newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המשבר באפגניסטן מאיים להפוך לצרה איראנית חדשה

יותר מחצי מיליון אפגנים כבר ברחו מביתם, וחלקם הגיעו לגבול עם איראן. המדינה, שמתמודדת עם משבר קורונה מבהיל, בצורת חריפה וסנקציות בינלאומיות, הקימה אמנם מאהלים זמניים לפליטים, אך גם מנסה בכל כוחה לבלום את הגעתם

מאת:

כבר בתחילת ההתפתחויות האחרונות באפגניסטן וככל שהתקדמה השתלטות הטאליבן על המדינה, השלטונות האיראניים למודי הניסיון הבינו כי עליהם להיערך לקראת הגעת גל נוסף של פליטים אפגנים לגבולות איראן.

בראיון שערך בתחילת השבוע חסין קאסמי, המנכ"ל לענייני גבולות במשרד הפנים האיראני, עם סוכנות הידיעות האיראנית, הוא הודיע כי לאור המשבר באפגניסטן, איראן נערכה כבר חודשיים לאפשרות של הגעת גל פליטים, על ידי הקמת מאהלים זמניים במחוזות ח'וראסאן רזוי, סיסטאן ובלוצ'סטאן.

פליטים אפגנים באיראן

2 מיליון פליטים כבר נמצאים באיראן. פליטים אפגנים

לדברי קאסמי, המטרה היא לאפשר לפליטים האפגנים להשתכן בגבול עם איראן באופן זמני, כך שישובו למדינתם עם התייצבות המצב.

בראיון נוסף שהעניק אתמול (שלישי) קאסמי לסוכנות הידיעות הסטודנטיאלית האיראנית, השייכת גם היא למשטר, הוא הדגיש כי הכוחות המוצבים בשלושת המחוזות לעיל קיבלו הוראה מפורשת לא לאפשר לפליטים אפגנים להיכנס לתוך איראן ולכוונם בחזרה לאפגניסטן.

לדבריו, ההחלטה נובעת הן "מההתייצבות" במצבה הפנימי של אפגניסטן, והן משיקולי הקורונה, ששוברת בימים אלה שיאים מעוררי אימה באיראן.

לפי סוכנות הפליטים של האו"ם, כתוצאה מהתחדשות המשבר באפגניסטן, מאז תחילת השנה התווספו למניין הפליטים האפגנים יותר מ-550 אלף איש. למרות כל מאמציה של איראן, אין ספק שגם הפעם ימצאו רבים מהם את דרכם לאיראן וישתכנו בה, בצורה חוקית או כשוהים בלתי חוקיים.

על פי נתונים שפירסם משרד ההגירה האפגני לפני כארבע שנים, מספרם של הפליטים האפגנים באיראן היה אז כשני מיליון איש: 840,520 בעלי תעודות פליט, כ-30 אלף בעלי אשרות שהייה ארוכות טווח, 450 אלף בעלי תעודות מעבר קצרות מועד, ויותר מ-735 אלף חסרי מעמד.

גל ההגירה הגדול ביותר של פליטים אפגנים לאיראן התחולל בשנות ה-80 של המאה ה-20, בשנים שאיראן עצמה היתה שקועה במלחמה המדממת עם עיראק. על אף התנגדויות פנימיות, מנהיג המהפכה, ח'ומייני, קיבל אותם בזרועות פתוחות – ואף הורה לכוחות הבסיג' ומשמרות המהפכה לפתוח את הגבולות ולסייע בקליטתם.

"האורחים האלה שלנו, האפגנים, הם מוסלמים. האומללים האלה הורחקו מבתיהם, לקחו את רכושם ושלחו אותם לפה, אז מה עלינו לעשות עכשיו? לא לארח אותם? אנחנו מוסלמים, והם מוסלמים גם כן. חובה עלינו לארח אותם, לשרת אותם, ואת זאת הממשלה תעשה", אמר ח'ומייני עם הגעת הפליטים.

donate

הפליטים, מצדם, גמלו על הכנסת האורחים בהצטרפות לשורותיה של איראן במלחמה. כ-2,000 מהם שילמו על כך בחייהם, ורבים נוספים נפצעו או נלקחו בשבי.

למרות קבלת הפנים החמה שבה התקבלו הפליטים האפגנים באיראן בתחילת המהפכה, עם הזמן מספרם הגדול – שתפח עם השנים בעקבות המשברים התכופים באפגניסטן – הכביד על המדינה, שנאבקה להתאושש מהמלחמה ארוכת השנים, ואיראן החלה להטיל עליהם שורה ארוכה של הגבלות.

נכון להיום, מגוריהם של הפליטים האפגנים אסורים ב-15 מתוך 31 המחוזות באיראן, וכמעט גם בכל יתר המחוזות חלות עליהם הגבלות לגבי היישובים שבהם מותר להם להתגורר. אלה מתוכם שקיבלו הכרה כפליטים צריכים לחדש את מעמד הפליט שלהם בכל שנה, ומקבלים מהמדינה סל סיוע. תנועתם של אלה מוגבלת למחוז שבו הונפקה התעודה שלהם, וכדי לצאת ממנו הם זקוקים לאישור מיוחד.

עובדים בבנייה, סובלים מגזענות

חלק הארי של הפליטים האפגנים באיראן, שלא זכאי לסל ההטבות מהמדינה, עובד בצורה חוקית או בלתי חוקית בעבודות כפיים, בעיקר בענף הבנייה. על פי ההערכות, כ-30% מענף הבנייה באיראן נשען על כוח עבודה אפגני, דבר שחולל לא פעם מחאות בקרב ארגוני עובדים איראניים.

הפנייה לענף הבנייה קשורה בחלקה לרצון הקבלנים בכוח עבודה זמין וזול, אך בחלקה קשורה גם למגבלות החמורות שהמשטר האיראני מטיל על העסקה של מי שאינם אזרחים איראניים במשרות ציבוריות ואחרות.

אחת הסוגיות המרכזיות עבור הפליטים האפגנים באיראן היא סוגיית חינוך הילדים. עד לפני כמה שנים, ילדים אפגנים למשפחות ששהו באיראן באופן בלתי חוקי לא יכלו להירשם למוסדות חינוך במדינה.

ב-2017, המנהיג העליון ח'אמנהאי אמר באחד מנאומיו כי "אסור למנוע חינוך מאף ילד אפגני, אפילו אם משפחתו נמצאת באיראן בצורה בלתי חוקית וללא מסמכים, ויש לרשום את כולם בבתי ספר איראניים". בעקבות הנאום הזה, הרשויות האיראניות פירסמו נהלים חדשים שהקלו בצורה משמעותית על הרשמת הילדים האפגנים לבתי הספר.

אפגניות מפגינות נגד אי רישום ילדיהן לבתי הספר: "גם לנו יש זכות להשכלה"

אפגניות באיראן מפגינות נגד אי רישום ילדיהן לבתי הספר: "גם לנו יש זכות להשכלה"

בשל סוגיות של דמי הרשמה ואישורי שהייה, מספר הסטודנטים האפגנים באוניברסיטאות האיראניות הוא כמה אלפים בודדים בלבד, והם לא יכולים להירשם לתחומים כגון פיזיקה גרעינית, הנדסת סביבה, תחומי תעופה שונים, ועוד.

בהינתן הקשיים הכלכליים, הביטחוניים והגיאו-פוליטיים הרבים שאתם מתמודדת איראן, אי אפשר להקל ראש במאמצים שהמדינה משקיעה כדי לתת מענה לנוכחות המסיבית של הפליטים האפגנים בשטחה. עם זאת, פליטים אלה נאלצים להתמודד לא פעם עם מופעים עממיים של שנאת זרים וגזענות מצד תושבים איראניים, שרואים בהם איום ותחרות על משאבים ומקורות פרנסה.

הנה, למשל, מכתב קצר שפירסמה צעירה אפגנית החיה באיראן, בעמוד פייסבוק שנקרא "אני מתבייש/ת במצבם של הילדים האפגנים":

"איראני יקר, סלח לי שדרכתי על אדמתך מכוח הגירה כפויה, מלחמות, ופנאטיות דתית (הטאליבן חונקי הנשים). סלח לי אם נגעתי בפת לחמך, שהיתה מנת חלקם של ילדיך. סלח לי על השימוש בגז, בחשמל ובמים, עליהם גם שילמתי בכספי. סלח לי על שצעדתי ברחובותיך. סלח לי על שאחי ואבי הפועלים עבדו בבניינים ובשדות שלך, ואולי גזלו את עבודתם של אחיך או אביך. אני יודעת שחטאנו. אנא, סלח על הכל.

"איראני יקר, תודה לך על המקלט שסיפקת לי כדי שאזכה להגיע לגיל הזה. אני אסירת תודה על שאיפשרת לי לנשום את אווירה הצח של איראן ואת החמצן הנקי שלה. תודה שהנחת לי לשבת כמה שנים על ספסלי בית הספר שלך, להשתמש בלוח ובגיר, ותודה גם לך, מורה איראנית, שלימדת אותי קרוא וכתוב. אולי בזכות כך סלחתי לך בלבי כאשר השפלת אותי אך ורק באשמת היותי אפגנית. אני מתביישת לא רק לכתוב את זה, אלא גם לקרוא את זה שוב.

"בכל עם יש טובים ורעים. לא כל האפגנים הם אנסים ופושעים. קח את אחי ואבי, למשל: הם עבדו 10 עד 12 שעות כל יום בפרך כדי לגדל אותי על האדמה הטובה שלכם, ולא סטו לימין או לשמאל.

"על כל פנים, סלח לי אם הייתי לטורח. הנה אני כבר עוזבת. קודם הייתי ילדה ולא יכולתי לעזוב, אבל עכשיו משגדלתי אני יכולה לשוב לארצי כדי שלא יקראו שוב אחרי 'היי, אפגנית!' ובמקום להשיב למילותי בשתי מילים של חיבה שלא עולות דבר, לשמוע שוב ושוב עלבונות".

כאמור, איראן, המתמודדת כעת בנוסף לסוגיות הבינלאומיות, החרם ותוכנית הגרעין גם עם משבר קורונה מבעית בממדיו ועם הבצורת החמורה ביותר שידעה ב-50 השנים האחרונות, עושה מאמצים לווסת ולבלום גל הגירה אפגני נוסף לשטחה כעת, וגורמים איראניים אף הודיעו כי החזירו אפגנים שנכנסו לאיראן באופן לא חוקי.

בימים האחרונים, פליטים ומהגרים אפגנים באיראן הפגינו בכמה ערים, כולל מול משרדי האו"ם בטהראן, נגד משטר הטאליבן וקראו לעולם להתערב. ספק אם דווקא איראן תהיה זו שתיענה לקריאה הזו. לעת עתה, דאגתה העיקרית של איראן בזירה הזו היא כיצד לא להפוך את המשבר האפגני לצרה איראנית חדשה.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תלמידי חטיבות ביניים ותיכון חוזרים ללימודים במתכונת מלאה, בית ספר בתל אביב, אפריל 2021. אילוסטרציה גיל גרטל (צילום: אורן זיו)

בית ספר בתל אביב, אפריל 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגיעה בכישורים החברתיים של תלמידים במעבר לחטיבה אינה גזרת גורל

מחקר של OECD מצא כי חלה נסיגה בהערכת התלמידים את עצמם במעבר מילדות לבגרות. הנסיגה חמורה יותר אצל בנות ואצל תלמידים מרקע כלכלי נמוך, ובשלב קריטי זה בחיים היא עלולה לפגוע בעתידם. הפיתרון: מודעות, והפניית משאבים לטיפוח קשרים עם המבוגרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf