newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הניצחון של סמי אבו שחאדה: צעירי בל"ד עשו מהפך

למרות הלחצים לשמור על הרשימה כמו שהיא, בבל"ד נערכו אתמול בחירות, הרשימה הערבית היחידה שעשתה זאת, והיו"ר המכהן מתאנס שחאדה הפסיד. היו"ר החדש ינסה להחזיר רלוונטיות למפלגה שטבעה את המושג "מדינת כל אזרחיה"  

מאת:

אולי לא שמתם לב, אבל בל״ד היא המפלגה היחידה בחברה הערבית שקיימה בחירות פנימיות לקראת הצגת הרשימה לכנסת הבאה. רוב המפלגות קיבעו את רשימת המועמדים שלהן בדרך כזאת או אחרת, הכל היה צפוי. גם בקרב המפלגות היהודיות לא נערכו בחירות פנימיות, חוץ מאשר במפלגת העבודה.

ניצח ברוב מרשים. ח"כ סמי אבו שחאדה בבחירות אתמול (שבת) בנצרת (צילום: דוברות ח"כ סמי אבו שחאדה)

ניצח ברוב מרשים. ח"כ סמי אבו שחאדה בבחירות אתמול (שבת) בנצרת (צילום: דוברות ח"כ סמי אבו שחאדה)

למרות זאת, בבל"ד התעקשו והבחירות התקיימו אתמול. ח"כ סמי אבו שחאדה מיפו התמודד מול ח"כ מטאנס שחאדה מנצרת, יו״ר הרשימה הנוכחית, וניצח.

חברי בל"ד ראו בעצם ההתמודדות כאקט ביקורתי כלפי מנהיגותו של שחאדה, ובצדק. שחאדה הוא חבר מפלגה ותיק, ונחשב מחובר למנגנון המפלגה ומקורב לאנשים הנכונים. הוא זכה בהתמודדות על ראשות המפלגה בזמן ואקום מנהיגותי, ניהל שלוש מערכות בחירות, הכושלת והקשה ביניהן היתה באפריל 2019, אז בל"ד התאחדה באופן מוזר עם התנועה האסלאמית, ושתיהן יחד בקושי עברו את אחוז החסימה.

שחאדה לא הצליח להתבלט כיו"ר בל"ד, לא בזירה הפוליטית הערבית וגם לא בזירה הכלל הישראלית. לא היתה לו כריזמה מיוחדת, והוא לא הצליח לשמור על זהותה הפוליטית של בל"ד, עם אג'נדה ברורה, בין מרכיבי הרשימה המשותפת והיא נבלעה בתוכה.

אל מול מנסור עבאס, איש התנועה האסלאמית שהסעיר את הפוליטיקה הערבית, ליד אחמד טיבי עם הנוכחות והנראוּת שלו שמסרבות לדעוך למרות כל השנים, ומול איימן עודה, שממשיך לייצב את עצמו כראש השמאל האמיתי נגד נתניהו – שחאדה לא הצליח לבנות לעצמו מקום או תפקיד מיוחד, שישיב לבל"ד, המפלגה הערכית החשובה הזו, עטרה ליושנה.

שחאדה לא ידע איך להחזיר את בל"ד לתודעה הציבורית. להפך, הוא נגרר אחרי חבריו מהמשותפת בנושא ההמלצה על בני גנץ ולא הצליח להגן על עמדות המפלגה החילוניות והליברליות בכמה צמתים חשובים כמו חוק טיפולי המרה ועוד.

נגרר אחרי ההמלצה לגנץ. היו"ר היוצא מטאנס שחאדה (מימין) יחד עם איימן עודה ואחמד טיבי (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

נגרר אחרי ההמלצה לגנץ. היו"ר היוצא מטאנס שחאדה (מימין) יחד עם איימן עודה ואחמד טיבי (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

שחקנית החיזוק שנכנסה, היבה יזבק, גם היא לא כל כך עזרה לחיזוק מעמדה של המפלגה, ולמרות שהיא מבינה עניין, נשארה רחוקה ממעגלי שיח רבים ומהשטח. שחאדה ויזבק, שניהם נצרתים, לא סיפקו את הסחורה.

איש הערים המעורבות בכנסת

המועמד המפתיע של בל"ד בשנים האחרונות הגיע דווקא מהמרכז בדמותו של סמי אבו שחאדה – היסטוריון, אינטלקטואל, ופעיל מוכר. אבו שחאדה – רהוט, צנוע ושקט למדי – גדל בבל"ד, ובגלל מוגבלות הראייה שלו נאלץ לנסוע באוטובוסים שעות רבות מתל אביב לנצרת כדי להשתתף בכל אסיפות המפלגה.

אבו שחאדה הוא תלמיד טוב של דור המייסדים והנציג הפלסטיני הראשון בכנסת ברשימה ערבית, מהערים המעורבות במרכז, אזור שנשכח שנים על ידי פוליטיקאים ערבים שחיזרו בעיקר אחרי מאגר קולות בנגב, במשולש ובצפון.

אבו שחאדה הצליח לפעול בהרבה תחומים בכנסת – בעלי מוגבלויות, עוני, קצבאות, אלימות, והגברת המודעות לנושאים סביבתיים ואנרגיה אלטרנטיבית בחברה הערבית, קרטל הגז, ועוד נושאים שלא רק ציבור הבוחרים הערבים הרוויח מהם. הוא גם מצא את הדרך להגיד מה שמתאים בזמן המתאים, בטון מתאים. כאשר ביקרה בכנסת משלחת רשמית מאיחוד האמירויות הוא לא החרים את הישיבה אבל הסביר להם את הנזק שהם עושים לפלסטיני הממוצע שחי תחת עול הכיבוש.

ההתמודדות של אבו שחאדה מול היו"ר המכהן עוררה התנגדות במפלגה, אבל חברי מזכירות המפלגה, אחרי דיונים רבים וארוכים, החליטו לקיים את הבחירות הפנימיות כי מפלגה שקוראת לעצמה "הברית הלאומית הדמוקרטית" לא יכולה לבטל את המלה האחרונה בשמה.

אולם כדי להקשות על הדחה של שחאדה, הוחלט לסבך את התהליך. תקנון המפלגה שונה כך שאם מישהו מתמודד על מקום מסוים ברשימה ונכשל, הוא אינו רשאי להתמודד על מקום אחר ברשימה. כך שאם אבו שחאדה היה מפסיד בבחירות על המקום הראשון, הוא לא היה רשאי להתמודד על המקום השני או השלישי, והפסד היה מוציא אותו כליל מהרשימה.

למרות הסיכון, אבו שחאדה החליט ללכת על כל הקופה. המחשבה שלו היתה כנראה שגם אם יפסיד, צעירי המפלגה יבינו שיש פה מנהיג פוטנציאלי עתידי. התחרות על המקום הראשון היתה אמורה גם להחדיר קצת חיוניות במפלגה המנומנמת הזו. אבו שחאדה גם כיוון לגייס את הכוחות המיואשים של המפלגה.

המנגנון של בל"ד, שהוא זה שהביא את מטאנס שחאדה למקום הראשון, ניסה למנוע את הבחירות. ג׳מאל זחאלקה, נשיא המפלגה, ניסה לשמור על הרכב הרשימה ולהימנע ממצב בו יודח אחד מחברי הכנסת המכהנים. מוחמד ברכה, יו"ר ועדת המעקב, הוזעק גם הוא בתקווה שסמי אבו שחאדה יירד מהעץ, ועצומה פנימית נשלחה ל-596 לבעלי זכות ההצבעה בוועידה של בל"ד כדי להימנע מבחירות מיותרות.

אולם בסופו של הדבר, הקולות שתמכו בבחירות דמוקרטיות גברו על הקולות שביקשו "לקבע" את הרשימה. וכך נפתחו אתמול הקלפיות, באישור מיוחד מהכנסת, בצל הסגר, בלי התקהלות, בלי תקשורת, ובלי נאומים. חברי מרכז בל"ד הגיעו לנצרת, הצביעו והלכו הביתה.

67 אחוז מחברי הוועידה הגיעו להצביע. בקבוצות הוואטסאפ רצו שמועות על ויכוחים סוערים בחדר הסגור, שאליו נכנסו אנשים ספורים ובלי טלפונים, על ספירה חוזרת ועוד ספירה חוזרת מורטת עצבים. אבל בסופו של התוצאות הוכרזו וסמי אבו שחאדה זכה ברוב מרשים – 230 קולות מול 159 קולות למטאנס שחאדה. תמונות של שניהם, המנצח והמנוצח, מחובקים, יצאו לתקשורת.

בעיני רבים במפלגה מדובר במהלך מהפכני. אין ספק שזה הישג אדיר לדור השני של בלדניקים, שמבקשים שינוי בין דורי, מעמדי, ואפילו גיאוגרפי. צעירים שקשה להם לראות איך חד"ש משתלטת בבולטות שלה על השיח הציבורי נגד השמרנות וההדתה של התנועה האסלאמית בראשות עבאס, נושאים שבל"ד הובילה בהם בעבר. זה בנוסף למאבק הבלתי נלאה על העקרון הכל כך פשוט בעולם הדמוקרטי וכל כך מסובך בצל מדינת הציונות: "מדינת כל אזרחיה", המונח שבל"ד הצליחה להטמיע בתודעה הישראלית נגד מדינת הלאום.

ביום ראשון מתחילה בל"ד, כמו כל המפלגות החברות היום ברשימה המשותפת, את המשא ומתן בדרך להרכבת המשותפת מחדש בחסות יו״ר ועדת המעקב. שלושה מנהיגים חדשים וצעירים יחסית – עודה, אבו שחאדה ועבאס – בנוסף לאחמד טיבי הוותיק והנצחי, יתכנסו כדי לבשר לנו האם תתמודד רשימה אחת או שתיים בעוד חודשיים.

נגרר אחרי ההמלצה לגנץ. היו"ר היוצא מטאנס שחאדה (מימין) יחד עם איימן עודה ואחמד טיבי (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

נגרר אחרי ההמלצה לגנץ. היו"ר היוצא מטאנס שחאדה (מימין) יחד עם איימן עודה ואחמד טיבי (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

להתמודד מול התנועה האסלאמית

אני מאד מקווה שהרשימה המשותפת תקום מחדש, אבל לא בכל מחיר. הייתי שמחה לראות שלוש מפלגות (חד"ש, בל"ד ותע"ל) מתמודדות אל מול התנועה האיסלאמית כדי שסוף סוף נדע מה באמת גודלה וכוחה של התנועה האסלאמית בחברה הערבית,  ולדעת עם מה אנחנו מתמודדים כאן. שלישיית מפלגות כזאת יכולה להיות בסיס יותר עמיד לשמאל ותרגיש הרבה יותר משוחררת מעול השמרנות בכנסת ומהצורך לפזול לימין בשם הדאגה לחברה הערבית.

הרשימה החדשה של בל"ד מפוזרת מבחינה גיאוגרפית באופן יותר מוצלח מהרשימה הקודמת. לצד היבה יזבק מנצרת, ששמרה על מקומה ואף אחת לא התמודדה נגדה, יהיה בה גם מועמד מהדרום, ג’ומעה אל זבארגה, לצד אבו שחאדה מאזור המרכז.

המועמדות  של אל זבארגה יכולה לערער את מאזני הכוח והתחרות על הקולות מהנגב אל מול התנועה האסלאמית, שמתרברבת כל הזמן בכוחה שם מול שאר המפלגות. איימן עודה וחד"ש הספיקו כבר לנסוע עד סוף כביש שש דרום ולבנות קשרים עם ראשי רשויות נגד מועמד התנועה האסלאמית סעיד אל ח'רומי, פעיל בולטת בתנועה האסלאמית שהתנגד למהלכים של עבאס בכמה הזדמנויות.

לסיכום אף שמטאנס שחאדה לא הצליח לשקם את בל״ד או להעלות אותה על דרך המלך, הוא לא עשה טעויות קשות או שינה כיוון וזיגזג כמו עמיתו מהתנועה האסלאמית. הוא היה פרטנר נוח לכל מרכיבי המשותפת. ייתכן שדווקא הזהות הזו לא מתאימה ל-DNA של בל"ד והיא מסבירה את המהפך אתמול.

יש בי הערכה רבה היום לפעילי בל"ד שהצליחו לשנות את הרשימה שתייצג אותם בעתיד בכנסת, ועשו את זה בדרך הכי דמוקרטית ותרבותית שאפשר. מוחמד ברכה היה המועמד היחיד לראשות ועדת המעקב, מול אחמד טיבי איש לא התמודד בתע"ל, מנסור עבאס ואיימן עודה נבחרו במפלגות שלהם, אבל בלי שמישהו התמודד נגדם. בבל"ד הלכו למהלך הזה וכל הכבוד להם.

בפני סמי אבו שחאדה ניצבים אתגרים לא פשוטים, פנים מפלגתיים וחיצוניים. אני מקווה שיתחיל את המלאכה עם שינוי הקו התקשורתי של הקמפין ההזוי של בל"ד נגד מפלגות ציוניות, שמחזרות אחרי הקול הערבי. במקום להגיד 'בואו נטאטא את המפלגות היהודיות החוצה', צריך להגיד לבוחרים למה הקול לבל"ד ולמשותפת הוא הצעד הנכון עבור הבוחר הערבי וגם הקול היהודי.

שיהיה בהצלחה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf