חברי מבית הספר לשלום יושב במעצר בגלל סטטוס
אם הוא היה חיילת שקוראת "מוות לערבים", ראפר שמסית לגזענות או אחיו של רוצח רבין שמאיים על הנשיא - אנס ח'טיב היה עכשיו בבית. אבל החבר שפגשתי בתוכנית לדו קיום יושב בכלא בגלל שהוא פלסטיני
כותב אורח: אריאל שנדר
ביום שישי לפני כשבועיים בשעות הערב עצרו שני שוטרים את אנס ח׳טיב, בן 19 משפרעם, ולקחו אותו לתחנת המשטרה בעיר. סיבת המעצר כפי שנתנה בהתחלה הייתה "צורך בבירור", אבל מאז ועד היום אנס לא הוחזר לביתו.
בהמשך התגלה שאנס נעצר בעקבות סטטוס שפרסם בפייסבוק, בו אמר בין היתר שיש לכתוב מילים טובות לזכר הפלסטינים שמתו, והכיל הצהרות כמו "תחי האינתיפאדה", "ירושלים ערבית" ו"עין תחת עין".
שמעתי על מעצרים מצמררים כמו זה בשנה שעברה, במהלך מה שנקרא "מבצע צוק איתן". קראתי ידיעות כאלו באתרים "שמאלניים" והצטערתי ונבהלתי מאוד. אבל הפעם התוודעתי לסיפור הזה באופן אישי ושונה, כי לשמחתי הרבה אני מכיר את אנס ח'טיב, והוא יקר לליבי.
בתחילת קיץ 2014 השתתפתי יחד עם אנס בסדנת מספרי סיפורים ב"בית הספר הבינלאומי לשלום". הקבוצה שלנו הייתה מורכבת מנערות ונערים ערבים ויהודים, שחלקו מטרה משותפת של הידברות ודו-קיום. הסדנה התקיימה בהולנד, ואנס היה מהראשונים שהתחברתי איתם כבר מההתחלה בפגישה בשדה התעופה. הוא חברותי באופן מיוחד, מסביר פנים ומלא ברוח חיובית. בהמשך הסדנה יצא לי לדבר עם אנס יותר לעומק, ונחשפתי לסיפורים קשים מאוד מחייו. ככל שדיברנו יותר, כך התרשמתי מהמודעות הפוליטית שלו והאקטיביזם שמאפיין אותו.
סרטון: אנס ח'טיב, אריאל שנדר וחברים בבית הספר לשלום
הסדנה התרחשה כאמור בקיץ של 2014, בתחילת מבצע צוק איתן. בהתחשב במצב התפתחו הרבה שיחות ונחשפתי גם לצד הנלהב והמשולהב של אנס: הוא ביקורתי כלפי הכיבוש והשלכותיו, וכמו אצל רבים אחרים גם אצלו ההתעסקות בשפיכות הדמים הישראלית-פלסטינית מלווה לא פעם בסערת רגשות.
כל האנשים שהגיעו לסדנה הזו היו ביקורתיים במידה זו או אחרת כלפי המצב הפוליטי בארץ, אך כולנו מחזיקים בגישה משותפת כי הפתרון יגיע מהידברות, סובלנות ודו קיום. יותר מכולם, היה ניכר באנס הרצון לאחד אותנו באווירה חברית ואוהבת בזכות השמחה שהוא הביא לפעילויות החברתיות המשותפות.
אנס ואני דיברתי כמה פעמים מאז הסדנה, ועכשיו כשחברות משותפות עדכנו אותי במעצר שלו, הצטערתי ונבהלתי מאוד. כמו רוב הערבים שאני מכיר אנס נחשף לחוויה של דיכוי ואפליה גזענית, ואני שמח שבנסיבות האלו עומד בחור כמוהו, עם גישה חזקה וחשובה להלחם למען סביבה מתוקנת. אני שמח שנחשפתי לסיפור החיים שלו ולדעותיו באופן שהשאיר אותנו חברים ורעים, למרות שעצם היותי יהודי ישראלי מחוברת בקשר עמוק לזוועות שהוא חווה מגיל צעיר. אני שמח שפגשתי חבר פלסטיני ואני יודע שאנס גאה להיות פלסטיני.
אבל מאז שנחשפתי למעצר המטריד שלו, לדיון המשפטי שבסופו נקבע עוד דיון לעוד חודש, ולעובדה שעד אז הוא כלוא בבית המעצר קישון ללא יכולת לפגוש או לתקשר עם משפחתו – אני מצטער מאוד שהוא לא חיילת יהודיה גזענית.
למה? כי אם הוא היה חיילת ישראלית גזענית, הוא היה יכול לפרסם בפייסבוק תמונה שלו כשעל כף ידו כתובים דברי הסתה איומים, לזכות לאלפי שיתופים, וכמובן שלא היה נעצר.
או אולי שהיה ישראלי גזען מפורסם כמו יואב אליאסי, הידוע בכינויו "הצל". אז הוא היה יכול לפרסם הודעות מלאות השפעה רקובה וקטלנית כזריקת מוות, ולזכות לאהדתם ותמיכתם של אלפים – שוב מבלי להיעצר.
אם הוא היה ישראלי גזען, אח של רוצח פוליטי ידוע לציבור שבעצמו ישב בכלא על חלקו ברצח ראש ממשלה, הוא אמנם היה נעצר אם דבריו היו קיצוניים מספיק, אבל היה לפחות משוחרר למעצר בית. זו יכלה להיות חצי נחמה, כי הוא רק בן 19 ובוודאי זקוק לנוכחות של משפחתו.
ואם הוא היה סתם ישראלי גזען הוא יכול היה לכתוב כל דבר בפייסבוק מבלי להיעצר, וגם אם הוא היה נעצר, ההתעסקות הציבורית והסיקור התקשורתי סביבו היו גדולים כל-כך, עד שהיו ודאי מחלצים אותו משם במהרה.
אבל בגלל שהוא פלסטיני – הדברים קרו באופן שהם קרו. כשפניתי אובד עצות והתייעצתי עם אנשים שעובדים עם התקשורת, הם ייעצו לי לכתוב טור דעה לאתר "שמאלני", כי רק כך התוכן הזה אולי יתפרסם. אני מקווה שהדברים שכתבתי יישאו השפעה על המעצר והכליאה של אנס ח'טיב. בדמיונות הכי פרועים שלי אני לא רואה אותו פוגע באיש.
אריאל שנדר, בן 22, הוא כיום רכז תחום פליטים ומבקשי מקלט בעמותת קו לעובד. הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
כאן אפשר להצטרף
לתמיכה – לחצו כאן