newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חיפושיה של התקשורת הישראלית אחר הערבי הנכון

התקשורת מחפשת ערבים שמתנגדים לרשימה המשותפת. עדיף כאלה ש"חנין זועבי לא מייצגת אותם". אבל הרשימה, שקוראת לעצמה המחנה הדמוקרטי ודוגלת בשוויון מלא לכולם, מצליחה בינתיים למצב את עצמה כאלטרנטיבה אמיתית

מאת:

נראה שכלי התקשורת בעברית מחפשים בנרות ערבים שמתנגדים לרשימה המשותפת. לא חסרים כאלו האמת, אבל נראה שדרוש להם ערבי מסוג מסוים. לא כזה שמחרים את הבחירות מסיבות אידיאולוגיות בגלל חוסר אמונה במדינה, או בגלל רצון להפוך את שיטת הממשל והבסיס הציוני המעוות שנבנתה עליו ישראל. ערבים כאלה לא טובים לתקשורת הישראלית כרגע – הם משכילים מדי, מדברים עברית רהוטה מדי ונשמעים משכנעים מידי.

כרגע התקשורת מחפשת ערבי אחר, כזה עם מבטא מסגיר, עם לבוש של פועל או פקיד, שיושב בבית קפה ואומר שהוא מתנגד לרשימה המשותפת ורצוי גם שהוא יראה כישורים אותנטיים בקללות כלפי חברי הרשימה. מישהו שיגיד שחברי הכנסת הערבים לא עושים שום דבר ודואגים רק לכיסא שלהם. חשוב מאוד שיגיד גם שזועבי לא מייצגת אותו, ושלא מעניין אותו הפלסטינים ברשות ובעזה כי כל מה שחשוב זה פרנסה. הרי יש מבחר מצומצם של מסרים שהציבור הישראלי הממוצע מכור אליהם, ומסוגל לעכל אצלו בסלון.

יש כאלה שמגדירים את הבעיה המרכזית של החברה הישראלית היו כ״הגזענות" וההסתה, שבעיני הם רק תופעת ליווי של המותג ״מדינת העם היהודי״, שבמסגרתו כל אזרח ערבי או אזרח שלא רוצה מדינה יהודית נתפס כמחבל, ולכן כל פגיעה בו היא לגיטימית ובשם המולדת כמובן אפשר לעשות הכל.

התחושה שלי היא שבחברה הישראלית לא יודעים איך להתייחס לערבים האלה ברשימה המשותפת. איך הם התאחדו בכלל? הרי כל ספר היסטוריה מיושן מציין שהערבים הם טובים בדיבורים אבל אין סיכוי שיפעלו יחד, שאסור להאמין להם או בהם כי הם עלולים לבגוד ובטח שאסור לעשות איתם הסכמי שלום, או לפעול בשיתוף פעולה.

> "האיזון הקדוש": איך אפשר להשוות בין חנין זועבי לברוך מרזל?

הרשימה המשותפת (אורן זיו/אקטיבסטילס)

הרשימה המשותפת (אורן זיו/אקטיבסטילס)

עכשיו באה הרשימה הזאת וכנגד כל הסיכויים הכניסה לשורותיה יהודי שמאמין בשותפות גורל בין האזרחים הפלסטינים ליהודים בישראל. מחנין אולי אפשר להתעלם כי הרי הוא מחוץ למיינסטרים היהודי, אבל מה עושים עם ג'מאל זחאלקה שהודה "שלא חיפשנו מספיק שותפים לדרך מקרב היהודים הדמוקרטים בעבר?"

הקמפיין של הרשימה המשותפת מדבר על "הגנה על הדמוקרטיה נגד הגזענות והפשיזם". הרשימה המשותפת בעצם מנסה למצב את עצמה כשומרת הדוקה של הערכים הדמוקרטים והצדק שכוחות הימין הקיצוני הפכו אותם לבדיחה בכל העולם. הרשימה מדברת על אזרחות מלאה לכולם ושוויון מלא לכל אדם שחי פה, לא פחות ולא יותר, וזה יומרני בהחלט!

הרשימה המשותפת היא בעיניי ניסיון לצאת מתפקיד הערבי שהוא אזרח סוג ב'. "רוצים לשחק עד הסוף בבלומפילד ולא רק בדוחא" אמר איימן עודה, יו"ר הרשימה שמדגיש בכל הזדמנות גם שהרשימה המשותפת שואפת לייצג את האתיופי העני והמזרחי המודר והעני בתור לביטוח לאומי. עם הנגיעה הזאת בניחוח ש"ס, הרשימה המשותפת יצאה מהארון הערבי המעוטר בקורבנות על רקע לאומי או לפחות מנסה להזיז את המסמרים החלודים של הארון הזה ממקומם. אבל התחושה היא שהחברה הישראלית לא ממש רוצה להוציא את החייזר הזה מהארון ומעדיפה להמשיך לראות את אותו ערבי מוכר, ממורמר וחסר האונים.

החידוש שהרשימה המשותפת מנסה לעשות הוא למצב עצמה כגוף בעל משקל ומשכל חשוב בכנסת ובחברה הישראלית. גוף שלא מתבייש יותר לפתוח את זרועותיו לכל אזרח שמסכים להיות חלק ושותף לגורל. רשימה שלא מתנצלת על הערביות שלה ולא מתגמדת בין כיסאות האופוזיציה כרגיל, לא מלגלגת ולא מזגזגת בזמן אמת ולא מחליפה עקרונות ופרצופים אחרי כל פגרה. במונחים מבצעיים שאולי תבינו אפשר להגיד שהרשימה תעמוד כצוק איתן בעמוד הענן שמטשטש את הראייה של כולנו.

עם האחריות הכבדה כלפי הקונפליקט הערבי ישראלי, והעמדה הברורה בדבר זכותו של העם הפלסטיני למדינה והגדרה עצמית, הפנים החדשות לעשייה והשתלבות פוליטית וחברתית של הרשימה המשותפת הם צעד גדול קדימה .

אף פעם לא התפקדתי לשום מפלגה. הפעם כאישה פמיניסטית פעילה חברתית בחרתי לתת לרשימה הזאת הזדמנות. אני מודעת לכל המורכבויות, והתנאים שהיא נולדה לתוכם והמחלוקת וההבדלים התהומיים שיש לי עם כמה מועמדים, אבל אני כמהה כמו הרבה אחרים ערבים ויהודים, למשהו שיבשר טוב בכל התוהו ובהו שאנחנו חיים בו, ואולי, אולי נמצאה הדרך .

> פנטזיית ההשתלבות של הרשימה המשותפת בקואליציית שמאל

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
כ-40 אחוז מתקציב החינוך של מועצת אלקסום מוקדש להסעות של ילדים מהכפרים הבלתי מוכרים. ילדים בדואים בדרך לבית ספר בנגב (צילום יעלה רענן, המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים)

יסחבו פערי התפתחות והשכלה עד אחרית חייהם. ילדים בדואים בדרך לבית ספר בנגב (צילום: יעלה רענן, המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים)

הילדים הלא מוכרים להורים הלא מוכרים בכפרים הלא מוכרים בנגב

אלפי ילדים בגיל חינוך חובה בכפרים הלא מוכרים בנגב לא רשומים לגנים. במקום לספק כיתות, המדינה מתעלמת מהחלטות ומציעה פתרונות גרועים. במשך שנים ישראל מתעמרת בתושבים בתקווה שיעזבו את אדמותיהם, והילדים משלמים את המחיר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf