newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ועדת המומחים שנבהלה מעצמה ושוב תקעה את מערכת החינוך

השבוע התפרסם דו"ח הוועדה להתאמת תוכנית הלימודים למאה ה-21, שכולל המלצות עדכניות וראויות להוראה, למידה וחשיבה ודרכים ליישומן. אלא שגם הוועדה הזאת לא העזה לגעת בתוכנית הלימודים האחידה והמחייבת שעליה שולט שר החינוך, ולכן המלצותיה הן לא יותר מאשר אות מתה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

השבוע התפרסם דו"ח הוועדה להתאמת תוכנית הלימודים למאה ה-21. ברוכים הבאים. בראש הוועדה עמדה פרופ' ענת זוהר, והיא פעלה במסגרת "יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך" של האקדמיה הלאומית למדעים. הוועדה כונסה על פי בקשת משרד החינוך, והחלה לפעול בנובמבר 2017.

הוועדה חקרה והגדירה את הצרכים החינוכיים בהווה ולעתיד, ובחנה גם כיצד התאימו מדינות אחרות את הלימודים לזמן החדש. בין המלצות הוועדה נמצא הגדרות עדכניות להוראה, למידה ולחשיבה – ומהן נגזרו מסקנות לגבי דרכי ההוראה המאפשרות התנסות של התלמידים והבניית ידע.

תלמידים בחצר בית ספר בירושלים, ב-3 במאי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

תלמידים בחצר בית ספר בירושלים, ב-3 במאי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

ניתן גם דגש נכון על פיתוח העצמי של התלמידים, כך שיוכלו "להכווין את החיים באופן אוטונומי" ולעסוק בפעולות בעלות ערך ומשמעות; הושם דגש על החינוך הלשוני – כתחום הלימודים החשוב ביותר, כבר מהגיל הרך; נקבע איזון נכון (ולא פופוליסטי) בין השכלה לבין פיתוח יכולות חשיבה ויצירתיות; ונוספו תוספות של למידה בין תחומית, תחומי לימוד חדשים, ותוכן אוטונומי שיקבע לפי הצורך בבתי הספר.

הכול טוב ויפה, עד שנדרשה הוועדה לגעת בפיל שבחדר: תוכנית הלימודים המחייבת, העמוסה לעייפה ב"מקצועות לימוד", שכל כולה שימור השליטה של משרד החינוך בבתי הספר.

לא צריך ועדת מומחים כדי לקבוע שכל מה שמלמדים כיום הוא חשוב והכרחי, וששר החינוך צריך להמשיך לשלוט על כל מילה ומילה שנשמעת בכל אחת מעשרות אלפי הכיתות בישראל. ועדת מומחים נדרשת כדי להתמודד באומץ עם מה שצריך להוציא מתוכנית הלימודים הקיימת, וכדי להמליץ על שינויים מבניים שיאפשרו לממש את תוכנית הלימודים החדשה.

כל עוד משמרים את תוכנית הלימודים המחייבת, הנפרשת על פני 29 עד 32 שעות (מתוך כ-34 שעות בשבוע), ממילא לא ייתכן שום שינוי בתוכנית הלימודים.

עמוד השדרה של מערכת החינוך

תוכנית הלימודים היא עמוד השדרה של מערכת החינוך. התוכנית קובעת איזה נושאים צריך להורות, מרמת תחומי הדעת (מקצועות הלימוד) ועד כותרת תוכן לכל שיעור ושיעור. התוכנית קובעת כמה שעות הוראה יש להקצות לכל נושא ונושא. והתוכנית קובעת את סדר הדברים: מה ילמד תחילה ומה אחר כך, מגן הילדים ועד כיתה י"ב, מהשיעור הראשון בכל שנה ועד האחרון.

תוכנית הלימודים קובעת, אם כך, את סדר היום הבית ספרי, שכן אוסף השעות שצריך להורות בכל שנה מתורגם למערכת השעות של כל כיתה וכיתה. התוכנית קובעת את התקציב של בתי הספר (הנמדד בשעות הוראה), כך שיוכלו להורות את כל מה שנדרש ובהיקף הנדרש.

מתוך התוכנית קובעים גם את השאלות במבחנים, במעבר מפרק לימוד אחד לשני, במעבר בין כיתות ובמבחני הבגרות בסיום הלימודים. תוכנית הלימודים משפיעה גם על התוכניות להכשרת מורים, שכן צריך לספק לבתי הספר מורים שיודעים להורות את מה שכתוב בתוכניות.

בקיצור, מתוך תוכנית הלימודים נגזרת כל מערכת החינוך. לכן גם, כל שינוי בתוכנית משפיע בשינויים ובהתאמות על כל מרכיבי המערכת. מכאן כוחה של ועדה שהתמנתה כדי לדון בתפיסה חדשה של תוכנית הלימודים, ומכאן גם גודל ההזדמנות לחולל שינויים ראויים.

עיקר החידוש: היכולות הרוחביות

בתוכנית הלימודים המומלצת יש חמישה מרכיבים (ראו איור): תחומי התשתית שלומדים כיום, למידה בין תחומית, תחומי לימוד חדשים, תכנים באוטונומיה לבתי הספר ויכולות רוחביות.

חמשת מרכיבי תוכנית הלימודים (מתוך דו"ח התאמת תוכנית הלימודים למאה ה-21)

עיקר החידוש נוגע ליכולות רוחביות, ארבע במספר, שאותן יש להקנות לתלמידים: מיומנויות חשיבה, אוריינות שפה, חינוך אזרחי דמוקרטי ואוריינות דיגיטלית (המעגל הסגול בתרשים).

מקום מרכזי ניתן בדו"ח ליכולות החשיבה. זה המקום להזכיר שפרופ' זוהר, שעמדה בראש הוועדה, שימשה כיו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, בזמן שפרופ' יולי תמיר כיהנה כשרת החינוך בשנים 2006 עד 2009. משרד החינוך הוביל אז את רפורמת "אופק פדגוגי" שנועדה, תאמינו או לא, "לקדם חינוך לחשיבה".

מה קרה עם הרפורמה ההיא? מן הסתם התגלגלה אל תוך המסמך הנוכחי. מה מנע את היישום לפני עשר שנים וכיצד נתגבר על החסם הזה כעת? לכך לא מצאתי תשובה בדו"ח. על כל פנים הוועדה מצאה שלימודי חשיבה קיימים בכל המדינות שנסקרו להשוואה, והם מהווים חלק מחזון החינוך 2030 של האו"ם, שאליו ישראל מחויבת.

הדו"ח מזכיר בצדק מחקרים קודמים שהעידו על כישלונן של מערכות החינוך לטפח חשיבה. למשל מחקר שמצא שעד 80% מהתלמידים מתקשים להבחין בין מידע חדשותי אמין לבין פרסום סמוי וחדשות מזויפות; או מחקר שמצא שרוב אוכלוסיית הבוגרים מתקשה בהבנת הנקרא. מכאן החשיבות לפתח חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית, חשיבה מדעית, חשיבה כמותית וחשיבה מטא-קוגנטיבית (חשיבה על חשיבה או רפלקציה), כפי שמפורט בדו"ח.

ממצאי המחקרים הובילו את הוועדה לקבוע את אוריינות השפה כתחום מרכזי בתוכנית הלימודים החדשה. בצדק מוזכר שאיכות החשיפה לשפה בגיל הרך היא גורם קריטי בהתפתחות הכישורים הקוגניטיביים של הילדים, ובכלל זה – חשיפה לאוצר מילים רחב ולמרוכבות דקדוקית. פירוט מעניין והגדרות קולעות תמצאו בדו"ח גם לגבי שני תחומי היכולות הנוספים: חינוך אזרחי ואוריינות דיגיטלית.

לדעת חברי הוועדה, הכל חשוב

לצד היכולות הרוחביות ממליצה הוועדה להרכיב את תוכנית הלימודים מארבעה תחומי לימוד (ראו תרשים לעיל). תחום התשתית כולל את כל המקצועות הנלמדים כיום: שפת אם, מתמטיקה, תנ"ך, ספרות, היסטוריה, מדעים, טכנולוגיה, אזרחות, מדעי החברה, גיאוגרפיה, אנגלית, תרבות, מורשת, אומנויות, חינוך גופני ובריאות. כן, כן, הכל חשוב לדעת חברי הוועדה והם קבעו במפורש: "ההמלצה היא להמשיך ללמדם". את כולם.

תחום שני הם לימודים בין תחומיים: משבצת זמן במערכת השעות שבה לומדים נושאים ורעיונות גדולים, שהם חוצים את תחומי הדעת הרגילים, כגון זכויות אדם או שינוי האקלים. תחום שלישי כולל תחומי לימוד חדשים כגון אוריינות פיננסית, אתיקה, קיימות וכדומה. ותחום לימודים אחרון הן שעות שיוקצו ליוזמות מקומיות של בתי הספר.

בעניין האוטונומיה הבית ספרית יש פירוט מעניין של נימוקים בעד ונגד, וקביעה ברורה של הוועדה שיש "להקצות זמן ומשאבים לחיזוק האוטונומיה ולמימושה" וכן "להסיר חסמים ביורוקרטיים אשר מונעים כיום את מימוש האוטונומיה שכבר מוגדרת במערכת". בכלל זה ממליצה הוועדה לצמצם את המבחנים (כגון מבחני המיצב, ג"ג) המחייבים את בתי הספר "להיצמד לתוכניות הלימודים בתחומים הנבדקים, וללמד אותן באופן שמרני". בראוו!

נכשלו בקביעה על מה לוותר

התוספות שמציעה הוועדה לתוכנית הלימודים הן אכן ראויות ומצוינות: יכולות רוחביות, לימודים בין תחומיים, תחומי לימוד חדשים ואוטונומיה לתוכניות בית ספריות. אבל, כל עוד הוועדה ממליצה להמשיך וללמד את כל המקצועות המוכרים כיום, הנפרשים על פני 29 עד 32 שעות לימוד בשבוע, אין לאן להכניס את כל התוספות החשובות!

התשובה של הוועדה לעניין זה היא, איך לומר, מעליבה: "אחת הדרכים שעשויות להקל על המחסור בזמן לימוד היא הגדלת הניצולת של שעות ההוראה הקיימות. […] זמן הלמידה בשיעור הוא בדרך כלל פחות מ-45 דקות בגלל כניסה מאוחרת, בעיות משמעת ונורמות לא ברורות, והרבה שיעורים מתבזבזים על הכנות לטיולים, טקסים, אירועים מיוחדים וכיוצא באלה" (עמוד 121).

ועדה כה מכובדת וחד-פעמית היתה צריכה להיות אמיצה יותר. אם אכן יש חמישה מרכיבים חשובים לתוכנית הלימודים, היה צריך לחלק את משאב שעות ההוראה והלימוד בין כולם – לקבוע במסמרות שכל מקצועות הלימוד המסורתיים ילמדו רק בחמישית מזמן בית הספר, סדר גודל של שבע שעות בשבוע!

זאת הכרעה אמיצה שהיתה מותירה שבע שעות בשבוע לארבע היכולות הרוחביות: חשיבה, שפה, אזרחות ואוריינות דיגיטלית; שבע שעות בשבוע ללימודים בין תחומיים מעניינים; שבע שעות בשבוע לתחומי לימוד חדשים; ושבע שעות בשבוע לאוטונומיה בית ספרית. בלי הכרעה כזאת, דו"ח הוועדה המכובדת, הכולל באמת הרבה הגדרות רעננות הנוגעות להוראה וללמידה, יוותר על המדף.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
טחינה אלארז במדפים (צילום: אורן זיו)

טחינה אלארז במדפים (צילום: אורן זיו)

בעלת טחינת אלארז: "הטלפון לא מפסיק לצלצל. רבים תומכים בי"

מאז אתמול מתחולל ויכוח עז בחברה הפלסטינית סביב תרומה של בעלת המפעל, ג'וליה זהר, לאגודת קו סיוע נפשי לקהילה הגאה. בארגונים פמיניסטיים טוענים שזהר היא מטרה קלה משום שהיא אישה, ואילו יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה רומז שברקע יש גם אינטרסים כלכליים זרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf