"יונתן פולק נאבק למען הכפר שלי, בלעין. עכשיו אני נאבק למענו"

עמדתי בשדות הכפר בלעין לפני 15 שנה, כאשר הנייד שלי צלצל ממספר ישראלי. על הקו מישהו דיבר בערבוביה של ערבית שבורה ועברית. באותו הזמן, הצבא הישראלי התחיל לשים את בלעין על הכוונת במטרה לבנות שם את חומת האפרטהייד, בעוד הדחפורים התחילו לעבוד בכפר בודרוס הקרוב, פעילי מחאה התחילו להופיע גם בכפר שלנו.

ראיתי מולי בחור מוזר, עם תסרוקת משוגעת ובגדים מוזרים. מוחמד ח'טיב בהפגנה בבלעין (צילום: אורן זיו)

בין ראשוני האנשים שהגיעו היה האיש מעבר לקו הטלפון. אני מודה, בתחילה חשבתי שהוא מוזר, עוף משונה. הוא נראה כמו נער פאנקיסטי, לבש בגדים משונים ושיער בתספורת משוגעת, צבוע בכמה צבעים. מלא אנרגיה והתלהבות, הוא ניגש אלינו ונכנס מייד לעניינים.

"אנחנו קבוצה של אנארכיסטים נגד הגדר", הוא אמר, "ואנחנו רוצים לתמוך במאבק שלכם".

הסתכלתי על האורח המשונה הזה מתל-אביב וראשי מסתחרר מהסתירות וההערכה שעלו בי: מי הוא הבחור הזה שחושב שהוא יכול לעצור את החומה? הרי הוא חלק מהכיבוש! למה הוא פה באמת? עם זאת, כבר מהמפגש הראשון היה ברור שהוא מלא להט ומוכן לעבוד קשה. הוא תקשר עם האנשים סביבו בכזו קלות ומהירות כך שתוך זמן קצר הוא זכה לאמוני.

כך הכרתי את חברי יונתן פולק, היושב כעת במעצר בגלל קובלנה של ארגון ימין נגד הפעילות שלו בכפרים פלסטיניים, כמו הכפר שלי.

יונתן מילא תפקיד מרכזי לא רק בכפר בלעין, אלא גם בכפרים רבים נוספים ברחבי פלסטין. כל מי שהשתתף אי פעם בהפגנות נגד המדיניות הקולוניאליסטית הישראלית בגדה המערבית מכיר אותו כיונתן, מגן זכויות האדם. יונתן שמסרב לנרמל את הכיבוש. יונתן, מגן זכויות בעלי החיים. יונתן, שמסרב להיות מוגדר על פי אזרחותו או דתו, אלא רק כאדם חופשי.

ב-13 בפברואר 2015, נעצרתי בתואנות שווא באחת מההפגנות השבועיות שלנו בבלעין. הצבא הישראלי טען שהשתתפתי במחאה לא חוקית, מנעתי משוטרי משמר הגבול לבצע את עבודתם ותקפתי אותם. האמת היא שאחד השוטרים תקף אותי בגז פלפל ללא כל סיבה, דבר שאסור גם לפי החוק הישראלי. הוא שיקר וטען שדחפתי אותו. הוא עצר אותי כצעד ענישתי פוליטי כדי לכסות על העבירה שלו עצמו.

אחרי שנעצרתי, עמדתי למשפט. עורכת הדין שלי, גבי לסקי, ואני מסרנו למשטרת ישראל ולתביעה הצבאית סרטון שמוכיח שהשוטר שעצר אותי שיקר, הם התעלמו ממנו עד עכשיו. ביום ראשון השבוע, אחרי ארבע שנים, זוכיתי לבסוף והאישומים נגדי בוטלו.

זאת לא הפעם הראשונה שנעצרתי – וזוכיתי – בעקבות האשמות שווא. בעבר חיילים האשימו אותי שזרקתי עליהם אבנים במהלך אחת ההפגנות שלנו והסתתי אחרים לעשות אותו דבר. למעשה, ביום המדובר הייתי בכלל בחו"ל. התמזל מזלי, בניגוד לחבריי עבדאללה ואדיב. הם הורשעו וישבו יותר מ-16 חודשים בכלא בגלל אותן האשמות סרק.

הזיכוי שלי ביום ראשון הונפק על ידי בית משפט צבאי ישראלי. פריבילגיה נדירה: על פי נתוני ארגון בצלם, שיעור הזיכויים במערכת המשפט הצבאית הוא ארבעה לכל אלף מקרים. אף שזוכיתי, אני יודע שהמערכת הזו מושחתת ומעוולת במהותה, מערכת שנועדה להחזיק את כולנו כאסירים פוליטיים. זהו משטר דיכוי שתוכנן עבור הפלסטינים בלבד: השופט הוא קצין צבא ישראלי; התובע הוא חייל ישראלי; אפילו המתורגמנים והפקידים הם חלק מהצבא הישראלי.

פולק לא מאמין בבית המשפט. הוא צודק. יונתן פולק בבית משפט השלום בירושלים (יונתן זינדל / פלאש 90)

חברי יונתן נעצר לפני קצת יותר משבוע (ולא בפעם הראשונה) בגלל האשמות דומות לאלה שלי. בניגוד אלי, ובניגוד לעבדאללה, אדיב ולכל הפלסטינים שנעצרים בגלל מחאתם, הוא יעמוד לדין בבית משפט אזרחי, שאמור להגן על זכויותיהם של אזרחים אך בפועל מגן על מתנחלים, חיילים, וכל מי שמתחזק את הכיבוש ואת האפרטהייד. בגלל שהוא תומך במאבק שלנו, אני לא מצפה שימצא שם צדק.

בגלל אופי מעצרו, ובגלל שאינו פלסטיני, יונתן יכול היה לשלם ערבות על סך 500 שקלים ולצאת מהכלא. אבל יונתן הוא איש של עקרונות. הוא ראה אותי ואינספור חברים פלסטינים אחרים נעצרים בגלל האשמות שווא, ללא כל יכולת להוכיח את חפותנו. לכן סירב להפקיד את דמי הערבות והחליט להישאר במעצר. הוא מסרב לשחק לפי חוקי המערכת שנועדו לשרת את חוסר הצדק.

כשראיתי את התמונות ממעצרו של יונתן, חשבתי על אחת ההפגנות בבלעין, כשחייל ישראלי ירה מיכל גז מדמיע בכינון ישיר על המפגינים. המיכל פגע בראשו של יונתן והסב לו פגיעה שמשפיעה עליו עד היום. מיכלים אלה הרגו בעבר כבר יותר ממפגין אחד, כולל את באסם אבו רחמה מהכפר שלי. אחרי הכל, מיכלי הגז המדמיע, האלות והקליעים לא מבחינים בין ראשו של יונתן לבין ראשו של מפגין פלסטיני, אפילו אם החיילים שיורים אותם כן מבחינים. וגם אם יש הבדל עצום בין בתי הדין הצבאיים, שבהם עומדים למשפט פלסטינים, ובין בית המשפט האזרחי שבו יישפט יונתן, אני שותף להכרתו של חברי בעובדה ששניהם חלק מאותה מערכת של עוול.

על אף המחסומים הרבים שישראל מנסה להקים בינינו, אנחנו חלק מאותו המאבק. יונתן עומד לצדי ולצד הפלסטינים כולם מאז היה נער במראה פאנקיסטי, עם בגדים מוזרים ותספורת משוגעת. כמגן זכויות אדם וכאיש עקרונות, אני גאה היום לעמוד לצדו של יונתן פולק ולתמוך בו.

מחמד ח'טיב הוא עו"ד ומייסד ועדת התיאום של המאבק העממי, שמובילה את תנועת ההתנגדות הלא אלימה נגד הכיבוש הישראלי ברחבי הגדה המערבית.