיבות הביניים הם 90 מוסדות, ו-9 אחוזים מהחטיבות העליונות הם 183 מוסדות. סה"כ יועצות מ-465 בתי ספר דיווחו על התמודדות עם אובדנות כקושי מרכזי.

ועל כל זה, להזכיר, אמור הייעוץ החינוכי לתת מענה במשאביו הדלים. אין פלא שבמצוקה רגשית חברתית כל כך קשה, רבים מהתלמידים נשרו מלימודים סדירים.

תקציב שעות הייעוץ לגיל הרך הוכפל

מדוברות משרד החינוך נמסר לנו כי בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, הועברו לתגבור הייעוץ החינוכי יותר ממאה מיליון שקלים. על פי סדר עדיפויות מקצועי, הועבר מרבית הסכום להכפלת המענה הייעוצי הניתן בגיל הרך, כלומר בגני הילדים.

בשנת הלימודים הקודמת היו 2,328 שעות ייעוץ מתוקצבות, ששירתו כ-21 אלף גני ילדים בישראל, שבהם למדו 534 אלף ילדות וילדים. כלומר, הייתה שעת יעוץ שבועית אחת לכל 230 ילדים. בשנה הנוכחית נוספו עוד 2,633 שעות ייעוץ, כך שיש שעת ייעוץ שבועית אחת לכל 105 ילדות וילדים בגיל 3 עד 6. נזכיר כי היועצת החינוכית נדרשת להתייחס גם להוריו של כל ילד ולצוות החינוכי בגן. שעה אחת בשבוע ל- 105 ילדים!

עוד נוספו השנה מהתקציב האמור, על פי דוברות המשרד, כ-900 שעות ייעוץ לבתי ספר יסודיים שאובחנו כבעלי צורך מיוחד, וכן סל שעות ייעוץ ותמיכה למנהלי ומנהלות בתי הספר, וימי הדרכה ליועצות וליועצים עצמם.

אני מתרשם שבשירות הפסיכולוגי ייעוצי, ובמשרד החינוך בכלל, מודעים לאתגרי השעה. עם זאת, אחרי שנים ארוכות של הזנחה, גם הכפלה של התקציב, לא מקרבת אותנו למתן מענה סביר להיקף הצרכים.

חסרונו של ייעוץ להורים ולצוות החינוכי

כדי לקבל תמונה שלמה יותר על הצרכים, נעזרתי בחוכמת ההמונים, של החברות והחברים בקהילת "חינוך 2020" בפייסבוק. מלבד הצרכים של התלמידים, שנסקרו עד כה, עלו שני צרכים מרכזיים נוספים: תמיכה ייעוצית להורים, ותמיכה ייעוצית למורים.

רבים העלו את אתגר הסיוע להורים. בעניין זה נזכיר דוח של שפ"י משנת 2018, שקבע מדיניות ועקרונות עבודה בכל הקשור לתמיכה בהורים ובמשפחות, ולקשר בין צוותי החינוך לבין הורי התלמידים. בחודש אפריל השנה, כתבתי על המשאב המקצועי של מנחי ומנחות הורים, אשר מוסמכים מקצועית על ידי שפ"י, והיו יכולים לסייע בתקופה הנוכחית. למשל, לגייס מנחה הורים לכל שכבה בבית ספר, שיירתם לטפל בקשר עם ההורים, ויוריד מהיועץ החינוכי הקורס, לפחות את המטלה הזאת.

סוגיה נוספת היא התמיכה בצוות החינוכי. מורות ומורים, מנהלות ומנהלים, אינם חסינים לפגעי התקופה מבחינה רגשית וחברתית, וגם הם זקוקים לאוזן קשבת מקצועית. די באתגרים לנוכח השינוי הפיזי במציאות ההוראה והלמידה, כדי להצדיק מתן תמיכה רגשית למורים. בוודאי שהם זקוקים לתמיכה אישית, כדי לסייע בידם להתמודד עם האתגרים החברתיים והרגשיים של התלמידים וההורים, שאיתם הם באים במגע. לא השתלמות על "כלים", אלא ממש תמיכה אישית.

ולבסוף, החברים בקהילה העלו שאלות רבות על היקף המשרה של היועצים החינוכיים ועל הגדרת תפקידם. זה מחזיר אותנו לראשית הכתבה: אנחנו אוכלים כעת את כל מה שלא בישלו לנו שרי החינוך וממשלות ישראל לדורותיהם.

הקורונה לא יצרה מציאות חדשה, היא רק חשפה לעיני כול את נקודות החולשה, שהיו למערכת החינוך מאז ומתמיד. נדרש עכשיו הרבה יותר מאשר בכוחה של שפ"י לבדה, על מנת להתמודד עם הקשיים הרגשיים במערכת החינוך.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ההצלחה של הרשימה המשותפת חיונית לדמוקרטיה. חברי המשותפת חוגגים את ניצחונם בבחירות האחרונות (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

ההצלחה של הרשימה המשותפת חיונית לדמוקרטיה. חברי המשותפת חוגגים את ניצחונם בבחירות האחרונות (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

אסור שהמשותפת תתפרק. למען הפלסטינים וגם למען היהודים

בתור יהודי המצביע למשותפת, אני קורא לה לשמור על אחדותה. אבל מה שחשוב הוא לא רק לשמור על המסגרת, אלא גם לנצל אותה לחיזוק הדמוקרטיה, להחלשת הימין, להישגים לציבור הערבי ולהנחת בסיס לשותפות יהודית ערבית שוויונית  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf