newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

יום האדמה ה-48: מחסום הפחד נשבר

הצעדה המסורתית לציון יום האדמה שברה את השתיקה הארוכה של האזרחים הערבים מאז תחילת המלחמה. "החלטנו שהכניעה לרדיפות תוביל לשלב חדש ומסוכן מאוד, אז החלטנו לשבור את מחסום הפחד והיינו מוכנים לשלם את המחיר"

מאת:

"האם מצפים מאיתנו שנמשיך לצפות בכל המראות הנוראיים האלה ונשתוק?" צעדת יום האדמה, 30 במרץ 2024 (צילום: אורן זיו)

יום האדמה ה-48 צוין בשבת בצעדה המסורתית, שהתחילה בעראבה ובסחנין והסתיימה בדיר חנא. הצעדה לא היתה שונה בהרבה מההפגנות בשנים האחרונות, למעט, אולי, מספר המשתתפים, שגדל מעט, אבל ניכר בה השינוי שחל באווירה הציבורית בחברה הערבית. לראשונה מתחילת המלחמה, נראה היה שמחסום הפחד נשבר. סיסמאות בגנות הטבח בעזה נשמעו לאורך הצעדה, אותן סיסמאות שהמשטרה וכוחות הביטחון ניסו למנוע לאורך חודשים ובגינן עצרו ואפילו העמידו לדין שני מפגינים מאום אל-פחם בתחילת המלחמה. כן הונפו בצעדה דגלי פלסטין, לאחר שהתחושה הרווחת היתה שהנפת הדגל הפכה למסוכנת בחודשים האחרונים.

"זו לא הפתעה ולא במקרה. היתה החלטה לשבור את מחסום הפחד", אומר סגן מזכ"ל בל"ד, חבר מזכירות ועדת המעקב העליונה וראש אגף הוועדות העממיות בה, יוסף טאטור. "אחרי חודשים של דיכוי והפחדה, החלטנו בוועדת המעקב שהכניעה לרדיפות הללו תוביל לשלב חדש ומסוכן מאוד, אז החלטנו לשבור את מחסום הפחד והיינו מוכנים לשלם את המחיר. זה ניכר בהפגנת יום האדמה, אבל התחיל עוד קודם לכן, בהפגנה במג'ד אל-כרום לפני שבועיים, בהפגנה בכפר כנא בשבוע שעבר, ובפעילויות יום האדמה לפני ההפגנה הגדולה".

הרדיפות עצמן, עם זאת, לא פסקו. רחוק מזה. בהודעה שפרסמה המשטרה אתמול (שלישי) נמסר כי הצוות המיוחד לטיפול "בהסתה לטרור", שהוקם על ידי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ממשיך בפעילותו, והוצגו כמה מ"הישגיו": מאז 7 באוקטובר, על פי הודעת המשטרה, נבדקו 954 פרסומים, ב-492 מקרים מתוכם אישרה הפרקליטות לפתוח בחקירה פלילית, 155 בני אדם נעצרו והוגשו כתבי אישום נגד 153 מהם.

גם בגדה נפתחו 470 תיקים והוגשו 229 כתבי אישום. העצורה האחרונה היתה אחותו של איסמעיל הנייה, הנשואה לתושב תל שבע ומתגוררת שם כבר עשרות שנים, עוד לפני שאחיה הפך חלק מהנהגת חמאס. על פי הודעת המשטרה, היא נעצרה בגין "פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור", זאת למרות שהיא חולת סרטן ולא בקשר עם אחיה כבר שנים, כפי שמסרה המשפחה.

"כל החקירות, מניעת כל פעילות של ועדת המעקב במהלך חודשי המלחמה הראשונים, וכן רדיפת הסטודנטים והעובדים, ברור שכל אלה הרתיעו והפחידו אנשים ומנעו מהם להפגין ולהתבטא, למרות המראות הנוראיים שמגיעים מעזה", מוסיף טאטור.

ניכר השינוי שחל באווירה הציבורית בחברה הערבית. צעדת יום האדמה, 30 במרץ 2024 (צילום: אורן זיו)

כמדי שנה, השתתפו בצעדה גם פעילים יהודים, שקראו סיסמאות בגנות המלחמה. גאיה דן, אחת המשתתפות: "חשוב לי כיהודייה לומר שהמלחמה הזו היא לא בשמי ולא בשבילי, ושאני לא תומכת בה, גם לא בכיבוש, ואני רוצה להיות פעילה נגד כל זה. חלק מהפעילות הזו היא השתתפותי היום והסולידריות שלי עם אחיי הפלסטינים ביום האדמה".

"בנסיבות הקשות הללו, השתתפותם של מאות יהודים ופעילי שלום מהעולם בתמיכה במאבק הפלסטינים ובמטרה לעצור את המלחמה היא לא פחות ממדהימה", אמרה הפעילה סאמיה אבו אל-חוף מדיר חנא, לאחר הצעדה. "אחת המשתתפות, אישה מבוגרת בת שמונים שהתקשתה מאוד ללכת, אמרה לי: 'חשוב לי לבוא לכאן כדי להשתתף ביום הזה ולהרים את הזעקה נגד המלחמה בעזה'".

"החברה שלנו הגיעה לצומת דרכים"

"יום האדמה התחיל אצלנו כאן ב-1976, בעראבה, בסחנין ובדיר חנא, והפך לאירוע עולמי המצוין על ידי פלסטינים בכל העולם. איננו יכולים להתנהג בו כמו בכל יום רגיל, וזה היה טבעי שביום הזה יישבר מחסום הפחד", אומר פעיל שהשתתף בהפגנה והעדיף להישאר בעילום שם. "ישראל ניסתה לדכא אותנו בתחילת המלחמה, בצורה אסטרטגית ושיטתית. אבל האם מצפים מאיתנו שנמשיך לצפות בכל המראות הנוראיים האלה, בבית החולים אל-שיפא ובמקומות אחרים, ושנשתוק ללא כל מחאה?

"מאז הנכבה, השלטון הצבאי וכל האירועים שבאו בעקבותיו, ישראל ניסתה לגנוב מאיתנו את הזהות שלנו בכל דרך ולא הצליחה. האם נאפשר לה לגנוב אותה עכשיו, בעידן הזה ולאור כל מה שמתרחש? בטח שלא".

ככל שמתגברת הטרגדיה האנושית בעזה, מתגברים גם הכעס והטינה ברחוב הערבי הפלסטיני בישראל. הפגנות יום האדמה, ולפניהן ההפגנות בכפר כנא ובמג'ד אל-כרום, נערכו לאחר חודשים של שתיקה והיו הפגנות רועשות יחסית, אך תחושת חוסר האונים עדיין שוררת. לאחרונה החלו מדברים בחברה הערבית בישראל על מסעות סיוע לעזה, ועדת המעקב החלה להיערך לקמפיין סיוע גדול שיבטיח את הגעת הסיוע לעזה, וצופים שמספר התורמים יהיה גדול. "קיבלנו הרבה פניות בנושא", אומר טאטור, "בימים הקרובים נקיים ישיבה ונקבע את מנגנון הפעולה להפעלת הקמפיין, אנחנו רוצים שהוא יהיה מאורגן ומתואם כדי למנוע כל מכשול שעלול למנוע מהסיוע להגיע לאנשים בעזה".

"אם המלחמה תימשך, נעלה את רמת המחאות". צעדת יום האדמה, 30 במרץ 2024 (צילום: אורן זיו)

בתחילת נובמבר 2023 עצרה המשטרה את ראש ועדת המעקב, ח"כ לשעבר מוחמד ברכה, ביחד עם מנהיגים נוספים, לאחר שניסו לארגן מחאה שקטה בנצרת נגד המלחמה. ביום שני השבוע, במהלך ביקור של משלחת מטעם ועדת המעקב בירושלים, שהגיעה להיפגש עם הנהגת הווקף האסלאמי, מנעה המשטרה מברכה, משייח' ראיד סלאח ומחבר נוסף בוועדה, מוחמד כנאענה, להיכנס למתחם מסגד אל-אקצא. על פי הודעה שפרסמה ועדת המעקב על האירוע, כנאענה נעצר בטענה שהוא מאיים על ביטחון הציבור, הותקף ונזקק לטיפול רפואי.

טאטור: "הרדיפה בעינה, וכוללת איומים וטלפונים שלא פוסקים, אבל החברה שלנו הגיעה לצומת דרכים: להיכנע לאיומים, או לעמוד מולם, ואם המלחמה תימשך, נעלה את רמת המחאות. אם נתניהו יחליט לממש את האיום שלו לפלוש לרפיח, הצפופה במאות אלפי פליטים, המשמעות היא שהטבח יהיו נוראי ביותר, והמחאות שלנו יתרחבו בהתאם".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf