newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

יום החינוך הבינ"ל: ישראל מדגימה אפלייה מעמדית גם בין מצטיינים

המדינה חתומה על תוכנית של האו"ם שבמסגרתה התחייבה להבטיח "חינוך איכותי ושוויוני וקידום הזדמנויות לימוד לכלל האוכלוסייה בכל הגילים". היום הבינלאומי שיחול ביום שני הוא הזדמנות טובה להזכיר את ההבטחה, כי נראה שהממשלה ומשרד החינוך כבר שכחו אותה

מאת:
תלמידי תיכון נבחנים בבחינת בגרות (צילום: יוסי זליגר / פלאש90)

תלמידים מוחלשים שהצליחו לשבור את תקרת הזכוכית עדיין מדוכאים תחת אפליה מעמדית. תלמידי תיכון נבחנים בבחינת בגרות (צילום: יוסי זליגר / פלאש 90)

ביום שני הקרוב יחול "יום החינוך הבינלאומי" הרביעי. המועד, 24 בינואר, הוא שרירותי, ונקבע על ידי עצרת האו"ם בסוף 2018. יום החינוך נועד לשמש כחלק מקמפיין בינלאומי לקידום "תוכנית 2030 לפיתוח בר קיימא", שהתקבלה באו"ם ב-2015.

בתוכנית זאת נקבעו 17 יעדים. היעד הראשון הוא מיגור העוני על כל צורותיו ובכל מקום. יעדים נוספים הם שיפור הביטחון התזונתי, קידום בריאות ואיכות חיים, חתירה לשוויון מגדרי, צמצום האי-שוויון הכלכלי, דפוסי צריכה וייצור בני קיימא, שלום ועוד. יעד מספר ארבע הוא: "הבטחת חינוך איכותי ושוויוני וקידום הזדמנויות לימוד לכלל האוכלוסייה בכל הגילים". אמן.

מדינת ישראל חתומה על תוכנית 2030, ואף הגישה לאו"ם הבטחה שעד 2030 תהיה לנו "מערכת חינוך כוללנית (inclusive), שוויונית ואיכותית", אשר תאפשר "הזדמנויות למידה לאורך החיים לכולם".

יום החינוך הקרוב מהווה הזדמנות להזכיר למשרד החינוך ולממשלת ישראל את הבטחתם. כי למען האמת, לא נראה לי שהם זוכרים או פועלים בכיוון הרצוי.

אפליה מעמדית אפילו בין מצטיינים

לעניין שוויון הזדמנויות בחינוך, החודש פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתון מדהים ששווה התייחסות: נערות ונערים מרקע מוחלש, שהצליחו במהלך התיכון לשבור את תקרת הזכוכית ולסיים בהצלחה בגרות מתמטית מדעית מוגברת, עדיין מדוכאים תחת אפליה מעמדית, ומגיעים ללימודי תואר ראשון ההולמים את כישוריהם בשיעור של חצי, בהשוואה לנערות ונערים כמותם שגדלו ביישובים מבוססים.

הבדיקה נעשתה על בוגרי תיכון בעלי תעודת בגרות מוגברת במקצועות מתמטיקה ומדע, כלומר שלמדו בהצלחה חמש יחידות במתמטיקה ובלפחות מקצוע מדעי אחד נוסף. אלה המצטיינים שלנו.

הלמ"ס בדקו כמה מהם החלו ללמוד לתואר ראשון במקצועות מדע וטכנולוגיה מתקדמים (מוכרים בשם הקיצור STEM: מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), במהלך שמונה השנים מאז שסיימו תיכון.

בבדיקה התברר כי רק רבע (24%) מהמצטיינים שסיימו תיכון ביישובים מרקע חברתי כלכלי נמוך (1 עד 3), המשיכו לתואר הראשון האמור, לעומת כמעט מחצית (45%) מהמצטיינים שלמדו ביישובים מרקע חברתי כלכלי גבוה (8 עד 10).

הבגרות והפסיכומטרי כחסם מעמדי

כדי להבין עד כמה מיוחדים המצטיינים מהיישובים המוחלשים, ראוי להזכיר כי הסיכוי של נערות ונערים מרקע מוחלש להשיג תעודת בגרות כלשהי הוא נמוך בהרבה מהסיכוי של הילדים שלומדים ביישובים מבוססים. הנה נתונים אחרונים מתוך שנתון למ"ס 2022:

מקרב הלומדים בכיתות י"ב, שיעור בעלי תעודת בגרות כלשהי (לאו דווקא מדעית מוגברת) מקרב החמישון הנמוך הוא 15%, בעוד שמקרב בני החמישון הגבוה הוא 83.4%. לנוכח חסם זה, גם שיעור הסטודנטים החדשים (מצטבר רב שנתי) מסתדר בהתאמה למצב הכלכלי חברתי של הוריהם: החל מ-16.5% מהחמישון התחתון, 43.4% מהחמישון האמצעי ועד 69.3% מהחמישון העליון, החלו ללמוד לתואר ראשון.

אגב אותה תמונה התקבלה גם בתוצאות של הבחינה הפסיכומטרית. גם בבחינה זאת המגיעים מרקע חברתי מוחלש מקבלים ציונים נמוכים יותר מאלה המגיעים מרקע חזק; וגם מקרב המצטיינים בפסיכומטרי (ציון מעל 700) שלמדו ביישובים מוחלשים, שיעור קטן יותר פונה ללימודי STEM על תיכוניים, בהשוואה למצטיינים שלמדו ביישובים חזקים.

המסקנה היא, שלבאים מרקע מוחלש לא די אפילו בהתגברות על חסם תעודת הבגרות וחסם המבחן הפסיכומטרי. עדיין החולשה החברתית כלכלית של הוריהם מנתבת אותם למסלולי לימוד נחותים יותר.

שהעניים ילמדו בהכשרה מקצועית

כאשר מעירים על חוסר השוויון בחסמים להשכלה גבוהה בישראל, מועלת מנגד עמדת הימין הכלכלי, שלא כולם צריכים, ולא כולם מתאימים, ללימודים על תיכוניים.

כך למשל נייר מדיניות של פורום קהלת, הטוען שהשכלה גבוהה עודפת היא "בזבוז זמן וכסף" מצד הסטודנטים, וכן "בזבוז כספי מסים על תמיכה במערכת ציבורית [מוסדות ההשכלה הגבוהה] אשר חלקים ממנה אינם תורמים לצמיחה".

כל אלה, כך נטען בסעיף "ממצאים", גורמים "לתסכול רב בקרב סטודנטים" ואף "תסכול רב בקרב בוגרי מוסדות אקדמיים אשר אינם מוצאים עבודות מתאימות". לאור זאת, פורום קהלת ממליץ לקצץ בתקציבי המסלולים האקדמיים, ולהפנות יותר תקציבים למערך ההכשרה המקצועית.

בעברית פשוטה: נייר המדיניות מבקש לייחד את ההשכלה האקדמית לבני העילית שיוכלו לעמוד בשכר הלימוד (שיעלה עקב הקיצוץ), ולהסליל את העניים להכשרה מקצועית נחותה.
האם לא היינו כבר בסרט הזה? בוודאי שכן.

פעם חשבו שעניים לא צריכים ללמוד בתיכון

בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת התנהל בדיוק אותו דיון חברתי לגבי הלימודים בתיכון. הדעה הרווחת היתה בתחילה "כי רק מיעוט מהנערים והנערות מתאימים ללימודים עיוניים".

הועלו אז שתי טענות כנגד שליחת כל הצעירים לחינוך תיכון. האחת היא סוגיית התסכול ובזבוז המשאבים (שהוזכרו לעיל בנייר קהלת). גם אז היו מי שטענו ש"יש להבטיח את בחירת התלמידים המתאימים. שום טובה לא תצמח מקבלת צעירים שאינם מוכשרים ללימוד עיוני אקדמי".

הטענה השנייה היתה שהתלמידים החלשים הנכנסים לתיכון גורמים לירידת הרמה הלימודית בבתי הספר, שהיו אז אליטיסטים. "אם רוצים להבטיח סטנדרט מסוים ורמה מסוימת בחינוך תיכון […] איננו יכולים לגרוס שאפשר ורצוי שכל מי שרוצה בכך – ילמד בבית ספר תיכון".

בראשית שנות ה-60 החלה התפיסה החברתית להשתנות. אבא אבן, שהיה אז שר החינוך, אמר למשל: "המשכת הלימודים אחרי החינוך היסודי נחשבת לאו דווקא כמיועדת ליחידי סגולה. […] צריך להבטיח את המשך חינוכם של רבבות שאין להם שום סיכוי או אפילו שאיפה להמשיך בלימודים אחרי גיל 18" (כאן, עמוד 166).

ברוח מחשבה חברתית חדשה זאת על חינוך ושוויון הזדמנויות, הורחב ב-1969 חוק חינוך חובה חינם לשתי כיתות נוספות: ט' ו-י' (יושם בהדרגה בגלל אילוצי תקציב). ב-1972 בוטל מבחן "הסקר", שהיה מבחן ממיין לבוגרי כיתות ח' לקראת לימודי התיכון. ב-1978 הוחלה סופית החובה ללמוד בכיתה י', וכיתות י"א-י"ב נקבעו כחינם אך לא חובה.

להוריד את כל החסמים להשכלה על תיכונית

אם כך, המעבר הצר ההכרחי שנהוג כיום בין תיכון ללימודי על תיכון, הכולל מסננת ממיינת בדמות מבחני הבגרות והמבחן הפסיכומטרי, הוא לא "אמת משמים", אלא ביטוי לתפיסה חברתית מפלה. כשם שתפיסה זאת השתנתה בראשית שנות ה-60 לגבי המעבר ללימודי תיכון, הגיע העת שהיא תשתנה כיום לגבי המעבר ללימודי על תיכון.

קרי: מעבר רציף, חינם, פתוח בפני כולם. ממש כשם שהתיכון נחשב כיום כבסיס מוסכם שאין עליו חולק, כך בעתיד יהיה עבור ההשכלה העל תיכונית. ועדיף כבר מחר מאשר מחרתיים.

זהו אם כך התוכן הראוי ליום החינוך הבינלאומי שאנו מציינים ביום שני הקרוב. או כפי שניסחו זאת בפרסום של אונסקו לקראת יום החינוך הרביעי:

"מטרות היום: להניע חוזה חברתי חדש בחינוך. לעורר דיון על המניעים החיוניים לשינוי, לבניית מערכות חינוך יותר שוויוניות ומכילות, שיאיצו את ההתקדמות לקראת יישום היעדים של תוכנית 2030 לפיתוח בר קיימא".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פגיעה בכבוד המת. הפטריארך הלטיני של ירושלים, פיירבטיסטה פיצבאלה, במסיבת עיתונאים בבית החולים הצרפתי בירושלים (צילום: אורן זיו)

פגיעה בכבוד המת. הפטריארך הלטיני של ירושלים, פיירבטיסטה פיצבאלה, במסיבת עיתונאים בבית החולים הצרפתי בירושלים (צילום: אורן זיו)

הכנסיות הנוצריות: "אלימות המשטרה בהלווית אבו עאקלה - פגיעה בחופש הדת"

"לא היתה שום הצדקה לפיזור האבלים במכות ובאלות", אמרו ראשי הכנסיות הקתוליות במסיבת עיתונאים בירושלים. מנהל ביה"ח הצרפתי סיפר שהמשטרה הודיעה שאם יונפו דגלים, היא תפזר את הלוויה בכוח

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf