בלי כוכבים, עם דילים: המחנות ניצחו את הפריימריז במרצ

על פניו מרצ עמדה במבחן פוליטיקת הזהויות, אבל בין הנבחרים למקומות הראשונים אין מזרחים, אין להט"ב ומועמדים יותר רדיקליים נותרו מאחור. "אל תבלבלו את הראש, אין קטע מדיני" אמר ח"כ גילאון, המנצח הגדול של הערב

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כעשרים דקות לפני שמזכ"ל מרצ, תומר רזניק, הכריז על התוצאות, כבר היה ברור מיהו המנצח הגדול של הערב. כעשרים פעילים התקבצו סביב אילן גילאון וקראו בקול קצוב "אילן, אילן". אחר כך הם התחילו לקרוא "עלי, עלי". הכוונה היתה לעלי סלאלחה, מנהל בית הספר המצליח מבית ג'ן, שהצטרף לפריימריז של מרצ די במפתיע. לידם ישבה גם מהרטה ברוך. ההתלהבות סביבם לא הותירה מקום לספק שהם ניצחו.

ואכן, כשהוקראו התוצאות, בפני אולם מלא, בעיקר בצעירים, התברר שה"דיל" של גילאון ניצח כמעט במלואו. גילאון הגיע למקום הראשון (והשני ברשימה אחרי תמר זנדברג), סלאלחה – אלמוני די מוחלט לרוב מצביעי מרצ עד לפני זמן קצר – הגיע למקום הרביעי, וברוך, לשעבר סגנית ראש עיריית תל אביב מטעם מרצ, הגיעה למקום החמישי. רק הרביעי ברשימת המומלצים של גילאון – יניב שגיא, מנכ"ל גבעת חביבה וחבר קיבוץ – נדחק למקום ה-11.

donate

בסביבתו של גילאון, במחנה "האדומים" כפי שהוא מכונה במרצ, הסבירו שה"דיל" הזה התבסס על המועמדים ה"חברתיים": גילאון עצמו, סלאלחה איש החינוך, מהרטה ברוך ששימשה כאחראית על תיק הרווחה בעיריית תל אביב. גילאון עצמו אמר ל"שיחה מקומית" מיד אחרי ההכרזה על התוצאות ש"אין דבר כזה חברתי, לא חברתי", אבל קשה להתעלם מכך שבששת המקומות הראשונים של מרצ אין מועמד אחד שהדגל המדיני, המאבק נגד הכיבוש, הוא הדגל המרכזי שלו. אחד מחברי הכנסת טען מאוחר יותר שהרוח הזו של העדפת "החברתי" על "המדיני" נשבה מאזור המזכ"ל רזניק.

ח"ג אילן גילאון חוגג ניצחון עם מהרטה ברוך ועלי סלאלחה. פריימריז במרצ, 14 בפברואר 2019. (אורן זיו)

ח"כ אילן גילאון חוגג ניצחון עם מהרטה ברוך ועלי סלאלחה. פריימריז במרצ, 14 בפברואר 2019. (אורן זיו)

מוסי רז, אבי בוסקילה, גבי לסקי ואבי דבוש נדחקו לתחתית העשירייה הראשונה, וגם שגיא – היחיד מה"דיל" של גילאון שלא הצליח להתברג גבוה – מזוהה עם מאמץ לבנות קואליציה יהודית-ערבית ותמך במפורש בשותפות פוליטית עם חד"ש. "אל תבלבלו את הראש, אין קטע מדיני",  ענה גילאון לשאלה בדבר היעדר מועמד "מדיני" במקום גבוה. "הכל עניין חלוקה. עוני זה חלוקה לא נכונה של עושר. איפה הבעיה? כשאתה בתוך העוני. התוצאה מדברת בעד עצמה, לא יכולתי להגיע להשיג אותה בדיל, לא הוצאתי שום רשימה", אמר גילאון.

אבל הדיבור אתמול במרצ היה אחר, היו דילים. דיל של גילאון וה"דיל" שזכה לתמיכתה של זהבה גלאון, המנהיגה היוצאת של מרצ שרוחה בהחלט נכחה באולם. מיכל רוזין ועיסאווי פריג' זכו לתמיכתה והצליחו להיבחר למקומות השני והשלישי (השלישי והרביעי ברשימה). מוסי רז היה גם חלק מהדיל, אבל הצליח פחות, אולי בגלל הרוח הרעה בינו ובין מחנה "האדומים" של גילאון, שהתנגד לשינוי התקנון שאפשר לרז יכול לרוץ שוב לבחירות, למרות שכיהן כמזכ"ל בקדנציה הקודמת.

לכאורה מספר המצביעים הגבוה היה צריך להביא לכך שיהיה קשה לעשות דילים. שיעור ההצבעה עמד על 82 אחוז, הגבוה מכל המפלגות שנערכו בהן פריימריז, יותר מ-16 אלף מצביעים. אבל בכיר במפלגה הסביר לדוגמה את ה"דיל" של גילאון. סלאלחה הביא אתו כ-1,200 מתפקדים מהמגזר הדרוזי, ויניב שגיא היה אמור להביא כ-3,000 מתפקדים מהתנועה הקיבוצית.

התוצאה של שני הדילים האלה הביאה לכך שהתחושה הכללית היתה שמרצ לא ממש התחדשה, שכוחות חדשים שמדברים שפה חדשה וחדה לא הסתננו פנימה. ארבעה מבין ששת המועמדים הראשונים ברשימה כיהנו בכנסת הוקדמת, ושני המועמדים החדשים – סלאלחה וברוך – לא מאוד מוכרים בציבור או בפעילות אקטיביסטית. כל המועמדים שרצו ברשתות החברתיות של אנשי השמאל היותר רדיקלי – אבי דבוש שהגיע למקום התשיעי המאכזב, בוסקילה שסומן כקול רענן ונכנס לאולם חצי שעה קודם לכן כמנצח, מוסי רז וגבי לסקי – סיימו בתחתית הרשימה. בוסקילה ולסקי, מאוכזבים מהתוצאות, הודו לפעילים שלהם ועזבו את המקום לפני ההכרזה הרשמית, כשהם מוותרים על העליה לבמה לצילום החגיגי של עשרת המועמדים הראשונים.

המאוכזבים. אבי דבוש ומוסי רז. פריימריז במרצ, 14 בפברואר 2019. (אורן זיו)

המאוכזבים. אבי דבוש ומוסי רז. פריימריז במרצ, 14 בפברואר 2019. (אורן זיו)

עדיין קשה לדעת מה תהיה ההשפעה על הבוחרים שמחוץ למתפקדים של מרצ, אבל אפילו בסביבתה של זנדברג הודו ש"אין כוכבים" ברשימה. מול איציק שמולי וסתיו שפיר, שאפשר להגיד עליהם מה שרוצים אבל יש להם הילה של כוכבים, זה עשוי להיות בעייתי בבחירות. מי שנשארה, למעשה, ללא אנשים "שלה" בעשיריה הראשונה היא זנדברג עצמה. כמעט כל מי שנבחר שייך ל"מחנה" שאיננו שלה – מחנה גילאון או מחנה גלאון.

מבחינת פוליטיקת הזהויות, על פניו מרצ עמדה במבחן. בשישייה הראשונה יש רק גבר אשכנזי אחד – גילאון – וגם הוא מזוהה עם הפריפריה ובוודאי שלא עם תל אביב. יש בה שלוש נשים, אחת מהן ממוצא אתיופי, ושני לא יהודים: עיסאווי פריג' וסלאלחה. "יש רשימה מגוונת שמבטאת כמעט את כל הרכב האוכלוסייה של ישראל, ככה נגיע ליותר קהלים ולעשרה מנדטים", אמרה מהרטה ברוך ל"שיחה מקומית". אבל בכל זאת, קשה היה להתנער מהתחושה ששני המועמדים המזרחים הבולטים, דבוש ובוסקילה, נדחקו לאחור. שניהם בהחלט שמו את המזרחיות שלהם ואת העובדה שבאו מהפריפריה במקום מרכזי והדגישו את הצורך של מרצ לדבר ל"קהלים חדשים". דבוש הקים סניפים של מרצ בערים בפריפריה שלא ראו נציגות של מרצ כבר שנים או שלא ראו אותה מעולם – שדרות ומקומות אחרים. הם לא נבחרו. (גם רז מזרחי, אבל זה היה פחות מרכזי בקמפיין שלו). בוסקילה היה גם המועמד הלהט"בי הבולט בבחירות. העובדה שגם הוא סיים מחוץ למקומות הריאליים בוודאי לא מוסיפה לתחושת הגיוון.

הרווח של מרצ עשוי לבוא אולי ממקום לא צפוי. סלאלחה, שהגיע די משום מקום למקום הרביעי, אמר ל"שיחה מקומית" שהסיבה המרכזית שהלך לבחירות היא "לבטל את חוק הלאום. לא לתקן, לבטל". בבחירות הקודמות, היו מועמדים דרוזים גם במפלגות הימין. איוב קרא בליכוד וחמד עמאר בישראל ביתנו. ישראל ביתנו היתה המפלגה הגדולה במגזר הדרוזי, וגם מפלגות ימין אחרות קיבלו קולות רבים. סלאלחה עשוי להיות הדרוזי היחיד במקום ריאלי בבחירות הקרובות. וגם אם ליברמן יחליט להציב שוב את עמאר במקום ריאלי, זה עשוי לא לעזור.

"הדרוזים הולכים בדרך כלל עם השלטון", הסביר סלאלחה ל"שיחה מקומית", "אבל אחרי חוק הלאום, הדרוזים מרגישים שפגעו בכבוד שלהם, ושמי שפגע בכבוד שלהם, צריך לשלם את המחיר". בישראל חיים כ-120,000 דרוזים, כלומר הם שווים כשניים-שלושה מנדטים. אם סלאלחה, שנהנה ממעמד של כוכב במגזר הדרוזי בזכות כך שהצליח להביא את בית הספר התיכון בבית ג'ן למקום הראשון בארץ, יצליח להביא אתו כמות נכבדה של מצביעים דרוזים שמאסו בימין בגלל חוק הלאום, מרצ עשויה ליהנות. "אם השמאל ישכיל לעשות לטובת כולנו, הדרוזים יהיו עם השמאל", אומר סלאלחה.

הפנים החדשות של מרצ: מהרטה ברוך ועלי סלאלחה. פריימריז במרצ, 14 בפברואר 2019. (אורן זיו)

הפנים החדשות של מרצ: מהרטה ברוך ועלי סלאלחה. פריימריז במרצ, 14 בפברואר 2019. (אורן זיו)

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"חשב שאסור לערבב את 'העברים הטהורים, עם מה שהוא הגדיר כיהודי המזרח. ארתור רופין (צילום: אברהם מלבסקי/ ארכיון קק"ל)

"חשב שאסור לערבב את 'העברים הטהורים, עם מה שהוא הגדיר כיהודי המזרח. ארתור רופין (צילום: אברהם מלבסקי/ ארכיון קק"ל)

ארתור רופין והקופסה השחורה של הציונות

בספר חדש טוען החוקר איתן בלום כי ארתור רופין, שהקים ביפו את "המשרד הארצישראלי"  ב-1908, השפיע על הציונות הרבה יותר מהרצל, ולא לטובה. כגזען וקולוניאליסט, אומר בלום בראיון ל"שיחה מקומית", הוא עיצב את הציונות עד היום

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf