newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפיל בחדר של בנט עולה להורים כסף, והרבה

דו"ח מיוחד של ה-OECD ממליץ לישראל להגדיל את ההשקעה הציבורית בחינוך ואת התמיכה במשפחות העניות, כדי לשפר את חינוך ילדיהם. משרד החינוך פועל בדיוק בכיוון ההפוך: עוד הפרדה בין עשירים לעניים באמצעות יותר ויותר שירותי חינוך בסיסיים שעליהם נדרשים ההורים לשלם מכיסם

מאת:

שני נושאים נדונו השבוע בוועדת החינוך בכנסת: הרחבת תשלומי הורים בתיכונים כך שעניים יתקשו עוד יותר לממן תעודת בגרות, והעדפה תקציבית למוסדות החינוך המיוחד, כך שעניים יתקשו עוד יותר לממן שילוב ילדיהם בבתי ספר רגילים. שני המהלכים האנטי-חברתיים עומדים בניגוד מוחלט להמלצות הסקירה הכלכלית מטעם ה-OECD שפורסמה השבוע, להגביר את ההשקעה בחינוך לטובת השכבות החלשות ולהגביר את השילוב (אינקלוסיביות) בחברה בישראל.

"לבנות גשרים בין המגזרים בחברה"

השבוע התפרסם דו"ח ה-OECD: סקירה אודות כלכלת ישראל 2018. למרות שמדובר בדוח כלכלי, עתיר מונחים פיננסיים ופיסקליים, המילה "חינוך" (education) מוזכרת בו שמונים ושלוש פעמים! ללמדנו עד כמה חזק הקשר בין מצב המשק לבין מערכת החינוך. תקציר הדוח (עמוד 9) מורכב משלושה משפטים בלבד, שעיקרם: הכלכלה חזקה, הפערים גדולים, הלכידות החברתית נמוכה, נדרשת רפורמה בחינוך והשקעה גדולה יותר בשירותים החברתיים.

איזה רפורמה מציעים לנו כלכלני ה-OECD? תוספת השקעה ציבורית (מתקציב המדינה) בחינוך, במיוחד במגזרים החרדי והערבי; תמיכה כלכלית גדולה יותר במשפחות העניות על מנת שילדיהם יקבלו "יותר השכלה פורמלית"; מענה מקצועי לטיפול בילדים מגיל לידה עד שלוש באחריות משרד החינוך; ו-"בניית גשרים בין המגזרים השונים" בחברה.

צריך להדגיש שזה מפתיע למדי, שאנשי כלכלה ממליצים דווקא להגדיל את ההוצאה הממשלתית על חינוך ורווחה, ולא כפי שניתן היה לצפות, על הגדלת התחרות, ההפרטה ושאר הפנטזיות על כסף שמחלחל לכאורה מלמעלה למטה. לא. ההמלצות החברתיות חוזרות שוב ושוב בדו"ח, ואף מנומקות בבהירות.

פערים בשיעור העוני: ערבים בישראל, חרדים ושאר האוכלוסייה

במצב של פערים גדולים בהשכלה בישראל, קרוב למחצית האוכלוסייה לא רק שאינה שותפה פעילה לצמיחת המשק, אלא מהווה נטל על מחצית האוכלוסייה היצרנית. על כן, תוספת של השקעה ציבורית בחינוך יביא לשיפור מיומנויות התפקוד של המגזרים החלשים, ויאפשר להם להשתלב בעבודה בשכר הולם, בענפי משק בעלי ערך מוסף גבוהה לחברה. כל כך פשוט.

במיוחד לנוכח המצב הכלכלי הנוח של המדינה, יש לנו הזדמנות, כך לפי כלכלני ה-OECD, להתמודד עם אתגרי העתיד ולפתור את החולשות המבניות של החברה בישראל. מהן החולשות? כבר אמרנו: אין מענה מקצועי לילדים צעירים עד גיל שלוש, לא כל החרדים זוכים להשכלה כללית בסיסית, קיימת אפליה ברורה של המגזר הערבי בישראל, ויש פערים עצומים בין עשירים לעניים בהשכלה ובשכר.

כיצד נערך משרד החינוך לטיפול בהזדמנות? זהו שלא. בשתי דוגמאות מהשבוע האחרון, פועל משרד החינוך בדיוק בכיוון ההפוך: עוד הפרדה בין עשירים לעניים, באמצעות יותר ויותר שירותי חינוך בסיסיים, שעליהם נדרשים ההורים לשלם מכיסם. כך בתיקון לחוק החינוך המיוחד, וכך גם ברפורמה בשיטת התקצוב של בתי הספר התיכוניים. שני הנושאים נדונו השבוע בוועדת החינוך של הכנסת, ובשניהם טרם נאמרה מילה האחרונה.

> שוק העבודה מתגמל כישורים חברתיים יותר מאשר חמש יחידות מתמטיקה

תעודת בגרות איכותית לעשירים בלבד

ביום שלישי דנה ועדת החינוך בנושא הבקרה על תשלומי הורים בבתי הספר התיכוניים, תחום פרוץ ובלתי מבוקר. משרד החינוך מעביר כסף רב לבעלויות על בתי הספר (רשתות חינוך ורשויות מקומיות) למימון שעות לימוד בתיכונים. כמה כסף בדיוק? בכסף אף אחד לא יודע לענות, אולם על פי חוזר משרד החינוך: "שכר הלימוד בחטיבה העליונה", המשרד מממן 112.5 שעות שבועיות (בשלוש שנים) לכל תלמיד, המאפשרות לו ללמוד בהיקף מספיק לתעודת בגרות איכותית: שני מקצועות מורחבים (חמש יחידות), מלבד מתמטיקה ואנגלית. חשבון פשוט: 37.5 שעות לימוד בשבוע.

בנוסף, בחלק מבתי הספר גובים מההורים תשלום עבור שעות תל"ן (תוכנית לימודים נוספת), במספר הנע בין חמש שעות בחינוך הממלכתי ועד 16 שעות בממלכתי דתי. כל הורה יכול לבדוק האם באמת הילדים שלו לומדים כל כך הרבה שעות: 43 עד 54 שעות, כל שבוע, בכל אחת מכיתות התיכון? הורים מעטים החלו להשמיע קולם, ומשרד החינוך נדרך.

וכך, ב-28 בפברואר, ערב חג הפורים, קיבלו מנהלי בתי הספר התיכוניים מכתב המאשר להם לגבות תל"ן החל מהשעה ה-30 בשבוע, ולא 37.5 שעות, כמוזכר לעיל. כלומר, שבע וחצי שעות (כפול שלוש שנים) עברו מחובת המימון על ידי משרד החינוך אל האפשרות שלא ללמדן כלל, או לגבות מההורים כסף עבורן. תוכלו לראות את המכתב במצגת שהוצגה בוועדת החינוך, על ידי שי פולטהיים, הורה מתנדב פעיל בתחום תשלומי הורים.

מדוע מגדיל משרד החינוך את תשלומי ההורים? בוועדת החינוך הזכיר היו"ר ח"כ יעקב מרגי את "הפיל שבחדר", מבלי לפרט. הפיל הזה מכיל עשרות מיליוני שקלים, שגורפים לכיסן עמותות המנהלות את בתי הספר במגזר הממלכתי דתי. על פי התרשמותי מבין השורות, משרד החינוך העדיף ליישר את הנהלים בהתאם למציאות בשטח ולהכשיר את גביית הכספים החריגה מההורים, על פני עימות של השר, יו"ר הבית היהודי, עם מקורביו מעמותות החינוך.

מדוע גובות עמותות החינוך במגזר הממלכתי דתי כסף רב מההורים? זה עוד פיל שממעטים לדבר עליו, והוא לא קשור לחסרונן של שעות לימוד. כפי שנכתב באתר "נאמני תורה ועבודה", גביית כסף מההורים משמשת מכשיר למיון תלמידים ולהפרדה מעמדית. תשלומי ההורים הופכים את בית הספר "למוסד פרטי ואליטיסטי", "גורם מסנן ומדיר" המשמר ומרחיב את הפערים החברתיים.

> ועדת החינוך אישרה את חוק עריצות שר החינוך בנט

משרד החינוך העדיף ליישר את הנהלים בהתאם למציאות בשטח על פני עימות של השר, יו"ר הבית היהודי, עם מקורביו מעמותות החינוך. (ציום: אבי דישי/פלאש90)

שילוב ילדי החינוך המיוחד לעשירים בלבד

עוד דנו השבוע בוועדת החינוך בכנסת בתיקון לחוק חינוך מיוחד. שנים רבות משרד החינוך גורר רגליו, בכל הקשור לטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים. תקציר הפרקים הקודמים תוכלו למצוא באתר אלו"ט.

בקצרה: הוועדות המקצועיות המליצו על שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות הרגילות, תחת רציונאל פשוט: שילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה הבוגרת, מתחיל בשילובם כבר במערכת החינוך. זה לא פשוט, והמורים והמנהלים בבתי הספר נדרשים להתמודדות מורכבת, אולם הניסיון מוכיח כי המאמץ משתלם לטובתם של כל הילדים – המשולבים והמשתלבים.

למשרד החינוך, לעומת זאת, יותר פשוט וזול לתת מענה לילדים עם צרכים מיוחדים כאשר הם מרוכזים יחד, בכיתות נפרדות ובמוסדות חינוך נפרדים. על כן, משרד החינוך מתקצב בחסר ילדים שלומדים כמשולבים, בהשוואה לילדים הלומדים בבתי הספר של החינוך המיוחד. כמה בחסר? בנייר עמדה שהכינו קואליציית הארגונים לחיזוק החינוך הציבורי נכתב: "תלמיד המשובץ למסגרות חינוך מיוחד נהנה מתקציב הגדול פי שניים לפחות מתלמיד משולב". במצב כזה, ניתן תמריץ למערכת החינוך להפריד את הילדים עם צרכים מיוחדים, ולא לשלבם.

הצעת התיקון לחוק מעבירה את הסמכות לקבוע את שיבוצו של ילד בחינוך המיוחד או בשילוב בחינוך הרגיל, מוועדות השמה מקצועיות לידי הורי הילדים. זה טוב מאוד. אולם שיטת התקצוב אינה משתנה. מכאן, שהורים חסרי אמצעים לא באמת חופשיים להכריע היכן ילמד ילדם. הם נאלצים לשלוח אותו למוסדות החינוך המיוחד. כפי שנכתב בנייר העמדה לעיל: "ההצעה מאפשרת בחירה בפועל רק להורים בעלי אמצעים, היכולים להשקיע כסף פרטי בטיפולים פרטיים, כלומר בתגבור סל השילוב הבית ספרי שאינו מספיק עבור מרבית התלמידים המשולבים כבר כיום."

להצמיד את הכסף לתלמיד ולא למוסד

למשרד החינוך יש די והותר כסף על מנת לפעול באמת לצמצום פערים חברתיים ולחיזוק הלכידות החברתית. אבל הוא לא. נפתלי בנט, והמגזר הממלכתי דתי שבראשו הוא עומד, תומכים בהפרדה בין ילדים על בסיס מעמדם הכלכלי של הוריהם. זאת האמת.

בנט בורא מציאות בטוויטר. מדיניותו פועלת בכיוון ההפוך.

הדרך ההפוכה הייתה להצמיד את הכסף לתלמיד ולא למוסד. כלומר, לקבוע כמה שעות בסיס המשרד מממן עבור כל תלמיד, וכמה שעות נוספות הוא מממן עבור תלמידים לפי צורכיהם המיוחדים (לקויות למידה או רקע כלכלי). אם הכסף היה עובר עם התלמיד, לכל מוסד שבו בחרו הוריו שילמד, לא הייתה מתאפשרת ההפרדה על רקע מעמד כלכלי. אם ההורים היו יודעים מה ממומן עבורם, בתי הספר לא היו יכולים לגבות כסף מההורים, מבלי לממש אותו כשעות לימוד וסיוע.

> השביתה שהצליחה כנגד כל הסיכויים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
יירוט של טיל מאיראן כפי שנראה מתל אביב, ב-14 באפריל 2024 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

יירוט של טיל מאיראן כפי שנראה מתל אביב, ב-14 באפריל 2024 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

למרות המתקפה, איראן עדיין רציונלית יותר מישראל

המתקפה הישראלית על השגרירות בדמשק נתפסה בעולם כחציית קווים אדומים, והציפייה אחריה היתה שהעולם ירסן את ישראל – או שאיראן תגיב. התגובה האיראנית, שהתבצעה אחרי שיח פתוח עם ארה"ב ובריטניה ובהתראה מראש, מעידה כי היא עדיין משמשת כגורם ממתן במלחמה הזאת

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf