newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם המחנה הציוני למד לדבר רוסית בבחירות האחרונות?

המחנה הציוני אמנם הצליח להיכנס לתודעה של דוברי הרוסית בבחירות האחרונות, בזכות כניסתה של קסניה סבטלובה לכנסת, ובזכות הקמפיין ברוסית. אבל אם המפלגה שואפת לנצח בבחירות הבאות היא צריכה כבר עכשיו לפעול ישירות למען הציבור הזה וקבוצות נוספות באוכלוסיה

מאת:

עבר כבר קרוב לחודש מאז שהבוחר הישראלי אמר את דברו, והחיים חזרו פחות או יותר למסלולם. אין חדש תחת שמי הפוליטיקה. נכון שעדיין מחכים להרכבת הממשלה, אבל האמת, סביר להניח שמה שהיה הוא שיהיה. הישראלים ימשיכו לשרוד עוד יום ועוד יומיים תחת האיום האיראני.

אולם עד כה לא ראינו ניתוח אמיתי של דפוסי ההצבעה בציבור הישראלי. נכון, החרדים הצביעו לחרדים, הערבים לרשימה המשותפת, המתנחלים לבנט. זה פחות מעניין. אבל למי הצביע הציבור הלא מגזרי? הציבור הלא מוגדר, אלה שהם חסרי בית פוליטי? למשל, למי הצביעו דוברי הרוסית?

> יש מתנחלים עניים, והם לא האויבים שלי

לראשונה מאז 2006 לא מקבל את מירב הקולות של דוברי הרוסית. אביגדור ליברמן (אקטיבסטילס)

לראשונה מאז 2006 לא מקבל את מירב הקולות של דוברי הרוסית. אביגדור ליברמן (אקטיבסטילס)

לא, לא לליברמן. לפחות באופן יחסי לא לליברמן. מתוך ששת המנדטים שקיבלה מפלגת ישראל ביתנו ההערכות מדברות על ארבעה עד מקסימום חמישה שהגיעו מתוך ציבור דוברי הרוסית. מדובר בעיקר באוכלוסייה בגילאי 65+, בעלי דפוסי הצבעה מגזריים הדומים לחרדים, שמצביעים למועמד שהוא "אחד משלנו". הקולות הנוספים שלו הגיעו מתוך הציבור הרחב, מי שתומך בעונש מוות למחבלים ו/או מעריך את אורלי לוי אבוקסיס.

אבל לאן הלכו שאר הקולות של דוברי רוסית, כשבע מאות וחמישים אלף בעלי זכות בחירה? אחוז המצביעים בקרב ציבור דוברי הרוסית באופן קבוע נמוך מאשר בציבור כולו. הפעם, כ-500 אלף דוברי רוסית הלכו לקלפי. על פי הערכות, כחמישה מנדטים הלכו לליכוד, וכך לראשונה מאז 2006 ליברמן לא מקבל את מירב הקולות של דוברי הרוסית. בין מנדט וחצי לשניים קיבל המחנה הציוני וקרוב למנדט קיבלה יש עתיד. שני מנדטים נוספים התפזרו בין מרצ, כולנו והבית היהודי. עבור המחנה הציוני, המפלגה השלישית בגודלה בקרב דוברי הרוסית, מדובר בהישג משמעותי, אבל הוא עוד יותר מכך מצביע על הפוטנציאל הקיים עבורה בקרב קהל מצביעים זה.

> דור 1.5: מה הקשר בין המהגרים מברה"מ לזכות השיבה?

קסניה סבטלובה עם ציפי לבני ויצחק הרצוג. צילום: לואיז גרין

קסניה סבטלובה עם ציפי לבני ויצחק הרצוג. צילום: לואיז גרין

בהסתכלות רחבה על ציבור העולים, אם מוציאים את ישראל ביתנו המגזרית מהמשוואה, מקבלים דפוסי הצבעה שלא רחוקים מדפוסי ההצבעה הכלליים בישראל. ניתן להסתכל על הנתונים האלה ולהסיק שאין יותר קול רוסי. אבל לדעתי תוצאות הבחירות צריכות להוות בסיס להתאמת מסרים, ולזיהוי וסלילת דרכי הגעה לדוברי הרוסית כחלק מתהליך רחב יותר בו המחנה הציוני יוצר שיח בלתי אמצעי, מתאים מסרים ונותן מענה לקהלים נוספים שהם חלק מהציבור הישראלי, כמו המזרחים, הדתיים או עולי צרפת. מפלגה חפצת שלטון לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על קבוצות שלמות בחברה.

מזווית הראיה האישית שלי במערכת הבחירות הזו, כרכז שטח במטה דוברי הרוסית של המחנה הציוני, אני משוכנע ביכולת של המחנה הציוני או של מפלגת העבודה לעזור ולפתור את הבעיות של דוברי הרוסית. אבל תוך חודשיים, כאשר המפלגה מתחרה על תשומת הלב של דוברי הרוסית מול מפלגות נוספות שפועלות בשטח באופן מתמיד, לצד תדמית בעייתית של מפלגה שמאלנית ומנותקת מהרחוב הרוסי, קשה לסחוף את המצביעים לכיוון המפלגה.

במערכת הבחירות האחרונה המפלגה נכנסה לתודעה של דוברי הרוסית באופן משמעותי בזכות הקמפיין שעשתה בשפה הרוסית ובזכות קסניה סבטלובה שנכנסה לכנסת מהמקום ה21 ברשימה. הקמפיין נגע בנקודות הקריטיות: פנסיות של קשישים ושל אנשים שעלו בגיל מאוחר ולא הספיקו לצבור פנסיה בסיסית עד גיל פרישה, מחסור חמור בדיור ציבורי לצד זכאות הולכת וגדלה, קשישים רבים שנמצאים מתחת לקו העוני ובעיית ההעסקה הקבלנית (חצי מכל עובדי הקבלן בארץ הם דוברי רוסית).

כעת מוטלת על המפלגה החובה להישאר בתודעה. רק שיח עם הציבור הזה, טיפול ונגיעה בנושאים רלוונטיים ומתן מענה לצרכים נקודתיים ישאירו את המפלגה בשיח הציבורי בקרב דוברי הרוסית. רק בדרך הזו המפלגה תוכל להגדיל את קהל המצביעים של ציבור זה.

והערה לסיום: ב-25 השנה האחרונות, מאז גל העליה הגדול בשנות ה-90, מפלגת העבודה הייתה בשלטון פעמיים. רבין בשנת 92' וברק בשנת 99'. בשני המקרים ציבור דוברי הרוסית תמך באופן גורף במפלגת העבודה והיה למעשה זה להביא לניצחונה! נקודה למחשבה לקראת הבחירות הבאות אליהן צריך להתכונן כבר עכשיו.

> קסניה סבטלובה: "יש הרבה משותף בין מזרחים לרוסים, למרות הניסיונות לשסות"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf