newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חוזים אישיים ושכר דיפרנציאלי: האוצר נחוש לחסל את החינוך

מדיניות החינוך שעוגנה בהסכמי השכר האחרונים עונה על הגדרת אי השפיות של איינשטיין. היא כשלה כבר כל כך הרבה פעמים, והתוצאות היו קטסטרופליות: תחלופה מהירה של מורים, ריסוק מעמד המקצוע, ושום שיפור בהישגים או בפערים. אז למה באמת לא לנסות אותה שוב

מאת:
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ושר החינוך, יואב קיש, במסיבת עיתונאים במשרד ראש הממשלה בירושלים, ב-30 באפריל 2023 (צילום: אלכס קולומויסקי / פול)

מובילים קטסטרופה חינוכית. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ושר החינוך, יואב קיש, במסיבת עיתונאים במשרד ראש הממשלה בירושלים, ב-30 באפריל 2023 (צילום: אלכס קולומויסקי / פול)

קשה למצוא מילים חריפות דיין על מנת לתאר את הקטסטרופה החינוכית שמוביל משרד האוצר. מדיניות החינוך שכופה האוצר יובאה אלינו מארה"ב, אחרי שהתברר שכשלה שם לחלוטין. היא גרמה לתחלופה מהירה של מורות ומורים חסרי ניסיון, לפגיעה באיכות ההוראה ובמעמד המקצוע, לנטישה של מורים מצוינים לשוק הפרטי, וזאת ללא שיפור בהישגי התלמידים וללא צמצום של הפערים.

מחקרים הראו שהעסקת עובדים בחוזים אישיים במגזר הציבורי כשלה, משום שהם עזבו את מקום עבודתם מהר יותר מאשר עובדים תחת הסכם קיבוצי. גם מתן גמול שכר דיפרנציאלי למורות ולמורים בהתאם למדד מצוינות כשל, משום שהוא רוקן את החינוך מכל תוכן ומהות, מלבד מה שנמדד בבחינות.

אם מדברים בימים אלה על איזונים ובלמים על הרשות המבצעת, מתברר שאין כאלה. בעוד שרי אוצר (כגון בנימין נתניהו ואביגדור וליברמן) ושרי חינוך (כגון גדעון סער ויואב קיש) תמכו במדיניות ההרס, אף שומר סף לא הצליח לעצרם: ועדת החינוך של הכנסת, ארגוני המורים, ארגוני ההורים, רבע מיליון עובדות ועובדי הוראה, בעלי תפקידים מקצועיים במשרד החינוך, או מומחי חינוך במכללות ובאוניברסיטאות.

חוזים אישיים = עזיבה מוגברת

העסקת מורים בחוזים אישיים אינו רעיון של השר קיש. לכל היותר אפשר יהיה לזקוף על שמו, שכמו קודמיו, גם הוא נכשל בהגן על החינוך. בכל מקרה, פורום קהלת, שנציגה מטעמו משמשת משנה למנכ"ל משרד החינוך, הציב את החוזים האישים כאחד מיעדי הקדנציה של קיש, עוד לפני שהחלה.

מורים בחוזים אישיים הוא אחד היישומים של הכלכלה הניאו-ליברלית, שיובאה אלינו מארה"ב בשלהי המאה הקודמת. אביגדור ליברמן נאבק על כך בקיץ 2022 מול הסתדרות המורים, בהבטחה שזה ישפר את איכות החינוך; גדעון סער הבטיח ב-2011 שזה יעודד מצוינות בפריפריה; ודו"ח ועדת דברת המליץ על כך כבר ב-2003, בהבטחה שזה ישפר משמעותית את מעמד המורה.

שום דבר מזה כמובן לא יקרה. מחקר של בנק ישראל מ-2012 מצא כי "בהסתכלות כוללנית, החוזים האישיים לא השיגו את מטרתם", מהסיבה הפשוטה ש"קבלת חוזה אישי מגדילה את הסיכוי לעזוב" את מקום העובדה, במיוחד לאחר ותק של שנתיים.

במחקר מוסבר שעובד בחוזה אישי, בהשוואה לעובד בהסכם קיבוצי, מאבד את הביטחון התעסוקתי שלו, ובתמורה אמור לקבל שכר גבוה יותר. העובדה שעובדים בשירות הציבורי המועסקים בחוזה אישי עזבו את מקום עבודתם בשיעור גבוה מעובדים אחרים, מלמדת שהביטחון התעסוקתי היה חשוב להם יותר, או שגובה השכר העודף לא הצדיק את הוויתור.

וזה לא הכל. במחקר נמצא גם שככל שהעובדים בחוזים אישיים הוערכו כעובדים מצטיינים יותר, כך גדל הסיכוי שיעזבו לאחר שנתיים. השיקול שלהם, כפי שמוסבר, שאם כבר ויתרו על ביטחון תעסוקתי, עדיף לעשות זאת בתמורה לשכר שמציע המגזר הפרטי, שהוא גבוה יותר מהשכר במגזר הציבורי.

אפשר להבין זאת כך: עובד שעובר לעבוד בחוזה אישי נדרש לשנות את תפיסת ערכו העצמי, בכל הקשור ליכולתו לנהל את עצמו ולנהל משא ומתן על תנאי העסקתו. אחרי כשנתיים של עבודה חלק מהם עוזבים, כי הם מבינים שהם אינם טובים מספיק על מנת לדרוש ולקבל שכר גבוה; וחלק אחר עוזבים כי מסתבר להם שהם מספיק טובים כדי לדרוש ולקבל יותר ממה שהמגזר הציבורי יכול לתת.

לאור זאת, אפשר להבין מדוע המחקר מצא כי נשים בחוזים אישיים עוזבות את מקום העבודה בשיעור של 50% יותר מאשר גברים. זה פשוט לא משתלם להן, שכן לנוכח אפליית הנשים בשוק התעסוקה, יכולתן לדרוש ולקבל שכר גבוה מוגבלת. חשוב לזכור בהקשר זה, שבמערכת החינוך יש רוב מוחלט של עובדות נשים.

שכר דיפרנציאלי = ביטול החינוך

העסקת מורות ומורים בחוזים אישיים אינה עומדת בזכות עצמה, אלא מהווה חלק ממדיניות של מתן שכר דיפרנציאלי, לטובת שיפור איכות ההוראה. ההנחה היא שניתן לתמרץ מורים מצוינים על ידי תגמול גבוה יותר ממורים בינוניים – ללא קשר להשכלה, לוותק או לתפקידים נוספים שהמורה מבצע, כגון ריכוז מקצוע או ריכוז שכבה.

במשא ומתן מול הסתדרות המורים אמר שר האוצר ליברמן: "אני סבור שצריך לשים דגש ולעודד מצוינות, וגם לתת למנהלי בתי ספר אפשרות לתגמל מורים מצטיינים בלי קשר לוותק". עמדה זהה השמיע השר בצלאל סמוטריץ' במהלך המשא ומתן מול ארגון המורים: "התוכנית שאנחנו מביאים תביא בהכרח לגיוס אנשי חינוך מצוינים, העצמת עמודי התווך בבתי הספר והעצמת המנהלים והמנהלות".

למעשה, הקשר בין שכר המורות והמורים לבין מצוינות קיים כבר במערכת החינוך במסגרת תוכנית "תגמול דיפרנציאלי" המופעלת מאז 2011. למשל, באוגוסט האחרון, קיבלו צוותי ההוראה בבתי ספר המצטיינים מענק חד פעמי בהיקף 3,200 עד 8,800 שקל.

דירוג המצוינות של בתי הספר נעשה על פי כמה מדדים, שהמרכזי בהם, שמשקלו 65% מנוסחת החישוב, הוא הציונים של התלמידות והתלמידים. כדי לשמור על ההוגנות, חלק מנוסחת החישוב מתייחסת לשיפור בציונים של בית הספר בהשוואה לציוני תלמידיו בשנה קודמת, וחלק מתייחסת להשוואה מול הציונים הצפויים לתלמידי בית הספר בהתאם למדד הטיפוח (רקע חברתי כלכלי) של בית הספר.

אולם, גם לפי נוסחת חישוב ההצטיינות ההוגנת לכאורה, המענק הכספי שיקבלו המורות והמורים תלוי בעיקר בציונים של התלמידים. את החוכמה הזאת ניסו כבר בארה"ב, במסגרת הרפורמה "אף ילד לא נשאר מאחור" שהונהגה בשנים 2002 עד 2015.

כבר ב-2006 הצביעו מחקרים על כך שהרפורמה רוקנה את ההוראה מכל משמעות, שכן היא הפכה את האינטראקציה בין המורה לתלמיד לפשטנית וטכנית: המורים לימדו "טריקים" שעוקפים הבנה או חשיבה, ושבעזרתם ניתן לפתור את התרגילים במבחן. הרפורמה "ערערה על תפקידו הדמוקרטי של החינוך", צמצמה את תוכנית הלימודים, ופגעה במעמדם של המורים כמנהיגי קהילות.

במחקר אחר, מ-2009, נמצא שחופש הפעולה של המורים "לנקוט דרכי הוראה גמישות ואקלים חינוכי תומך הצטמצם באופן משמעותי". תכתיבים הנכפים על המורים מבחוץ "פוגעים במימוש פוטנציאל ההוראה", ומרוקנים מתוכן את תפקידם כמחנכות ומחנכים.

זאת ועוד, הפיתוי לשפר את ציוני התלמידים היה כה גדול, שרבו המקרים שבהם מורים סייעו לתלמידים תוך כדי בחינה, או שתלמידים חלשים התבקשו לחלות ולהישאר בבית ביום הבחינה. בתי ספר אף המציאו שיטות יצירתיות להוכחת שיפור בהישגים. למשל, בית ספר אחד אפשר לתלמידים שנכשלו במבחן בכיתה ג' לגשת שוב לאותו מבחן כשהיו בכיתה ד'. כך עלה שיעור ההצלחה הכיתתי מ-27% ל-92%, והמורים עברו את סף השיפור שזיכה אותם בבונוס הכספי הנחשק.

לא משיג תוצאות

מילא אם הפגיעה האנושה בהוראה ובחינוך היתה מניבה איזה תוצר חיובי כלשהו אצל התלמידות והתלמידים. אלא שגם זה לא קרה. לשם דוגמה, הנה נתונים שהפקתי מתוך מחולל המידע של מבחני פיז"ה באתר OECD.

בקו האמצעי בתרשים (הכתום), מוצג הציון הממוצע במתמטיקה של תלמידי כיתות ט' בארה"ב, במהלך 15 השנים שבהן הופעלה המדיניות הניאו-ליברלית. כפי שניתן לראות לא חל שום שיפור בהישגי התלמידים. אם כבר – היתה נסיגה קלה.

בקו העליון (הירוק), ניתן לראות את הציון של התלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה, שהוריהם בעלי השכלה אקדמית. גם כאן מתברר כי התוכנית לא הניבה שום מצוינות חדשה. בקו התחתון (הכחול), ניתן לראות את הציון של התלמידים מרקע נמוך, שלהורים השכלה של חטיבת ביניים (עד תשע שנות לימוד). גם כאן אין שיפור במהלך השנים, כלומר הפערים לא הצטמצמו.

לומדים מפינלנד

מדיניות החינוך של משרד האוצר, כפי שעוגנה בהסכמי השכר האחרונים, תפגע אנושות במעמד המקצוע "הוראה", תביא לתחלופה מהירה של מורות ומורים בבתי הספר, תרוקן את תכנית הלימודים מכל מהות מלבד הכנה לבחינות, לא תשפר את המצוינות בקרב התלמידים ולא תצמצם פערים בין שכבות האוכלוסייה.

אולי נרכוש למנהיגנו כשי לראש השנה את ספרו של פרופ' פסי סאלברג, "לומדים מפינלנד" (הקיבוץ המאוחד, 2015), שהטיב לראות:

"ארה"ב, כמו אומות רבות אחרות, מממשות את הגדרתו של אלברט איינשטיין לאי שפיות: הן עושות אותו דבר פעם אחר פעם, אבל מצפות לתוצאות שונות. כל אותן שיטות רפורמה שנחלו כישלון חרוץ – כוח, לחץ, התערבות מלמעלה, שווקים, תחרותיות, סטנדרטיזציה, מבחנים, מסלולים מהירים וקלים יותר להכשרת מורים, סגירת בתי ספר כושלים, פיטורי מורים ומנהלים לא יעילים, והתחלות חדשות עם מורים צעירים ועם בתי ספר שרק הוקמו – מקבלות צורה חדשה, ונאכפות ביתר שאת וביתר נחישות".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מעטפות הצבעה בבחירות לרשויות המקומיות בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

מעטפות הצבעה בבחירות לרשויות המקומיות בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

האדישות לבחירות המוניציפליות עלולה לעלות לנו ביוקר

נראה שלציבור הכללי אין כוח להתעסק עכשיו בענייני חנייה או חינוך. אבל עד כמה שזה נשמע דמיוני, קיים חשש ממשי שבשבוע הבא נקום למציאות פוליטית חשוכה אפילו יותר מהנוכחית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf