הסיבה למעצר עיתונאית ממזרח ירושלים: פוסטים ישנים
בית המשפט המחוזי שחרר את העיתונאית לטיפה עבד אל-לטיף, שנעצרה בגלל פוסטים ישנים ששיתפה. עיתונאים במזרח ירושלים טוענים שמדובר בחלק מהתנכלות שיטתית, בעיקר לעיתונאיות
חבלה ביכולת הסיקור העיתונאי. העיתונאית המזרח ירושלמית לטיפה עבד אל-לטיף בעת דיון בבית משפט השלום בירושלים, במרץ 2025 (צילום: איליה יפימוביץ')
בית המשפט המחוזי שחרר אתמול (יום שלישי) את העיתונאית המזרח ירושלמית לטיפה עבד אל-לטיף, שנעצרה באשמת "הסתה ותמיכה בטרור" עקב ארבעה פרסומים ששיתפה באינסטגרם לפני שנה ושנתיים. "חלוף הזמן ממועד פרסום אותם פרסומים מקהה במידה מסוימת את מידת המסוכנות, אם קיימת כזאת", כתב השופט שהחליט לשחרר אותה.
>> שיא חדש בהריסות בתי פלסטינים במזרח ירושלים
עיתונאים במזרח ירושלים אמרו שהמעצר של עבד אל-לטיף הוא חלק מהתנכלות כללית אליהם. "כל יום מזמנים עיתונאים לשימוע של שב"כ", סיפר עיתונאי שהעדיף להישאר בעילום שם. "כל מי שהלך יצא עם הרחקה מנהלית, ללא משפט, לפעמים לשבוע, לפעמים חודשיים ועד שישה חודשים. לא אומרים על מה ולא מראים את החומר (המודיעיני; א"ז)".
עבד אל-לטיף, שעובדת ברשת NBC ובכלי תקשורת בינלאומיים אחרים, נעצרה ביום ראשון בצהריים כשהיתה בדרכה לשער שכם. בדיון בבית משפט השלום ביום שני אמר נציג המשטרה כי התקבל אישור לחקור אותה על ארבעה "פוסטים" מהשנתיים האחרונות (למעשה היה מדובר בסטורי באינסטגרם), כשהאחרון בהם מאוקטובר 2024, כלומר לפני חמישה חודשים. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרה בחמישה ימים. בית המשפט השלום הורה לשחררה. המשטרה ערערה, ולמוחרת בית המשפט המחוזי שחרר אותה והורה לה להתייצב לחקירה היום (יום רביעי).
המשטרה טענה שעבד אל-לטיף "שיבחה" את חמאס ו"היללה" את יחיא סינוואר, אך בחינה מדוקדקת יותר של המקרים מעלה תמונה אחרת. במקרה אחד שיתפה עבד אל-לטיף צילום שצילמה בעצמה, של גופה שהונח עליה דגל חמאס במהלך הלוויה בגדה המערבית. במקרה שני היא העלתה וידאו עם הצהרה של חמושים בג'נין, שהתייחסו לפעילות של הרשות הפלסטינית נגדם. בטקסט שצורף לסרטון נכתב: "הבהרה מצד גדוד ג'נין לגבי הסרטונים הנוגעים אליו".
המקרה השלישי הוא ראיון עם סינוואר שעבד אל-לטיף שיתפה, והכותרת שלו היתה: "הוא מייחל לשהאדה (כלומר להיות שהיד; א"ז)". במקרה הרביעי היא שיתפה צילום של עז אל-דין אלמסאלמה, פלסטיני שביצע פיגוע במחסום המנהרות בדצמבר אשתקד שבו נהרג ילד בן 10. לשיתוף לא צורף טקסט כלשהו.
מצילומי המסך שפרסמה המשטרה נמחקו החשבונות שמהם שותפו הסרטונים, ולכן קשה היה להגיע לפרסומים המקוריים. לפחות שניים מצילומי המסך צולמו דקה או שתיים לאחר פרסום הסטורי המקורי, והסטוריז עצמם הוצגו במשך יממה בלבד. המשטרה לא הסבירה בבית המשפט מדוע פתחה בחקירה רק בחודש שעבר, חודשים רבים אחרי שהפרסומים עלו לרשת.
המשטרה הרחיקה 12 עיתונאים פלסטינים מאל-אקצא בשבועות האחרונים. תפילה באל-אקצא ברמדאן, במרץ 2025 (צילום: גמ'אל עווד / פלאש90)
מפחדים לדבר
נציג המשטרה, רס"ר מוחמד ברכאת, ציין בבית משפט השלום כי המידע לגבי הפרסומים התקבל בעזרת "חמ"ל תודעה" שהקים השר איתמר בן גביר, כדי לנטר "תוכני הסתה". המשטרה ציינה כי "אינה יודעת" מתי הועלו שניים מהפרסומים, אולם עורך דינה של עבד אל-לטיף, נאסר עודה, ציין כי אחד מהם הוא מאוקטובר 2024 ואחר משנת 2023. המשטרה לא מסרה מתי פורסמו שני הפוסטים האחרים, אבל הם מוקדמים לאוקטובר 2024.
בדיון תהה עו"ד עודה מה פסול במה שעשתה עבד אל-לטיף, שכן שיתוף פוסטים כאלה עשוי להיות חלק מעבודתה העיתונאית. נציג המשטרה התחמק ממענה לשאלה, ואמר כי "זו טענתה של המשיבה בחקירתה, ולשיקול בית המשפט". הוא ציין כי עד כה לא התקבלו אישורים נוספים לחקירתה על פרסומים נוספים.
שופטת השלום חוי טוקר קבעה כי עבד אל-לטיף תשוחרר לאור העובדה שהיא עיתונאית, ללא עבר פלילי, ובעקבות הזמן שחלף מאז הפרסומים. אך המשטרה כאמור ערערה על השחרור.
בחודש שעבר זומנה עבד אל-לטיף לשימוע, לאחר שבמסגרת עבודתה תיעדה עבור רשת טלוויזיה אמריקאית את שחרור האסירים ברמאללה במסגרת עסקת החזרת החטופים. אף שתיעוד השחרור היה ברמאללה, היא הורחקה ממסגד אל-אקצא לשבוע. ההרחקה בוטלה לאחר לחץ מצד עורכי דינה. באותה חקירה היא לא נשאלה לגבי הפרסומים שבגינם נעצרה השבוע, אף שכאמור, פורסמו חודשים רבים לפני כן.
לקראת חודש רמדאן המשטרה זימנה לחקירה עיתונאים ממזרח ירושלים והרחיקה 12 מהם ממסגד אל-אקצא, החלטה שפוגעת ביכולות שלהם לסקר את הנעשה במתחם בחודש החשוב בשנה. השבוע קיבל העיתונאי מוחמד דוויק הרחקה של חודשיים מאל-אקצא.
"העיתונאים הפלסטינים מפחדים להגיד מילים כמו 'שהיד' או 'משטרת הכיבוש' או להעלות תמונה שהם מצלמים", מספר עיתונאי פלסטיני ותיק, שעובד בתקשורת זרה וביקש להישאר בעילום שם. "אתה מפחד שהמשטרה תחשוב שאתה מסית ומתסיס את המצב, כי אתה מדבר על מה שקרה ברחוב, בשטח. לוקחים את מה שאתה מדווח וטוענים שזו דעתך. במזרח ירושלים לא רוצים שידברו על הסיפור הפלסטיני".
המשמעות של הרחקה כזו מאל-אקצא, מסביר העיתונאי, היא הרסנית לעבודת העיתונאים. "כל הסוכנויות רוצות צלם או כתב ערבי-מוסלמי ממזרח ירושלים כדי להיכנס למסגד. כל יום משהו קורה בפנים. בלי כניסה למסגד, עיתונאי במזרח העיר לא יכול לעבוד". לדבריו, הוא ואחרים ממעטים להגיע למסגד ולעיר העתיקה בכלל, כדי לא להיות "מסומנים" ולקבל הרחקה. "בעבר היינו הולכים כל יום ברמדאן, היום אני הולך לתפילה וחוזר, שלא יראו אותי יותר מדי באזור העיר העתיקה".
במכתב ששלח אירגון העיתונאים והעיתונאית ליועץ המשפטי של המשטרה, למפכ"ל וליועמ"שית בפברואר, מחה הארגון נגד הרחקת עיתונאים ממזרח ירושלים מזירות סיקור וזימונם לחקירות שלא כדין. "עיתונאים זומנו לחקירה על רקע עבודתם העיתונאית, ללא אישור ראש אגף חקירות במשטרה, שלא בהתאם לנוהל משטרת ישראל", נאמר במכתב. "בהמשך לחקירתם, מרחב דוד קיבל החלטות על הרחקת עיתונאים מאזור הר הבית בניגוד לנוהל משטרת ישראל".
בהודעת הארגון ציינו כי הגיעו אליהן עדויות קשות של הטרדות ואיומים מצד שוטרים כלפי עיתונאים ועיתונאיות. "במרבית המקרים שהגיעו לטיפולנו מדובר בעיתונאיות נשים", נאמר במכתב. "את אחת מהן שאל החוקר: 'במשפחה שלך יודעים שאת מסתובבת עם גברים לאחר הגירושין?' העיתונאית ראתה בשאלה איום כלפיה. הארגון שותף לתחושתה".
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
