newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בג"ץ דחה עתירה נגד הרס שבעה בתים בדרום הר חברון

בג"ץ דחה בשבוע שעבר את עתירתן של מספר משפחות בדרום הר חברון באזור שעליו הכריזה ישראל כעל שטח אש ולכן מונעת באופן גורף אישורי בניה. "זאת מדיניות הכיבוש כדי לגרש אותנו מהאדמה". במקביל המינהל האזרחי הרס בית באזור סמוך

מאת:

בג"ץ דחה ביום חמישי האחרון את העתירה של מספר משפחות פלסטיניות כנגד צווי הריסה שהוצאו לבתיהם באזור מסאפר יטא שבדרום הגדה. החלטת בג"ץ העמידה שבעה בתי מגורים בכפרים אל-פחית ואל-מרכז, באזור מסאפר יטא שבדרום הגדה, בסכנת הריסה מיידית. כשלושים וחמישה בני-אדם הגרים בבתים אלו צפויים להיזרק לרחוב. צווי ההריסה הוצאו לפני חמש עד תשע שנים.

 

הריסת בית בכפר מעין בדרום הר חברון, 23.11.2021 (צילום: באסל אל-עדרה)

הריסת בית בכפר מעין בדרום הר חברון, 23.11.2021 (צילום: באסל אל-עדרה)

במקביל, כוחות של המנהל האזרחי הרסו הבוקר (שלישי) בית מגורים בכפר מעין שליד יטא, באזור קרוב לבתים המיועדים להריסה באל-פחית ואל-מרכז. בבית שנהרס, השייך למשפחת חמאמדה, התגוררו שמונה נפשות. בנוסף, הכוחות הרסו גם שבעה קברים בכפר אל-דיראת הסמוך.

"יש לי משפחה של 14 נפשות", סיפר מוחמד אבו סבחה, מהכפר אל-פחית, שביתו נתון בסכנת הריסה. "אם יחריבו, ניאלץ לגור סמוך לבית, במערה שלנו, שמשמשת כיום כדיר כבשים".

עבור משפחה ענייה שמקבלת צו הריסה, הליך הערעור המשפטי ארוך ויקר מאד. ברוב המוחלט של המקרים, בתי המשפט מאשררים את דרישת הצבא לבצע הרס, משום שאין למשפחות כל אפשרות חוקית לבנות באדמות שלהם.

שבעת הבתים נמצאים באזור עליו ישראל הכריזה כשטח אש 918 בתחילת שנות השמונים, כאמצעי לגרש את הכפרים הפלסטינים הקיימים מזה דורות במקום, ולהקצות את השטח כולו לצרכי התנחלויות. בשנת 2013, הצבא צמצם את שטח האש הפעיל, והאדמות שהוצאו ממנו היו אלו שמאחזים ישראליים השתלטו עליהן. המנהל האזרחי דוחה בשיטתיות 98.6% מהבקשות של פלסטינים באזור להיתרי בנייה, על-אף שהם מבקשים לבנות באדמתם הפרטית. בפסק הדין, ציינו השופטים כי הם דוחים את הערעור "בהיעדר עילה להתערב בשיקול הדעת של מוסד התכנון המוסמך".

"הגשתי לצבא את כל הניירת הנדרשת", אמר מוחמד אבו סבחה, "הוכחה לבעלות על הקרקע, בקשת היתר, בקשה לתוכנית מתאר. כל העסק הזה כרוך בהוצאות גבוהות, בזבוז זמן, ומאמץ אדיר. הם סירבו לכל הבקשות. אין היתרים. הגשתי ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, ולאחר-מכן ערעור נוסף לבית המשפט העליון, אך זה לא הועיל". אבו סבחה בנה את ביתו בשנת 2013, לאחר שגר במשך שנים באוהל ובמערת האבן שחצבו סביו.

מאז פסק הדין, האווירה באל-פחית מתוחה מאד. כמאה ועשרים בני-אדם גרים בכפר, המחזיק בבית ספר תיכון בו לומדים תלמידים ממספר כפרי מסאפר יטא, ומרפאה קטנה הפועלת יום בשבוע בלבד. כנגד כל המבנים בכפר תלויים ועומדים צוי הריסה.

מוחמד אל-נג'אר גר בכפר הסמוך, אל-מרכז, וגם ביתו נתון בסכנת הריסה מידית עקב פסיקת בג"ץ. "נולדתי וגדלתי במערה בכפר, ביחד עם ההורים שלי", סיפר, "אבל המערה כבר לא הספיקה לנו כאשר המשפחה גדלה. כשהתחתנתי ב-2012 בניתי, ביחד עם אחי, שני חדרים מפח – כדי שיהיה לנו איך לחיות. שנה לאחר מכן, המנהל האזרחי נתן לנו צו הריסה – בתואנה שבנינו בשטח אש".

מוחמד אל-נג'אר (צילום: באסל אל-עדרה)

"הגשנו בקשה לבית המשפט, כדי לקבל היתר, אך הם סירבו. אם יהרסו למשפחה שלי את הבית זה יהיה אסון. לא תהיה ברירה אלא לחזור למערה, שאולי מספיקה, בצפיפות רבה, לחמישה אנשים – אבל אנחנו כבר שנים-עשר". בכל עשרים הכפרים של מסאפר יטא מערות עתיקות שנחצבו באבן, בהן גרו התושבים לאורך השנים. כעת הם בעצם מנסים לעלות מעל לפני האדמה, ולבנות בתים עם תשתיות שיתאימו לצרכים בסיסיים.

בנובמבר 99', ביצעה ממשלתו של אהוד ברק טרנספר המוני וגירשה כשבע-מאות תושבים מכפרי מסאפר יטא והרסה את בתיהם – בטענה שהצבא זקוק לשטח הכפרים על-מנת לקיים במקום אימונים. התושבים עתרו לבג"ץ, שכעבור חצי שנה הוציא צו זמני שאיפשר להם לחזור לאדמותיהם – והמשפט מתנהל עד היום.

"אני זוכר את הגירוש", סיפר מוחמד אבו סבחה, "במהלכו הצבא הרס את הבית שלנו, ואחרי חצי שנה, כשנתנו לנו לחזור, הקמתי אוהל למשפחה, ושם גרנו. ב-2013, כבר לא הצלחנו לנהל חיים נורמליים בתנאים האלו, אז החלטתי להקים בית מפח". בית הפח הזה צפוי להיהרס עקב פסיקת בג"ץ.

"הרס בתים זו מדיניות", הוסיף אל-נג'אר. "הכיבוש מוביל את המדיניות הזו כבר שנים רבות, במטרה לגרש אותנו מהאדמה שלנו, אבל בתקופה האחרונה הלחץ והחורבן גברו באופן דרמטי. וזו תחושה נוראית, לדעת שבכל רגע, הצבא יכול להגיע, ולהרוס את הבית שלך".

 

* הכותרת ומעט מהטקסט נערכו מחדש לאחר שנודע שהבית שנהרס לא נכלל בין שבעה הבתים שבג"צ אישר את הריסתם בשבוע שעבר.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf