newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הסטודנטים הערבים איבדו את הפחד ומפסיקים לשתוק

בחודשים הראשונים למלחמה, הסטודנטים הפלסטינים נרדפו וחששו להשמיע את קולם. בתקופה האחרונה נשבר מחסום הפחד. המחאות בעולם, הם אומרים, הגדילו את מרחב הפעולה שלהם מול האוניברסיטאות בישראל

מאת:
טקס לציון יום הנכבה בכניסה לאוניברסיטת תל אביב, ב-15 במאי 2024 (צילום: אורן זיו)

הסטודנטים מארגנים הפגנות, למרות ניסיונות דיכוי. טקס לציון יום הנכבה בכניסה לאוניברסיטת תל אביב, ב-15 במאי 2024 (צילום: אורן זיו)

מאז תחילת המלחמה, הסטודנטים הפלסטינים באוניברסיטאות בישראל היו אחת הקבוצות החשופות ביותר לרדיפות – גם מצד המוסדות האקדמיים וגם מצד המשטרה. עשרות סטודנטים זומנו לוועדות משמעת, חלקם נעצרו, ואחרים הודחו מהלימודים. קול המחאה בקרבם, ובקרב החברה הערבית בכלל, כמעט לא נשמע, גם בגלל ניסיונות ההשתקה והרדיפות, וגם בגלל ההלם הכללי ששרר בחברה הישראלית אחרי 7 באוקטובר.

אך ככל שחלף הזמן, אל מול החרפת המתקפה הישראלית בעזה, המספר העצום של הרוגים ופצועים והיקף ההרס האדיר, ולנוכח גל הפגנות מתגבר בעולם נגד המלחמה, אורגנו בחברה הערבית כמה הפגנות גדולות: בכפר כנא ובמג'ד אל כרום, בצעדת יום האדמה, בצעדת השיבה, ולאחרונה בעצרות בכמה ערים.

במקביל להפגנות אלה, גם הסטודנטים הערבים החלו לנקוט פעולות, וארגנו כמה הפגנות ואירועים שהוקיעו את המלחמה בעזה, למרות ניסיונות דיכוי. "אחרי שבסמסטר א' היינו במצב של הגנה עצמית מהרדיפות שלא פסקו מאז 7 באוקטובר, אנחנו נמצאים כעת במצב של יוזמה", אמר יו"ר איגוד הסטודנטים הערבים, יוסף טאהא, פעיל בבל"ד.

לדברי טאהא, "יש התעוררות רצינית באוניברסיטאות. הפעילות שהחלה בשבועות האחרונים תימשך, תוך ניצול פרצה חשובה: האוניברסיטאות הישראליות נמצאות במצב של מגננה בגלל המחאות בעולם והצעדים שנוקטים מוסדות אקדמיים בינלאומיים. לאוניברסיטאות הישראליות יהיה קשה להסביר לעולם מדוע הן מנסות לדכא סטודנטים ולמנוע מהם את הזכות להביע את דעתם".

בשבוע שעבר, אחרי ההפצצה ברפיח שהביאה למותם של עשרות אזרחים, כ-250 סטודנטים השתתפו במחאה נגד המלחמה בטכניון. באוניברסיטת בן גוריון, שכבר זמן רב לא היתה בה מחאה, התקיים חוג ומפגש של סטודנטים ערבים. באוניברסיטת תל אביב התקיימה מחאה גדולה מהצפוי, אף שהמשטרה ניסתה בהתחלה לאסור על קיומה; גם באוניברסיטה העברית התקיימה הפגנה סוערת. מול כל המחאות האלה הפגינו פעילי ימין קיצוני, הניפו דגלים והאשימו את המפגינים הערבים בתמיכה בטרור.

הפגנת ימין קיצוני מול הטקס לציון יום הנכבה, בכניסה לאוניברסיטת תל אביב, ב-15 במאי 2024 (צילום: אורן זיו)

"אף סטודנט יהודי לא נחקר או נעצר, למרות כמות ההסתה האדירה". הפגנת ימין קיצוני מול הטקס לציון יום הנכבה, בכניסה לאוניברסיטת תל אביב, ב-15 במאי 2024 (צילום: אורן זיו)

רכז תאי חד"ש באוניברסיטאות, סאלח אגבאריה, מספר: "הפעילות החלה בהנצחת הנכבה באמצע מאי. לאחר מכן התקיימו סמינרים באוניברסיטת חיפה ובמוסדות נוספים, ולאחר מכן קראנו לקיים שביתה ומחאות באוניברסיטאות, וההשתתפות בהן היתה גדולה מהצפוי".

לדברי אגבאריה, "ללא ספק, החשש של הסטודנטים היה מוצדק וצפוי. אחרי 7 באוקטובר, האוניברסיטאות הזמינו יותר מ-160 סטודנטים לוועדות משמעת. נגד חלק גדול מהם לא ננקטו שום צעדים, מכיוון שהטענות נגדם היו לא מוצדקות.

"10-15 סטודנטים הודחו מהלימודים לתקופה מוגבלת או לצמיתות. מוסדות אקדמיים מסרו שמות של סטודנטים למשטרה, בשותפות עם אגודות הסטודנטים – שחלקן עבדו כרשת ריגול אחר סטודנטים. זאת בזמן שאף סטודנט יהודי לא נחקר או נעצר, למרות כמות ההסתה האדירה שהתרחשה ברשתות החברתיות ובמקומות אחרים מצד סטודנטים יהודים".

אגבאריה אומר ששבירת מחסום הפחד הושפעה מגורמים רבים, "חלקם קשורים לחברה הערבית ולהפגנות ולמחאות שהתקיימו לאחרונה, וחלקם קשורים לתנועת הסטודנטים שמתנגדת למלחמה ולמדיניות ישראל באוניברסיטאות ברחבי העולם".

אחת הסטודנטיות שהשתתפה בעצרת האחרונה בטכניון, זומנה בתחילת המלחמה לוועדת משמעת. הסטודנטית, שמעדיפה לא לחשוף את שמה מחשש להתנכלויות, סיפרה: "במשך תקופה, אני ומשפחתי חיינו בפחד אמיתי. פחדנו שהמשטרה תפשוט על הבית שלנו ותעצור אותי. מה שפרסמתי היה הוקעה של המלחמה בעזה ופסוק מהקוראן. בוועדת המשמעת נעזרו במומחה לשפה הערבית ולהיסטוריה, שיפרש את הפסוק שפרסמתי, והתברר שלא פרסמתי שום דבר שעובר על החוק ולכן לא נקטו נגדי אמצעים, אבל הפחד ליווה אותי הרבה זמן.

"לאחרונה, עם ההסלמה של מעשי הטבח בעזה, אנחנו כבר לא יכולים לשתוק. גם ברשתות החברתיות יש תחושה שאנשים החליטו להפסיק לשתוק, והתחלנו לראות גינויים למלחמה ולממשלה. זה מסביר את החזרה של מעצרים על רקע פרסומים, כפי שקרה לצעירה רשא כריים ממג'ד אל כרום לפני שבוע. אבל אני מאמינה שמחסום הפחד נשבר בקרב הסטודנטים, ובחברה בכלל. זה לא ייאמן שסטודנטים באוניברסיטאות ברחבי העולם מפגינים בסולידריות עם העם שלנו תוך שרודפים ומדכאים אותם, בזמן שאנחנו יושבים וצופים בזה. זו עמדה שתבייש אותנו לדורות".

"ההשפעה של מה שקורה בעולם ברורה ומורגשת"

"ללא ספק, סטודנטים ערבים הושפעו מתנועות הנוער והסטודנטים שמוחות בעולם ומכל מה שקורה סביב הנושא הפלסטיני היום. כל מי שרוצה להתפאר בליברליות ובמוסריות בעולם היום, תומך בסוגיה הפלסטינית, לא רק הסטודנטים. זה טען את הפעילים הפלסטינים באנרגיה רבה, ובתקווה שנעדרה במשך שנים", אומר טאהא.

טאהא מתעקש שהגורם שהשפיע יותר מכול על שבירת מחסום הפחד הוא התחושה שהאוניברסיטאות בישראל חוששת מבידוד בינלאומי. לדבריו, "הנהלות האוניברסיטאות חיות במצב של פחד אמיתי. ההפסדים שספגו האוניברסיטאות הישראליות היו גדולים – הפסדים כספיים, פרויקטים מדעיים ואקדמיים בשווי של מיליונים. בזמן שעיניי העולם נשואות אליהן, יהיה לאוניברסיטאות (בישראל) קשה להראות שהן מדכאות סטודנטים.

מחאת סטודנטים של אוניברסיטת SOAS בלונדון, ב-15 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

לאוניברסיטאות הישראליות יהיה קשה להסביר לעולם מדוע הן מנסות לדכא סטודנטים. מחאת סטודנטים של אוניברסיטת SOAS בלונדון, ב-15 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

"אני לא אומר שאין בכלל הפחדה או רדיפה, אבל ההשפעה של מה שקורה בעולם ברורה ומורגשת. במשך שנים, האוניברסיטאות האלה אומרות שהן מכבדות את ערכי הפלורליזם, הסובלנות והדמוקרטיה, וזכו למעמד בקרב מוסדות בינלאומיים. ואז הגיעה המלחמה הזאת, ובעמדות ובפרקטיקות שלהן כמה מהאוניברסיטאות האלה תמכו בה, תוך דיכוי דעות של סטודנטים וגם מרצים, למשל פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן וד"ר ענת מטר. כל זה תרם לירידה במעמדן של האוניברסיטאות הללו והן חוששות מירידה נוספת, וכרגע אנו מנצלים את העניין ויוזמים אירועים ופעילויות".

ביום שלישי שעבר התקיימה שביתה בת שעה, שארגנו תאי הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות ברחבי הארץ. השביתה זכתה לתמיכת ארגון "אקדמיה לשוויון", שחברים בו מרצים ערבים ויהודים. המרצים הצטרפו לא רק לשביתה, אלא גם לקריאה להפסקת מעשי הטבח בעזה, והצטרפותם הגבירה את התהודה של השביתה ושל הפעילות.

המהלך הזה מתרחש במקביל למהלך מסוכן של התאחדות הסטודנטים, שמקדמת חוק שיחייב את האוניברסיטאות לפטר ללא פיצויים כל מרצה שמדבר נגד ישראל "כמדינה יהודית ודמוקרטית". גופים רבים כבר הביעו התנגדות למהלך, ביניהם תנועת "עומדים ביחד", שאירגנה מחאה מול משרדי ההתאחדות ויזמה עצומה, שדורשת מאגודות הסטודנטים במוסדות האקדמיים להסיר את שמן מרשימת החותמים על ההצעה. נציגי אגודות הסטודנטים ביותר מאוניברסיטה אחת, ובהן האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, כבר ביקשו להסיר את שמם מהחותמים.

"רובם חתמו בהתחלה, ולאחר מכן היו מי שחזרו בהם ומחקו את שמם, בגלל אותם שיקולים שקשורים לבידוד בינלאומי ולהפסקת התמיכה הכספית ממוסדות בינלאומיים", מעריך טאהא. "התפקוד של התאחדות הסטודנטים היה גרוע מתחילת המלחמה. לפעמים הם פעלו כחלק מהמערכת הביטחונית במעקב ורדיפה אחרי סטודנטים. אבל אני מאמין שגם אם החוק יחוקק, האוניברסיטאות לא יעמדו בו. לא בגלל דבקות בערכים דמוקרטיים, אלא בגלל החשש שלהן מהמוסדות הבינלאומיים".

טאהא ואגבאריה סיפרו שישיבות איגוד הסטודנטים הערבים – גוף שהוקם אחרי תחילת המלחמה לנוכח רדיפת הסטודנטים הערבים – חזרו להתקיים אחרי הפסקה של חודשים, ושיש כוונה להרחיב את פעילות האיגוד ולשתף פעולה עם ארגונים כמו "אקדמיה לשוויון". "בגוף חברים כמה תאים של סטודנטים, כולל חד"ש, בל"ד וקבוצות נוספות, חלקן לא פוליטיות. אנחנו עובדים על הרחבת האיגוד ופעילותו", אומר אגבאריה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חיילים ליד הגבול עם עזה, לפני הפלישה לרפיח, ב-8 במאי 2024 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

חיילים ליד הגבול עם עזה, לפני הפלישה לרפיח, ב-8 במאי 2024 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

הקלף של חמאס כבר אינו החטופים, אלא המשך הלחימה

חייהם של החטופים לא היו חשובים מספיק לישראל כדי שתסכים לעסקה הכוללת את סיום המלחמה. בחמאס מבינים את זה, וכנראה שהם מעריכים כעת שהמשך המלחמה מאיים על ישראל יותר מאשר עליהם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf