צלם עיתונות מעזה: "מבקשים הגנה בינלאומית לצלמים"
לאחר מותו של הצלם יאסר מורתג'א ופציעתם של צלמים אחרים בצעדת השיבה ביום שישי האחרון, צלמי העיתונות בעזה מרגישים שהצבא שם אותם על הכוונת. עכשיו הם מצפים לסולידריות מעיתונאים ישראלים
"אנחנו בנים של אותו מקצוע ובנים של אותה תמונה מצולמת, לכן המסר שלנו לעיתונאים בישראל הוא שהם צריכים לגנות את הפגיעה בעיתונאים בעזה". כך אומר מוחמד זאנון, צלם עיתונות הפועל בעזה ומצלם בשבועות האחרונים גם עבור קולקטיב אקטיבסטילס. אחיו של מוחמד, איברהים, גם הוא צלם עיתונות, נפצע בירי בידו באירועי "צעדת השיבה" בעזה ביום שישי, ואחותו איסלם, אף היא צלמת עיתונות, נפגעה ממטול גז שירו החיילים.
יום שישי האחרון היה קשה לעיתונאים בעזה. יאסר מורתג'א, נהרג לאחר שספג כדור בבטנו ליד ח'אן יונס, אף שלבש אפוד ועליו הכיתוב PRESS. לפי הדיווחים, בזמן שנורה מותרג'א נמצא כ-500 מטר מהגבול. הפוסט שפרסם מורתג'א כשבועיים לפני מותו ובו כתב שהוא מייחל לעצמו לצלם את הנמל של עזה מהאוויר ולא מהקרקע הפך לסמל.
אבל, כאמור, מורתג'א לא היה העיתונאי היחיד שנפגע באותו יום. גם צלם העיתונות ח'ליל אבו עאד'רה צולם רגע אחרי שכדור פגע ברגלו. גם אבו עאד'רה לבש וסט עם כיתוב בולט PRESS. הפלסטינים דיווחו שעוד כמה עיתונאים, נוסף למורתג'א ואבו עאד'רה, נפגעו מאש הצבא הישראלי ביום שישי.
מוחמד זאנון מספר שאחיו איברהים צילם את הפינוי של אחד הפצועים ממזרח לג'בליה, במרחק של כ-500 מטר מהגדר, ואז נפגע בכדור בידו. באותו זמן ממש, אחותו איסלם, העובדת עבור רשת הטלווויזיה הפלסטינית, נפגעה ממטול גז שנורה לעבר המקום שבו היתה.
"אני חושב שהצבא ירה באופן ישיר על צלמים ביום שישי האחרון", טוען זאנון. "עובדה, ביום שישי הקודם לא נפצע אף צלם אחד. אנחנו עומדים בדרך כלל מאחורי המפגינים, כי קשה לעמוד קדימה בגלל הרעש והעשן. אנחנו לא מסכנים אף אחד, רק מעבירים את התמונות של מה שקורה. אנחנו מבקשים הגנה בינלאומית לצלמים. החוקים הבינלאומיים אוסרים על פגיעה בעיתונאים". זאנון סיפר שאגודת העיתונאים הפלסטינית הגישה תלונה לבית הדין הפלילי בהאג נגד הפגיעה בעיתונאים ביום שישי האחרון.
לזאנון היו בשעתו קשרים עם עיתונאים ישראלים. לפני המצור על עזה, כאשר עיתונאים ישראלים נכנסו לרצועה, הם לפעמים אפילו ישנו אצלם במשרד. ב-2006 זאנון נפצע קשה מטיל ישראלי כשכיסה עבור סוכנות "מען" הפלסטינית אירועים אלימים באזור שג'אעיה בעזה. הוא אושפז במשך קרוב לשנה בבית החולים סורוקה (הוא מכנה אותו "בית החולים הצבאי סורוקה") וזוכר שעיתונאים מ"ידיעות אחרונות" באו לבקר אותו שם, יחד עם עיתונאים פלסטינים שהכיר.
"לי לא משנה אם עיתונאי הוא ישראלי או פלסטיני או מאיזו דת הוא", אומר זאנון, "צריך לכבד את כולם. אני לא אתן שתיפול שערה משערות ראשו של עיתונאי ישראלי". לכן הוא מצפה לסולידריות מצד העיתונאים הישראלים.
ארגון העיתונאים בישראל פרסם הודעה לאחר הירי במורתג'א ביום שישי ובה נאמר כי "צבא של מדינה דמוקרטית אינו אמור לפגוע בעיתונאים העושים את עבודתם. משום כך אנחנו רואים בחומרה את העובדה שעיתונאים נפגעו". הארגון ביקש לדעת כיצד הרמטכ"ל מתכוון להגיב על הירי בעיתונאים.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן