newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המקרה של אהוביה סנדק חריג מסיבה אחת: הוא מתנחל יהודי

רק בשנתיים האחרונות נרשמו כ-10 מקרים של פלסטינים שנורו למוות שלא עצרו במחסום או נמלטו משוטרים, ובתוך ישראל נהרגו לפחות 4 אזרחים במרדף משטרתי. הניסיון להשוות את סנדק לאבו אלקיעאן הוא מרתק, אבל מופרך

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אהוביה סנדק, שנהרג בחודש שעבר בעת שהרכב שנסע בו ברח ממרדף משטרתי, הוא המתנחל היחיד שנהרג אי-פעם בגדה המערבית באירוע שבו מעורבים שוטרים, ולכן זכה לתשומת לב תקשורתית רבה, להפגנות אלימות של נערי גבעות ואף לטלפון מראש הממשלה בנימין נתניהו למשפחתו.

הפגנה מול המטה הארצי של המשטרה, במחאה על המוות של אהוביה סנדק (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

הפגנה מול המטה הארצי של המשטרה, במחאה על המוות של אהוביה סנדק (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

אבל עצם העובדה שמרדפי משטרה מסתיימים במוות אינה יוצאת דופן. כאשר מדובר בפלסטינים בגדה המערבית, אי היענות לעצור במחסום עלולה במקרים רבים להסתיים במוות מירי של שוטרים או של חיילים. בתוך גבולות ישראל הריבונית, מרדפים כאלה הסתיימו גם כן, ולא פעם אחת, במוות של נהגים ונוסעים פלסטינים ויהודים.

כך לדוגמה, בנובמבר 2020, שוטרים ירו למוות בנור שקיר, בן 24 ממזרח ירושלים, במחסום א-זעים. במשטרה טענו תחילה שמדובר בפיגוע, אך מאוחר יותר התברר כי לשקיר לא היה רישיון נהיגה ולכן המשיך בנסיעה. למרות שלא פגע באיש, שוטרים ירו כדורים רבים לעברו של שקיר, ורכבו נעצר כמאה מטר מהמחסום. שקיר מת מהירי.

בנובמבר 2019, שוטרים ירו בפארס בסאם סאלם אבו נאב סמוך למחסום המנהרות שבין בית לחם לירושלים. לטענת השוטרים, הוא נמלט כשנהג ברכב גנוב. אבו נאב מת מפצעיו מאוחר יותר.

במאי 2019, שוטרים ירו באמג'ד ג'מאל שתיווי קלק בן 30, ממחוז טול-כרם. לפי המשטרה, שתיווי נהג ברכב גנוב, פרץ מחסום משטרתי ופגע בשוטרים. המכונית שבה נהג התהפכה והוא פונה לבית חולים בישראל, שם מת מפצעיו באותו יום.

בנוסף למקרים האלו של מרדף או פריצת מחסום על ידי רכב, בארגון "בצלם" תיעדו מאז 2018 תשעה מקרים שבהם שוטרים או חיילים ירו למוות פלסטינים בעת שנמלטו, רבים מהם נורו בגבם.

כאמור, גם בתוך ישראל מרדפים משטרתיים הסתיימו לא פעם במוות.

בנובמבר 2020, גבר נהרג בחיפה לאחר שרכבו התהפך במהלך מרדף משטרתי. במאי 2020, גבר בן 40 שנחשד בגניבת רכב נורה במהלך מרדף. ביולי 2019, אידה קרמר בת 22 מקרית ביאליק נהרגה במהלך מרדף משטרתי ליד צומת המוביל. המרדף החל לאחר שנהג הרכב שבו נסעה לא עצר כאשר ניידת סימנה לו לעצור. בספטמבר 2018, נהרג תושב טייבה בן 33 במהלך מרדף משטרתי, בעת שנהג ברכב שנחשד כגנוב.

חושף את הדינמיקה בין מתנחלים, משטרה ושלטון

מה שחריג במקרה של סנדק, אם כן, היא העובדה שהפעם היה מדובר במתנחל. במובן זה, המקרה הזה חושף את הדינמיקה בין מתנחלים, המשטרה והשלטון.

בניגוד לכל המקרים שצוינו למעלה, התגובה למותו של סנדק היתה חריגה, וכללה עשרות הפגנות, כולל זריקת אבנים על שוטרים ותקיפת פלסטינים בירושלים ובגדה המערבית. נערי הגבעות, שהתרגלו לגבות "תג מחיר" על כל פינוי מאחז, רצו לגבות מחיר גבוה בהרבה על מותו של נער.

"המשטרה והמתנחלים רבים, אנחנו משלמים את המחיר", אמר ל"שיחה מקומית" תושב פלסטיני דיר ג'ריר שעל אדמות כפרו הוקם מאחז חדש סמוך למקום התאונה. בארגון "יש דין" תיעדו מאז התאונה 31 מקרים של אלימות ופגיעה ברכוש של פלסטינים בגדה המערבית, כולל  יידוי אבנים על רכבים והתפרעויות בתוך הכפרים הפלסטינים, לא כולל חסימות כבישים. בחלק מהמקרים חיילים עמדו מנגד ולא מנעו את האלימות.

מתנחלים מסתכלים על הפגנה נגד מאחז שהוקם סמוך למקום התאונה שבה נהרג אהוביה סנדק. (צילום: אורן זיו)

מתנחלים מסתכלים על הפגנה נגד מאחז שהוקם סמוך למקום התאונה שבה נהרג אהוביה סנדק. (צילום: אורן זיו)

מעבר לעצם מותו של מתנחל יהודי במרדף משטרתי, האירוע כולו היה יוצא דופן. לפי גרסת המשטרה, המרדף החל לאחר ששוטרי מחוז ש"י זיהו שיושבי המכונית שבה נסע סנדק משליכים אבנים לעבר כלי רכב פלסטיניים.

הפעולה הזו של המשטרה היא חריגה. המשטרה כמעט ואינה פועלת נגד מתנחלים המשליכים אבנים על פלסטינים, כמעט אינה חוקרת מקרים כאלה, ובוודאי שאינה מנהלת מרדף אחריהם. פעמים רבות חיילים ואנשי מג"ב עומדים לצד מתנחלים או אף שומרים עליהם, בזמן שהם משליכים אבנים על פלסטינים ומתקיפים אותם.

אחרי התאונה, מתנחלים טענו שמשטרת ש"י מגלה "נחישות יתר" ומתנכלת לנערי הגבעות. אך לפי ארגון "יש דין", 91% מתיקי החקירה, שבהם הארגון ייצג פלסטינים שנפגעו ממתנחלים בגדה המערבית בין השנים 2005 ל-2019, נסגרו ללא הגשת כתב אישום.

לפי אותם נתונים, ב-82% מהתיקים שבהם הותקפו פלסטינים על ידי מתנחלים, המשטרה לא הצליחה לאתר חשודים או ראיות.  ב"יש דין" מדגישים כי הנתונים מבוססים רק על המקרים שבהם פלסטינים פנו לארגון, וייתכן שיש עוד מקרים רבים אחרים שאינם מדווחים.

במשטרה הבהירו לאחר התאונה שבה נהרג סנדק כי השוטרים היו "במשימה אחרת" ונקראו למקום לאחר שהתקבל דיווח על זריקת אבנים. חלק מהשוטרים טענו כי חשבו שמדובר בערבים. "לא ידענו שמדובר ביהודים", אמר אחד מהם בחקירתו.

לא בטוח שהגרסה הזו סבירה. הדיווח שהתקבל דיבר על השלכת אבנים לעבר מכוניות פלסטיניות, כלומר עם לוחיות רישוי של הרשות הפלסטינית. אם השוטרים היו חושבים שמדובר בפלסטינים הנמלטים מפניהם, סביר להניח היו פותחים באש לעברם, כפי שאכן קרה בעבר. ייתכן מאוד שגרסת השוטרים נועדה להצדיק את המרדף בדיעבד.

אפס אכיפה כלפי אלימות מתנחלים

קשה להעריך מה עבר בראשם של הצעירים שהשליכו אבנים לפני התאונה, אך ברור שהאווירה באזור היא של אפס אכיפה כלפי אלימות מתנחלים. רק שבועיים לפני התאונה, כמה קילומטרים משם, מתנחל פתח בירי חי לעבר מפגינים לא חמושים, פלסטינים וישראלים. חיילים שהגיעו למקום כדקה לאחר הירי לא עיכבו איש, והמשטרה לא פתחה בחקירה.

במקרה אחר, בעונת המסיק, מתנחלים תקפו את כתב ערוץ 12 אוהד חמו ואת הצוות שלו. משטרת ש"י זימנה דווקא פעילי שמאל לחקירה בחשד לתקיפה, שתועדה בווידיאו ובה ניתן לראות בבירור מתנחלים תוקפים.

עורכי הדין של משפחת סנדק ערכו בשבוע שעבר מסיבת עיתונאים ובה התלוננו על כך לשוטרים לקח חמש שעות להגיש דוח על האירוע, על כך שתיאמו ביניהם גרסאות ושיבשו חקירה. לתלונות האלה יש כנראה בסיס, שכן הבוקר נעצר במח"ש אחד השוטרים שהשתתפו באירוע בחשד לשיבוש חקירה.

המעצר הזה כשלעצמו הוא אירוע חריג. ברשת תהו איך השוטרים לא נחקרו מיד אחרי האירוע, אך ממקרים אחרים שבהם נהרגו אזרחים מידי שוטרים עולה כי לוקח חודשים ואף שנים לחקור אותם. ההשוואה הזו בולטת במיוחד אם נשווה את ההתנהלות במקרה של סנדק להתנהלות של מח"ש בחקירת הירי ביעקוב אבו אלקיעאן באום אל חיראן, שם שוטרים שינו את הגרסה שנתנו בשטח כדי להגן על עצמם ועל חבריהם, וגורמי רפואה שהיו במקום בזמן שאבו אלקיעאן גסס כלל לא זומנו לחקירה.

לא רוצים להיות אבו אלקיעאן מספר 2. הוריו של אהוביה סנדק במסיבת עיתונאים (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

לא רוצים להיות אבו אלקיעאן מספר 2. הוריו של אהוביה סנדק במסיבת עיתונאים (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

בעוד שהסתירות בגרסאות השוטרים במקרה של אבו אלקיעאן התפרסמו שנים לאחר המקרה, רק כאשר חומרי החקירה הגיעו לידי עורכי הדין בהליך של ערעור על החלטות מח"ש לסגור את התיק, במקרה של סנדק הדבר לקח ימים בודדים. סגן ראש מח"ש משה סעדה יצא כנגד התנהלות מח"ש ושחרור השוטרים החשודים כבר בשבוע שעבר.

אבו אלקיעאן כמדד לעוול

"אנחנו לא רוצים להיות אבו אלקעיאן 2", אמר עורך הדין מנשה יאדו מארגון חוננו במסיבת העיתונאים שבה דרשה משפחת סנדק למנות שופט שיחקור את האירוע.

העובדה שאבו אלקיעאן הפך לשם נרדף לעשיית עוול מצד המדינה, גם מצד ארגוני ימין, היא לא פחות ממדהימה. אבל ההבדלים הם עצומים. אבו אלקיעאן הוגדר כמחבל, ושמו מעולם לא נוקה רשמית. סנדק הוא יהודי, ולכן גם אם יוכח שהוא וחבריו זרקו אבנים על מכוניות פלסטיניות, הוא לעולם לא יוגדר כ"מחבל".

לראש הממשלה בנימין נתניהו ולפוליטיקאים אחרים מהימין לקח יותר משלוש שנים לחזור בהם מהקביעה שאבו אלקיעאן הוא מחבל, והם עשו זאת רק כשזה התאים להם פוליטית, כדי להראות שכל המערכתהפרקליטות והמשטרה – מכוונת נגד נתניהו. אבל גם אחרי ה"התגייסות" של נתניהו לטובת אבו אלקיעאן, אף שוטר לא עמד לדין ואף לא נעצר, ומח"ש סגרה את תיק החקירה. עתירה נגד החלטה לסגור את התיק הוגשה, אך טרם נדונה.

ד״ר אמל אבו סעד, אחת מנשותיו של אבו אלקיעאן, במסיבת עיתונאים באום אל חיראן, 9 בספטמבר 2020 (צילום: אורן זיו)

ד״ר אמל אבו סעד, אחת מנשותיו של אבו אלקיעאן, במסיבת עיתונאים באום אל חיראן, 9 בספטמבר 2020 (צילום: אורן זיו)

לעומת זאת, במקרה של סנדק, ראש הממשלה שוחח עם המשפחה ולאחר מכן נפגש איתה. השר לביטחון פנים אמיר אוחנה ופוליטיקאים אחרים ביקרו אצלם. כמעט ארבע שנים חלפו מאז מותו של אבו אלקיעאן מידי המשטרה, ולא נתניהו ולא אף פוליטיקאי אחר מהימין טרח לשוחח עם המשפחה או לבקר אצלה.

"להבדיל בין אויב לאוהב"

ההתנהלות של המערכת והפוליטיקאים מוכיחים כי מספרם של הצעירים המכונים "נוער הגבעות" הוא אולי כמה מאות ספורות, אך הם זוכים לחיבוק מהמערכת כולה. עיון ברשימת קורבנות האלימות המשטרתית בשנים האחרונות לא מעלה עדות לכך שראש הממשלה או שר בכיר אחר ביקר אצל משפחותיהם כדי לנחמן או כלל שוחח איתן.

עורך דינה של משפחת סנדק ביקש לנתק בין החקירה של יידוי האבנים לעבר מכוניות פלסטיניות ושל נהיגה ללא רישיון, ובין ניגוח רכבם של הנמלטים בידי המשטרה. "המוות לא נגרם מיידוי אבנים או מנסיעה בלי רישיון, אלא כתוצאה מניגוח. אנחנו רוצים לחקור את זה בנפרד", אמר עו"ד יאדו.

עצם הרעיון שגם אם אדם זרק אבנים או נמלט משוטרים, אין סיבה שוטרים ירדפו אחריו עד כדי סכנת חיים – הוא רעיון נכון. טוב גם שהמקרה של סנדק יעורר שיח ביקורתי על אלימות משטרתית ואולי יגביל מרדפים פרועים של המשטרה בעתיד. אבל הבעיה היא שהשיח סביב סנדק לא הופך לשיח להגנת כל הקבוצות שתחת שלטון ישראל, משני צידי הקו הירוק, אלא להגנה של קבוצה אחת בלבד: המתנחלים.

"להבדיל בין אוהב לאויב", אמרה הכותרת של עיתון "בשבע" לאחר האירוע והיא מסכמת את תפיסת העולם של המוחים. הזעם של הימין כלפי המשטרה הוא לא על כך שהביאה למותו של אזרח, אלא שהביאה למותו של מתנחל יהודי.

זו הסיבה שככל הנראה לא נשמע את המפגינים בבלפור מצרפים את שמו של סנדק לשמותיהם של קרבנות אחרים של אלימות המשטרה כמו סלומון טקה או איאד אלחלאק. הקריאות "צדק לסלומון, צדק לאיאד", מנסות לחבר בין מאבקים. המאבק למען סנדק מבקש להפריד.

 

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ההצלחה של הרשימה המשותפת חיונית לדמוקרטיה. חברי המשותפת חוגגים את ניצחונם בבחירות האחרונות (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

ההצלחה של הרשימה המשותפת חיונית לדמוקרטיה. חברי המשותפת חוגגים את ניצחונם בבחירות האחרונות (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

אסור שהמשותפת תתפרק. למען הפלסטינים וגם למען היהודים

בתור יהודי המצביע למשותפת, אני קורא לה לשמור על אחדותה. אבל מה שחשוב הוא לא רק לשמור על המסגרת, אלא גם לנצל אותה לחיזוק הדמוקרטיה, להחלשת הימין, להישגים לציבור הערבי ולהנחת בסיס לשותפות יהודית ערבית שוויונית  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf