"זה לא תיק תכנוני גרידא". התפתלות המדינה בעניין ח'אן אל אחמר

התיק של פינוי ח'אן אל אחמר הוא "לא תיק תכנוני גרידא", וכרוכים בו "היבטיים מדיניים וביטחוניים". כך אמר היום (יום ב') נציג המדינה בעתירה שהגישה עמותת רגבים בדרישה לממש את צווי הריסה שבג"ץ אישר ב-2018.

נציג המדינה, רם רוזנברג, אמר ש"הצווים ימומשו, אך השאלה מתי", ובכך הודה למעשה שהמדינה רוצה להרוס את הכפר, אבל נאלצת לדחות את ההריסה שוב ושוב בגלל הלחץ הבינלאומי. ב-2018, מיד לאחר שבג"ץ אישר את ההריסה, ביצועה בוטל לאחר שקנצלרית גרמניה אז, אנגלה מרקל, נפגשה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בישראל, וביקשה ממנו – כך דווח – לא להרוס את ח'אן אל אחמר.

בדיון היום הוגש חומר חסוי, וראש המל"ל, צחי הנגבי, הגיע בגופו לדיון בעת הגשת החומר. אפשר לנחש שהחומר כולל את חוות הדעת שנתן בזמנו בית המשפט הפלילי בהאג, לפיו הריסת הכפר עלולה להיחשב פשע מלחמה. הנגבי סירב לענות על שאלות עיתונאים בתום הדיון.

>> למה ישנתי חודש שלם בח'אן אל אחמר

נציג המדינה אמר בדיון שהממשלה מחפשת "חלון הזדמנויות" מתאים להריסה. כהוכחה לכך שלא מדובר רק ב"תיק תכנוני", הצביע רוזנברג על העניין התקשורתי ועל העובדה שאולם בית המשפט היה מלא בעיתונאים, דיפלומטים ופעילים. "לא היינו מגיעים עד הלום, אם זה היה תיק תכנוני גרידא", אמר רוזנברג, "הוא לא היה מגיע עד ראש הממשלה".

השופטים נעם סולברג, אלכס שטיין ועופר גרוסקופף תהו לגבי השינוי הדרמטי בעמדת המדינה. הם הזכירו שבדיונים שהתקיימו ב-2018 על העתירה שהגישו נציגי תושבי ח'אן אל אחמר נגד צווי ההריסה, נציגי המדינה דיברו על הצורך הדחוף להרוס, וכמה חודשים מאוחר החליט הקבינט לדחות את ההריסה בגלל שינוי "השיקולים המדיניים והביטחוניים".

"יש פה שאלה משפטית, אם ניתן לדחות עתירה, הדורשת לממש צווי הריסה נגד מאחז לא חוקי, כשהמדינה למעשה לא מוכנה לתת שום תאריך לפינוי", אמר השופט שטיין. "זה יכול להימשך עד אין קץ". ‏

אף שתושבי ח'אן אל אחמר אינם צד בהליך, עורך דינם תאופיק ג'בארין הגיע כמשיב. הוא טען כי החלטת בג"ץ ב-2018 לבטל את הצווים הארעיים שמנעו את הריסת הכפר, אין פירושה שנקבע מועד מתי צריך להרוס אותו. הוא אמר שאינו מבין למה בית המשפט לוחץ על המדינה לממש את צווי ההריסה. "זה תיק פוליטי, זה לא תיק תכנוני", אמר ג'בארין. "אני לא רואה שבית המשפט מתערב בהחלטות פוליטיות". השופט שטיין ענה לו: "מה שכאן זה משפטי, מה שבחוץ – פוליטי".

ג'בארין ציין כי בית המשפט התערב בקביעת לוח זמנים לפינוי מאחזים רק כשמדובר בקרקע פרטית. בח'אן אל אחמר מדובר באדמות מדינה. הוא הזכיר שבית משפט לא התערב במקרים "דומים ויותר חמורים", שבהם יהודים בנו באופן בלתי חוקי מאות בתים. "עשרות צווי הריסה (לבתים של מתנחלים, א"ז) הוצאו הרבה שנים לפני 2009, ועד היום לא בוצעו", אמר ג'בארין. "אם בית המשפט קובע הלכה חדשה, שצריך לוח זמנים לגבי צו הריסה שיצא מהמנהל האזרחי, צריך לקבוע לוח זמנים לבנייה הבלתי חוקית בכפר אדומים וביתר המקומות".

עו"ד אבי סגל, נציג רגבים, אמר בדיון כי מדובר בתיק פשוט. "אני לא רואה תיק מעבר לתיק תכנון ובנייה", אמר סגל. "הציבור צריך לדעת מדוע המדינה גוררת רגליים במשך 15 שנה, וכל פעם באה ומספרת סיפור אחר, ובינתיים הבעיה מתעצמת". סגל אמר שאינו מתנגד להגשת חוסר חסוי לבית המשפט, אבל "אם השיקולים הם הלחץ של מדינות זרות שלא להפעיל את שלטון החוק, צריך לדעת על זה".

בתום הדיון הודיעו השופטים כי יתנו החלטה בהמשך. אולם למרות מורת רוחם של השופטים מההתחמקות של המדינה ממתן תשובות, ספק אם יורו על הריסה במועד מסוים.

המדינה הפכה את עמדתה

בתשובתה לבג"ץ, שנמסרה בשבוע שעבר, אמרה המדינה כי היא מבקשת לדחות את העתירה להריסת הכפר, אך ציינה שהכפר יפונה "בעתיד". קודם לכן פורסם שהמדינה תבקש מבג"ץ למחוק את העתירה וכי הכפר לא יפונה, אך לאחר הפרסום התערב בצלאל סמוטריץ', המכהן גם כשר במשרד הביטחון האחראי לעניינים האזרחיים בגדה המערבית, והתשובה שונתה. בפברואר, לאחר שהמדינה ביקשה בפעם התשיעית לדחות את תשובתה לעתירה, בתי המשפט איים כי יורה להרוס את הכפר.

הכפר ח'אן אל אחמר שוכן בשטח C, סמוך להתנחלות כפר אדומים, ומתגוררים בו כ-250 איש. ב-2018 פסק בג"ץ כי למדינה יש רשות לפנות את הכפר, אך אין עליה חובה לעשות זאת. לאחר הפסיקה, המדינה נערכה להריסה, אולם במשך שבועות ארוכים פעילים פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים ישנו בכפר, עד שבאוקטובר 2018, לאחר לחץ בינלאומי כבד, החליט הקבינט כי הכפר לא ייהרס. בעקבות החלטה זו, הגישה רגבים את העתירה, שנדונה כעת, בדרישה מהמדינה לממש צווי ההריסה.

ח'אן אל אחמר הפך לסמל למאבק על שטחי C בין המתנחלים והמדינה מצד אחד, והפלסטינים, פעילים בינלאומיים וישראלים והקהילה הבינלאומית מצד שני. ההיסוס של הממשלה הימנית ביותר שהיתה אי פעם בישראל להרוס את ח'אן אל אחמר מצטייר כסמל של הסומוד הפלסטיני, ושל מגבלות הכוח הישראליות.

מחוץ לאולם בית המשפט, כחמישים פעילים מקבוצת ידידי הג'האלין וקבוצות אחרות קיימו מפגן מחאה. שלושה תושבים מהקהילה קיבלו אישור לנכוח בדיון. איברהים ג'האלין הזכיר שהכפר התקיים לפני שהוקמה התנחלות כפר אדומים. "הם באו? אין בעיה. אבל שלא יעיפו אותנו", אמר ג'האלין.

בשבוע שעבר סיפר עיד אבו חמיס, דובר הקהילה, על התחושות בכפר סביב ההליך המשפטי. "אנחנו פה מ-1952, אחרי שהמשפחות שלנו גורשו מאזור ערד. ב-1968, אחרי הכיבוש, הגיעו מהצבא ואמרו לנו שאנחנו לא חוקיים, אחרי זה ב-1978 בנו כאן את כפר אדומים.

"יש מעלינו עמודי חשמל אבל לנו אסור להתחבר אליהם. באו ארגונים ושמו פאנלים סולאריים כדי שלכל משפחה יהיה בכל זאת חשמל. באו והחרימו. בית משפט אמרו שאנחנו לא חוקיים, אבל מי שם את החוק?".

אבו חמיס סיפר כי ארגון "במקום" (שמקשר בין זכויות אדם לתכנון) סייע לתושבים להכין תוכניות להסדרת הכפר, אך כולן נדחו. "אמרו שאנחנו קרובים מדי לכביש, אז הגשנו 17 תוכניות להזיז קצת את הכפר, אבל זרקו אותן לזבל".

הצעה אחרת, אמר אבו חמיס, היתה להעביר את הכפר ליד אתר זבל באבו דיס וליד מתקן ביוב בדרך ליריחו. "אחד מהמנהל האזרחי לקח אותי לראות מקום ליד צומת נבי מוסא", סיפר אבו חמיס. "יש שם מרכז ביוב, עם שמונה בריכות חמצון. אמרתי לו שציפורים לא באות לשם בגלל הסירחון של הביוב, אז אני אגיע? אגיע אם תביא את האישה והילדים ותהיה שכן שלי. הוא אמר לי, מה פתאום".