השעיית המרצה מבן גוריון: פשיזם פינת ניאוליברליזם

חלק משגרה שחוקה שבה פעילי "אם תרצו" יוזמים קמפיין נגד מרצה, מפעילים לחץ על הנהלת האוניברסיטה, וזו נעתרת למלא את רצונם במהרה. פעילי "אם תרצו" מפגינים באוניברסיטת תל-אביב, ב-15 במאי 2024 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

לאחרונה היינו עדים למהלך מדאיג נוסף באקדמיה הישראלית, כשהנהלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב החליטה להשעות מעבודתו את המרצה ד"ר סבסטיאן בן דניאל, וחזרה בה לאחר מחאה ציבורית. מזה כ-18 שנה מלמד בן דניאל כחבר סגל זוטר במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה, ומזה כ-14 שנה הוא כותב בחריפות ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת נגד מדיניות הצבא והמשטרה, תחת הפסבדונים של ג'ון בראון, מתנגד העבדות הלבן.

סיפור ההשעיה (או "ההשהיה", בלשונה של האוניברסיטה) החל ב-10 בפברואר, עם צילום מסך ששיתף ב-X פרופ' אריה קנטורוביץ, מחברי הסגל הבכיר במחלקה, של אחד מהפוסטים הרבים אותם מפרסם בראון: תיאור של פשיטה צבאית על מחנה נור א-שמס, שבמהלכה נורתה למוות סונדוס שלבי, בהיריון מתקדם, לאחר "שהסתכלה בצורה מחשידה על הקרקע". בראון תיאר את המקרה, והאשים את הצבא בכך שהם "רוצחי תינוקות".

>> אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

לצד צילום המסך, כתב קנטורוביץ: "זה מורה מן החוץ אצלי במחלקה. מה עושים?", ובכך יצר את הקשר בין הדמות הפופולרית של בראון לעבודתו במוסד ציבורי. משם הדברים התגלגלו לקמפיין רשת של "אם תרצו" הקורא לפיטוריו של בן דניאל, ולסדרת כתבות, ביניהן גם כתבה בערוץ 14 שהגדילה משמעותית את מספר החותמים על העצומה.

בשבועות שחלפו עד להחלטה על ההשעיה הפכו הפוסטים של בראון לכלי נשק בידי הימין, ביניהם פוסט שכלל צילום מתוך טור ב"עולם קטן", מגזין שבועי פופולרי בקרב הציבור הדתי-לאומי הידוע בתפיסתו הימנית, ובו דבריו של הרב ד"ר ראובן פיירמן על כך שישנה "מצווה" להרוג ילד פלסטיני בן עשר, דברי עידוד לחיילים והתנגדות לרעיון של "טוהר הנשק". בן דניאל קרא לחקור את הרב "שפוקד על הקצין הדתי לרצוח ילדים" ודבריו הודהדו בכתבות נגדו.

הפרסומים של בן דניאל לא נעשים במסגרת עבודתו או בהקשר של היותו חוקר מדעי המחשב, ואפילו לא תחת שמו הפרטי. על כן, הענישה מצד האוניברסיטה מלמדת על בילוש פנים אקדמי ופשפוש במעשיהם של העובדים גם מחוץ למסגרת עבודתם. המקרה הנוכחי הוא גם חלק משגרה שחוקה שבה פעילי "אם תרצו" יוזמים קמפיין נגד מרצה, משלהבים את קהל הסטודנטים, מפעילים לחץ על הנהלת האוניברסיטה, וזו נעתרת למלא את רצונם במהרה. שורה ארוכה של אקדמאים פורצי דרך, ביניהם כאלה שעבדו בבן-גוריון, מצאו את עצמם בדרכים דומות מחוץ לאקדמיה הישראלית, כשהם ממשיכים במחקרים חלוציים מעבר לים.

ראשי האוניברסיטאות בישראל הם ממובילי המאבק נגד "המהפכה החוקתית". ימים ספורים אחרי שהודיעה הנהלת בן גוריון על השעייתו של בן דניאל, פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא האוניברסיטה ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, הודיע על "סכנה חסרת תקדים לשלטון החוק במדינת ישראל אם תפוטר היועצת המשפטית לממשלה". אני רוצה להאמין שהעובדה שההנהלה חזרה בה מההחלטה על ההשעיה מלמדת שהיא הבינה כי יש קו ישיר המקשר בין ההשעיה שעליה החליט חיימוביץ כנשיא האוניברסיטה לבין פעולותיו של גדעון סער נגד היועצת המשפטית. אולי זוהי נקודה שבה האוניברסיטה תתחיל לזהות את תרומתה שלה להתפשטות הפשיזם בישראל, שכנגדו היא מוחה בתוקף. זה היה הרי סער שבכהונתו כשר חינוך בשנת 2010 תמך בפעולתם של "אם תרצו", ונדרש להתייחס לאחר מכן לאיומי הארגון נגד לא אחרת מאשר נשיאת אוניברסיטת בן גוריון דאז, פרופ' רבקה כרמי.

אולי זוהי נקודה שבה האוניברסיטה תתחיל לזהות את תרומתה שלה להתפשטות הפשיזם בישראל, שכנגדו היא מוחה בתוקף. סטודנטים ומרצים מפגינים נגד הרפורמה המשפטית, ב-5 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בימים ההם, "אם תרצו" היו צריכים להתאמץ ולאיים בהברחת סטונדטים ותורמים מהאוניברסיטה, כשסער בתגובה מתגוננת אמר אז כי "אני שולל בתכלית השלילה כל מהלך העלול לפגוע בתרומות לאוניברסיטאות בישראל או להתנייתן". השינוי שחל ב-15 השנים הללו מומחש היטב בכך שעכשיו הנשיא כבר פועל ישירות על פי החליל של "אם תרצו". העובדה שהפעם מדובר במחלקה למדעי המחשב, שאליה מגיעים מאות סטודנטים מדי שנה, תרמה ככל הנראה להתפשטות הקמפיין ולנכונות של האוניברסיטה לרַצות את הקהל. הסטודנטים דורשים, והאוניברסיטה, שחפצה לרַצות את הלקוחות, ממהרת לספק את הסחורה.

סיפור ההשעיה של בן דניאל הוא תוצר של התמהיל בין פשיזם וניאוליברליזם. מצבה של האקדמיה האמריקאית – שבה החלו קיצוצים מסיביים כתוצאה ממתקפה על ההשכלה הגבוהה ועל המדע, ובפרט על מוסדות המזוהים כפרו-פלסטיניים – מדגים לאיזה מצב מחריד התמהיל הזה מגיע. חשוב לציין כאן גם את החדשות הישנות זה מכבר על כך שנשיא ארגנטינה חאבייר מיליי קיצץ תחומים נרחבים של מימון ציבורי. בין היתר הוא הפסיק לחלוטין את ההשקעה הממשלתית באוניברסיטאות ציבוריות, שהיו עד לפני כשנה פתוחות בחינם בפני הציבור. מיליי, תומך מובהק של ישראל, העניק לאחרונה לאֵלון מאסק במתנה מסור, המייצג את המדיניות הברוטלית של קיצוץ התקציבים שלו, והפיכתם של מאות אלפים מאזרחי ארגנטינה לעניים תוך חודשים ספורים.

הפשיזם מצריך עולם סגור, עולם שאין בו שיח, דיון, שאלות וחקר, עולם שבו כל התשובות ידועות וכל התגובות ניתנות מראש, וכולן מתכנסות אל האלימות. דוגמה לעולם הנבער שאליו דוהרים מוסדות המדינה אפשר למצוא בהחלטה לבטל את כלל התקשרויות עם עיתון "הארץ", אחרי שעמוס שוקן, הבעלים, התריע בוועידת העיתון בלונדון מפני מדיניות אפרטהייד והתרחשותה של נכבה שנייה. המצב הוא כזה: ישראל אינה עוד מרחב שמתפרסמים בו דבריהם של ש"י עגנון וגרשם שלום זכרם לברכה. נותרנו עם הרב הד"ר שכותב "פסקי הלכה" המעודדים פשעי מלחמה, ועם הפרופ' שלא מוצא את ידיו ורגליו למול ביקורת.

נזקי הניאוליברליזם ניכרים לא רק בפרשת ההשעיה של בן דניאל, אלא גם בעובדה שהוא מועסק כחבר "סגל זוטר" כבר כמעט שני עשורים, עובדה שהודגשה גם בפוסט של קנטורוביץ. זוהי מציאות שבה רבים ורבות מהעובדות באקדמיה הישראלית עשויות לעבור חיים תעסוקתיים שלמים מבלי שיזכו להבטחה לשמירה על זכויותיהן, כשהן חשופות לפיטורים מדי שנה. החוק אוסר כמובן על מעסיק להשעות עובד בלא הליך תקין, אך נשים לב כי ביחס לבן דניאל, הנהלת האוניברסיטה נקטה במונח התמוה "השהיה". כך ניתן לאיים על מעמד תעסוקתי זה בפסאודו "השעיות", לרצות בקלות את דרישותיהם של ארגונים פשיסטיים, ובשנה העוקבת לפטר מבלי להצטרך לעמוד בתקנונים.

על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2023 היו חברי הסגל הזוטר ו"מורים מן החוץ" רוב מובהק מכוח ההוראה באקדמיה הישראלית, כ-65% מכלל הסגל האקדמי. עצם הנכונות להחזיק מרצות ומרצים רבים תחת ההגדרה של "סגל זוטר" מאפשרת בעצמה את המשטור, את השליטה, את השמירה על אחידות ואת הפחד להביע עמדה נגד ההנהלה וגורמים רשמיים אחרים.

כראוי להשעיה שהחלה מפרסום ברשתות, היא גררה אחריה עולם שלם של תגובות ודיונים על "ג'ון בראון – בעד או נגד", ובכלל על גבולות המותר והאסור לעובד במשרה ציבורית. בעוד השיח מתנהל, המציאות שכנגדה יוצא בן דניאל נמשכת. הרב ד"ר ראובן פיירמן, מרצה לסוציולוגיה ולאמנות במכללת אמונה ובמכון מרחבים, לא הושעה מתפקידיו. מספרי הקורבנות מקרב ילדים בני עשר ופחות ממשיכים לגדול.

ד"ר רוני צורף, חברת "אקדמיה לשוויון"