הפלסטינים נוהרים לים והעולם לא מתמוטט

עשרות אלפי פלסטינים מהגדה המערבית נכנסו בימים האחרונים לישראל דרך פרצות בגדר ההפרדה, כשהצבא כמעט לא מונע את מעברם. רבים מהם חצו את הגדר כדי ללכת לבלות בים. יש מי שסבורים שמדובר בהחלטה של ישראל, שנועדה להחליש את הרשות הפלסטינית או להכין את השטח לסיפוח

מאת:
השאירו תגובה
א א א

עשרות אלפי פלסטינים נכנסו בימים האחרונים באופן חופשי מהגדה המערבית אל מעבר לקו הירוק. היעד המועדף – חוף הים. עשרות האלפים נכנסו ללא היתרים מישראל, דרך פרצות שנפערו בכמה מקומות בגדר ההפרדה, והצבא לא מנע את מעברם.

החצייה ההמונית של גדר ההפרדה, שנעשית תחת עינם הפקוחה של החיילים, התחילה במהלך חג הקורבן בשבוע שעבר ונמשכה גם השבוע. בשנים קודמות ניתנו אישורי מעבר מיוחדים לרגל החג. השנה, בגלל הקורונה והפסקת התיאום בין ישראל לרשות, לא ניתנו אישורים כאלה.

פלסטינים מהגדה עוברים את גדר ההפרדה בדרכם לים, ב-10 באוגוסט 2020 (צילום: אחמד אל-באז ואורן זיו)

פלסטינים מהגדה עוברים את גדר ההפרדה בדרכם לים, ב-10 באוגוסט 2020 (צילום: אחמד אל-באז ואורן זיו)

על פי בדיקת "שיחה מקומית", הפרצות שבהן עברו הנופשים שימשו בעבר – ובמיוחד מאז הסגר שהטילה הרשות הפלסטינית באמצע מרץ בגל הראשון של הקורונה – לכניסת פועלים לישראל, עם או בלי היתרים. הסגר שהטילה הרשות חל גם על הפועלים, והיו שטענו אז שישראל מעודדת את כניסתם לשטחה בצורה בעייתית מבחינה חוקית.

הפרצות האלה נמצאות בעיקר במרכז הגדה, אך גם באזור דרום הר חברון ומודיעין. אחת הנקודות העיקריות שדרכן עוברים הפלסטינים בדרכם לים נמצאת בכפר פרעון, מערבית לטול כרם וסמוך לטייבה. לא רחוק מהפרצה ממוקם מעבר שער אפריים. הפלסטינים עוברים דרך לפחות שלושה פתחים ברוחב של כ-2 מטרים שנחתכו בגדר.

בביקור במקום ביום רביעי שעבר מצאנו כי הגדר באזור הפרצה מצוידת בכל אמצעי הביטחון המוכרים, כולל חיישנים ומצלמות, ושני חיילים ישראלים השקיפו מרחוק על הנעשה. במקום עברו גם רכב אבטחה וג'יפים צבאיים, אך לא הפריעו לתנועת האנשים לצד השני של הגדר.

donate

מאות פלסטינים צעדו על כביש הביטחון של הגדר לפני שעברו דרכה, ומשם המשיכו למכוניות פרטיות, טרנזיטים ואוטובוסים, שלקחו אותם לים בנתניה תמורת 15 שקל וליפו תמורת 35 שקל. רבים מהם חצו את הגדר כשהם לובשים מכנסיים קצרים ומחזיקים בכובעי ים וצידניות.

הסצנה הזאת לא נמשכה כמה דקות, אלא לאורך כל שעות היום בשבוע האחרון. בצד השני של הגדר קראו נהגים: "חיפה", "יפו", "עכו", "לים". בצד ה"פלסטיני" רבים הציעו נסיעות חזרה ליעדים בגדה המערבית, וכבר בשעות הצהרים היו אנשים שחזרו מביקור בים בנתניה. היו גם מי שזיהו את הפוטנציאל העסקי של המצב. צעיר מכר מסיכות ממש בפרצה, ואחרים מכרו שתייה קלה.

היום (שני) בצהרים נמשכה כניסה של מאות פלסטינים בכמה פרצות באזור טול כרם. בכפר פרעון חיילים ירו בבוקר גז מדמיע על פלסטינים שניסו לחצות, אך בהמשך היום פלסטינים המשיכו לחצות ללא הפרעה.

בין הכפר הפלסטיני זיתא לעיירה ג'ת שבתוך ישראל, חיילי משטרה צבאית עיכבו כמה עשרות פלסטינים שחצו את הגדר והשיבו אותם לצד השני. אחד הפלסטינים שעוכב אמר "נכנסתי עם אישור, אבל רציתי לחזור מכאן. מותר לנו לחזור מאיפה שאנחנו רוצים".

חיילים מעכבים פלסטינים שמנסים לחצות את הגדר בין הכפר הפלסטיני זיתא לעיירה ג'ת שבתוך ישראל, ב-10 באוגוסט 2020 (צילום: אורן זיו)

חיילים מעכבים פלסטינים שמנסים לחצות את הגדר בין הכפר הפלסטיני זיתא לעיירה ג'ת שבתוך ישראל, ב-10 באוגוסט 2020 (צילום: אורן זיו)

סלאח, גבר פלסטיני נוסף שעוכב, אמר: "אם הם לא רוצים שניכנס, למה הם פותחים את הגדר? שיסגרו את החורים או שלא יפריעו לנו להיכנס לעבודה ולים". החיילים מצדם אמרו: "זו גדר, מה פתאום אתם עוברים? אסור לעבור פה".

"אני אבקר ביפו בפעם הראשונה מאז 1999", סיפר כ"ג, רגע לפני שעבר את הגדר בכפר פרעון בסוף השבוע, ביחד עם אשתו ושתי בנותיו. לדבריו, למשפחתו יש "מניעה ביטחונית" מלקבל היתר כניסה מישראל, ולכן הם אינם יכולים לבקר בישראל או לצאת לחו"ל. "רוב הפלסטינים הם מנועים ביטחונית. הפרצה בגדר היא הזדמנות נדירה לבקר בשטחים של 1948", הוא אומר.

גם אחרים ציינו שאינם עומדים בתנאים המחמירים של ישראל לקבלת היתרים. "אני צעיר ולא נשוי, איזה אישור אני יכול לקבל?" אמר מ"א. לדבריו, הוא מעולם לא קיבל אישור כניסה.

לפי מערכת האישורים של משרד הביטחון, גברים תושבי הגדה מעל גיל 50 ונשים מעל גיל 45 יכולים לצאת מהגדה ללא אישורים מיוחדים. כל האחרים נדרשים להגיש בקשות לאישורים לעבודה, לטיפול רפואי ובחגים הדתיים.

התנועה גברה מאז תחילת המשבר

על פי תושבים מפרעון, הפרצה במקום נוצרה על ידי "מבריחים", במקור כדי לאפשר לעובדים להיכנס לישראל. גם פועלים עם היתרים עוברים דרכה, כדי לחסוך לעצמם את ההמתנה הארוכה במחסום הסמוך.

לדברי חאלד באדיר, עיתונאי פלסטיני שגר בפרעון, "במשך זמן רב תמיד היה מתח בין העובדים לצבא הישראלי, שלעתים הסתיים בפשיטה על הכפר, ואפילו פתיחה באש לעבר העובדים". הוא אומר שמאז שהתחיל משבר הקורונה, ובעקבות ההגבלות על כניסת פועלים בעלי היתרים, גברה התנועה דרך הפרצות בגדר שבכפר.

לדברי באדיר, "התחלנו לשים לב שהצבא מאפשר לעובדים לעבור, באמצעות היעדרות מהמקום בשעות שבהן הם עוברים". כעת הוא אומר שזאת הפעם הראשונה שהוא עד לכך שחיילים שנמצאים בסמוך לפרצה בזמן שאנשים חוצים לא מגיבים. "אני בטוח שזו החלטה צבאית בדרגות הגבוהות, אבל אני לא מבין מה הסיבה שעומדת מאחוריה".

בימי חג הקורבן ובימים שלאחר מכן, הפרצה בפרעון הפכה פופולרית במיוחד, בעקבות פרסומים רבים ברשתות החברתיות על ההזדמנות הנדירה לעבור לתוך ישראל, ואנשים הגיעו לכפר מכל רחבי הגדה.

פלסטינים מהגדה עוברים את גדר ההפרדה בדרכם לים, בכפר פרעון בשבוע שעבר (צילום: אחמד אל-באז ואורן זיו)

פלסטינים מהגדה עוברים את גדר ההפרדה בדרכם לים, בכפר פרעון בשבוע שעבר (צילום: אחמד אל-באז ואורן זיו)

הדעות ברשתות החברתיות נעות בין ביקורת על הפרת ההגבלות והסגר שהטילה הרשות בגלל הקורונה, ועידוד אנשים לנצל את ההזדמנות לבקר במקומות שבדרך כלל חסומים בפני פלסטינים מהגדה.

עד כה, לא נמסרה בעניין שום הצהרה רשמית מטעם הרשות הפלסטינית. על פי דיווחים בתקשורת הפלסטינית, שרת הבריאות ד"ר מי כילה הדגישה את ה"סכנות הבריאותיות" במעבר ל"שטחי 1948", בגלל המספר הגבוה של חולי קורונה בקרב ישראלים.

איש העסקים והיזם הפלסטיני באשר מאסרי קרא לרשות הפלסטינית לשקול מחדש את המדיניות שלה לגבי הקורונה, שלדבריו "גרמה למיתון בשוק הפלסטיני, לאחר שהכיבוש פתח לפתע את המחסומים, מה שעודד אנשים לצאת לנופש ולקניות בשוק הישראלי".

הצהרתו של מאסרי ואמירות דומות נוספות עוררו גל של ביקורת מצד פלסטינים, שעודדו את תושבי הגדה "לטייל ולראות את הערים שמהן גורשו ב-1948", ופירסמו תיעוד של פלסטינים שרים שירים לאומיים או תמונות של הקרובים הפליטים שלהם מבקרים ביישובים שמהם גורשו בפעם הראשונה מזה זמן רב.

"הלוואי שהגדר תישאר פתוחה ונוכל לבוא כל יום"

כמה עשרות קילומטרים משם, בים בין תל אביב ליפו, בילו אלפי פלסטינים השבוע עד שעות הלילה. קל לזהות את האנשים מהגדה, שמתעקשים להישאר בים גם כששירותי ההצלה נפסקים, ומבקשים לנצל כל דקה. רבים מהם משדרים בלייב את המתרחש לחברים ולמשפחה שנותרו בבית.

אוסמה, בן 43 משכם, הגיע עם אשתו והילדים לחוף ביפו. הוא לא ראה את הים 34 שנים, ומשפחתו לא ראתה ים מעולם. "זו הרגשה נפלאה. סבא שלי במקור מיפו, מכפר סלמה. הוא עבד באריזת תפוזים וגורש בנכבה", הוא מספר בזמן שהוא יושב עם הילדים על קו המים.

"אני לא יודע למה איפשרו לנו להיכנס, מסיבות פוליטיות או כלכליות, אבל אני כל כך שמח ומאושר להיות פה. אני מקווה שאוכל לחזור, אבל מי יודע מה יהיה מחר", אומר אוסמה.

פלסטינים מבלים בחוף הים ביפו בסוף השבוע (צילום: אורן זיו)

פלסטינים מבלים בחוף הים ביפו בסוף השבוע (צילום: אורן זיו)

רשיד, צעיר בן 16 מהכפר דיר אבו משעל שליד רמאללה, סיפר שהגיע עם חבריו מפרצה בגדר באזור ניעלין, וגם שם לא היו בעיות עם החיילים. "זו הפעם השנייה בחיים שאני בים", הוא סיפר ולגם מפחית XL. "אני שמח מאוד. הלוואי שנוכל להיכנס כל הזמן".

עלא, בוגרת תואר ראשון ביחסי ציבור משכם, הגיעה עם חברותיה לים. הן עסקו איסוף צדפים ורשימת מילים על החול. "אני מתרגשת להיות פה. לא פחדתי לעבור את הגדר ולהגיע".

באסל, בן 42 מקליקה, סיפר שמעולם לא היה בים. הוא הגיע עם אשתו ושלוש בנותיו, שנשארו בים גם אחרי רדת החשיכה. "סגרו אותנו חמישה חודשים עם הקורונה, בבידוד בבית. היינו חייבים לצאת להתאוורר קצת", הוא אומר. "לאנשים אין עבודה. עדיף שיהיה פתוח, שאנשים יוכלו לעבוד ולבקר. עדיף מאשר למות כלואים בפנים (בגדה המערבית; א"ז)".

לדברי באסל, גם מעבר אלנבי לירדן סגור, ולכן תושבי הגדה מרגישים כלואים אפילו יותר מאשר בדרך כלל. לדבריו, הוא נכנס דרך פרצה בגדר באזור קלקיליה, שם חיכו אוטובוסים שהסיעו אותם ליפו. "הילדים שלי, ורבים אחרים, מעולם לא ראו את הים. זה מרגש להיות כאן".

לשאלה איך התרשם מיפו הוא עונה: "קשה לי לתאר במילים. יפו היא אכן כלת הים, כמו שאומרים. אחרי החוף נלך למסעדת הזקן והים, שמענו שהיא מעולה". לדבריו, הביקור בישראל יקר עבורו, מכיוון שהוא מובטל, אבל "אנסה לבוא שוב בחודש הבא".

פלסטינים מבלים בחוף הים ביפו בסוף השבוע (צילום: אורן זיו)

פלסטינים מבלים בחוף הים ביפו בסוף השבוע (צילום: אורן זיו)

"הגעתי לפה שלוש פעמים השבוע", אמר צעיר מהכפר ג'יוס שליד קלקיליה. "פעם אחרונה שהייתי בים היתה לפני חמש שנים". כל מי שדיברנו אתו העביר את אותו מסר: "הלוואי שהגדר תישאר פתוחה ונוכל לבוא כל יום".

המראות שנראו בחוף ביפו השבוע איפשרו לדמיין מצב שבו הכל נראה "נורמלי", מעין תזכורת לכך שהגדה המערבית נמצאת פחות משעה נסיעה מתל אביב, ושחיים ללא הפרדה הם אפשריים.

"המצב בגדה על סף פיצוץ, ככה אפשר קצת לנשום"

כתב ערוץ 12, אוהד חמו, צייץ ש"בסוף השבוע הזה הגבול בין ישראל לבין הגדה כמעט נמחק לגמרי". זו אכן היתה ההרגשה בגדר ובים. רבים ציינו שכאשר עברו את הגדר בנקודות שונות לא היו חיילים במקום, או שהם השקיפו מרחוק על הנעשה.

גבר כבן 50 מבית לחם, שעשה את כל הדרך לפרעון עם אשתו ובתו ומשם ליפו, אמר: "המצב בגדה על סף פיצוץ. יש לחץ, ופתיחת הגדר מאפשרת לאנשים קצת לנשום, לבלות בים". אחרי השקיעה רבים מהם עברו לבלות במסעדות בכיכר השעון הסמוכה.

על הפופולריות של נקודת המעבר החדשה בכפר פרעון מעידים גם נהגי הסעות בחוף הים של יפו. בשנים קודמות, נהגי המוניות היו קוראים בשמות המחסומים, "נעלין", "קלנדיה", "בית לחם", אך בימים האחרונים הם קוראים בעיקר "פרעון", ומסיעים לשם בלילה את תושבי הגדה, שמשם חוזרים לבתיהם.

אף שהחג הסתיים כבר באמצע השבוע שעבר, הנהירה לים נמשכה בסוף השבוע וגם ביום ראשון. קשה להעריך כמה זמן תימשך המדיניות הזאת, אך אפילו בתקשורת הישראלית העניין התקבל באדישות יחסית, וצויין כי אין באמת סכנה ביטחונית או בריאותית בכניסת אנשי הגדה. היו מי שאמרו בהומור כי כאשר אין תיירים מחו"ל, לפחות יש תיירים מהגדה. אך מכיוון שהמוקד הפעם הוא הים ולא הקניונים כמו בשנים עברו, התרומה הכלכלית לישראל נמוכה.

חייל עומד סמוך לנקודה בה פלסטינים עברו את הגדר בכפר פרעון שליד טול כרם (צילום: אחמד אל באז ואורן זיו)

חייל עומד סמוך לנקודה בה פלסטינים עברו את הגדר בכפר פרעון שליד טול כרם (צילום: אחמד אל באז ואורן זיו)

מדוע זה קורה? יש מי שמעריכים שמדובר בהפגנת כוח של ישראל מול הרשות. נהג הסעות מטייבה שהמתין לנוסעים ליד הגדר אמר: "הסיבה שהכל פתוח היא פוליטית. הם רוצים להראות שהם שולטים, ולהחליש את הרשות. כשהרשות עושה סגר, ישראל פותחת הכל. מעבר לזה קשה לדעת מה בדיוק הם רוצים להשיג".

גבר פלסטיני כבן 60 שעמד לצד הגדר הפרוצה הציע תיאוריה דומה: "הם רוצים להראות שאין ישראל ואין פלסטין, שהכל שטח אחד. זו הכנה לקראת סיפוח של כל הגדה. אם זה היה גבול אמיתי, נראה לך שהיו נותנים לאנשים לעבור? הם רוצים למחוק את הגבול", הוא אמר והצביע על פרצה של 3 מטרים בגדר.

גבר נוסף שעבר עם משפחתו אמר: "היינו מנועים מלהיכנס אבל אני נכנס לפלסטין. עשרות שנים חיכינו שיהיה פתוח, ועכשיו אנחנו יכולים ללכת בחופשיות לים. אני לא יודע אם זה מסיבה פוליטית או כלכלית".

מדובר צה"ל נמסר כי אינם מתייחסים לנושא.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
עונשים של קטיעת כפות ידיים למי שלא הפיק מספיק גומי. פסל של המלך ליאופולד השני מלך בלגיה בכניסה למוזיאון הממלכתי למרכז אפריקה (צילום מקוויקיפדיה, CC-BY SA 3.0)

עונשים של קטיעת כפות ידיים למי שלא הפיק מספיק גומי. פסל של המלך ליאופולד השני מלך בלגיה בכניסה למוזיאון הממלכתי למרכז אפריקה (צילום מקוויקיפדיה, CC-BY SA 3.0)

אנו, האפריקאים, רוצים שהפסלים של מי שטבח בנו ייפלו

ליאופולד מלך בלגיה שיעבד את קונגו והביא למותם של מיליונים. אין סיבה שאנחנו נמשיך לראות את הפסלים שלו ושל אחרים ששיעבדו את אפריקה. מנהיג בקהילה הקונגולזית בישראל כותב ל"שיחה מקומית"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf