הקריטריון של החיילים לכניסה להתנחלות חומש: פאות וכיפה

אתמול (שלישי) בצהריים נכנסתי להתנחלות חומש, צפונית-מערבית לעיר שכם. בירידה לכביש הפתלתל שמוביל למקום עמדו ארבעה חיילים, מול מחסום דוקרנים. בהתחלה אמרו לי שאסור לעבור. אחרי שהזדהיתי כעיתונאי, הם התקשרו למפקד הפלוגה, שגם הוא סירב לכניסתי.

אחרי כמה דקות של חילופי דברים, המפקד ניאות, בשני תנאים: שאעלה ברגל, כלומר שאשאיר את הרכב ליד מחסום הדוקרנים ואצעד כרבע שעה; ושלא אצלם דבר. החיילים אף בדקו שאיני מחביא מצלמה בכיסים.

חומש נמצאת על ראש הר, שמכונה בפי פלסטינים מבוגרים כביבאת. זהו הר גבוה, שבו אדמות פרטיות ומוסדרות של הכפר הסמוך, בורקה. כך נקבע אפילו בבית משפט ישראלי. פעם היתה במקום התנחלות, אך זו פונתה ב-2005, עם יישום תוכנית ההתנתקות והוצא צו אלוף שאוסר על נוכחות ישראלים במקום.

למרות זאת, מאז הפינוי, חומש הפכה למשב של ישיבה בלתי חוקית, המאוישת על ידי קומץ מתנחלים. בעלי אדמות פלסטינים לא עולים לשם, עקב אינספור מקרים שבהם מתנחלי הישיבה היכו אותם. כך למשל, לפני כחודש, 15 חקלאים שניסו להגיע לאדמות שלהם בהר הותקפו באלות, בגז פלפל ובאבנים.

מאז פיגוע הירי, לפני כשבועיים, שבו נרצח יהודה דינמטמן, אברך ששהה בישיבת חומש, המאחז הלא חוקי מקבל רוח גבית מפורשת מצד בכירים במערכת הפוליטית. כך, שר המשפטים גדעון סער אמר בראיון אתמול (שלישי) כי הוא מתנגד לפינוי הישיבה וקורא להכשרת המאחז. גם ראש הממשלה, נפתלי בנט, סירב להצהיר באופן ברור כי הישיבה אכן תפונה כמתחייב מהחלטת בית המשפט.

יש לציין כי עוד לפני רצח דינמטמן, ההתנחלות חומש וסביבתה היו מוקד לאירועי אלימות רבים כלפי התושבים הפלסטינים. בין 2017 ל-2021 תיעד ארגון יש דין 27 עבירות באזור חומש, מתוכם 20 אירועי אלימות ו-7 אירועי פגיעה ברכוש.

אירועי האלימות ב-2021 לפני רצח דינמטמן כללו שני מקרים חמורים: חטיפה והתעללות (תלייה, הכאה וגרימת כוויות) בנער בן 15, והכאת חקלאי עד אובדן הכרה. מבין 27 המקרים, נפגעי העבירה הפלסטינים בחרו להגיש תלונות במשטרה רק בתשעה. תלונה אחת עדיין בחקירה, ושמונה החקירות האחרות הסתיימו בלי שהוגשו כתבי אישום.

לאחר הצעדה ההמונית שהתקיימה בשבוע שעבר, במהלכה כעשרת אלפים מתנחלים קראו ליישב מחדש את המקום – פרצו עימותים עם תושבי הכפרים הסמוכים. בגלל זה נמצאים שם חיילים עכשיו, עם קראוונים ושירותים.

אבל חוץ מהחיילים, ראיתי במקום גם אוהלים, וכ-30 מתנחלים, רובם צעירים, בהם גם משפחות עם ילדים קטנים. היו להם בגדים להחלפה, תיקים גדולים, מזרונים, ונראה שהם ישנים במקום. בניגוד אלי, הם הגיעו עם כלי הרכב הפרטיים שלהם. חנו שם כ-12 מכוניות עם לוחיות רישוי אזרחיות צהובות.

לפני ארבעה ימים, כוחות מג"ב החריבו מבנים שבנו מתנחלים בחומש. אך כששאלתי חיילים, הם התייחסו לנוכחות המתנחלים במקום בשוויון נפש. "בעיקרון זה מורכב לעלות לפה", אמרה אחת מהחיילות, "אבל כנראה שהם אלו שהיו פה קודם, בישיבה".

כאשר ירדתי בחזרה ופגשתי שוב את החיילים ששמרו בכניסה לכביש, ביררתי מדוע הם מתירים לאנשים לעבור את מחסום הדוקרנים ולהיכנס עם מכוניות לחומש, על צו אלוף האוסר על כך, ובניגוד למה שהותר לי לעשות. אחד מהם אמר לי שהם יודעים לזהות את מי להכניס ואת מי לא. הנה תמלול חלק מהשיחה המוקלטת.

איך אתם יודעים את מי להכניס ואת מי לא?

חייל: "זה לא קשה, אם אתה רואה מישהו עם פאות וכיפה אתה יודע שהוא מהישיבה. וגם תידרכו את מי שאיפשרו לו להיכנס איך להיכנס".

איך? הם יודעים מה להגיד?

"כן".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "המדיניות של צה"ל באשר ליישוב המפונה חומש לא השתנתה".