newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המורים הפלסטינים שובתים מאז פברואר. "אין אמון ברשות"

המורים דורשים שיפור בתנאי העסקתם והקמת ועד עובדים עצמאי ודמוקרטי. לאחר שהסכמים קודמים עם בכירי הרשות הפלסטינית בעניין לא קוימו, הם מבטיחים להמשיך במאבק עד שייענו כל דרישותיהם

מאת:
מורות פלסטיניות מפגינות מול בית ספר סגור בשכם, ב-7 במרץ 2023 (צילום: נאסר שתייה / פלאש90)

"הממשלה מתעלמת מהדרישות". מורות פלסטיניות מפגינות מול בית ספר סגור בשכם, ב-7 במרץ 2023 (צילום: נאסר שתייה / פלאש90)

מזה חודשיים וחצי כל המורים בבתי הספר הממשלתיים בגדה המערבית ובעזה שובתים, ומגיעים ללמד תלמידים מכיתה א' ועד י"ב רק בשעות הבוקר. המורים דורשים מהרשות הפלסטינית לשפר את תנאי ההעסקה שלהם, להפסיק לקצץ את משכורתם ב-20%, ולאפשר להם להקים ועד עובדים עצמאי.

אלפי מורים משתתפים בשביתה הגדולה והארוכה ביותר מסוגה מזה שנים. את המאבק מובילה קבוצה עצמאית של מורים אקטיביסטים, שמפרסמים הודעות על הפגנות ואמצעי שביתה דרך קבוצות שהקימו בפייסבוק ובטלגרם. הקבוצה מכנה את עצמה "תנועת המורים", בלי לחשוף את זהות מנהיגיה, לדבריהם בגלל ניסיונות של מנגנוני הביטחון ברשות לרדוף אותם מאז תחילת השביתה.

"אנחנו ממשיכים לשבות, כי בינתיים הממשלה מתעלמת מהדרישות שלנו", אמר אחד ממנהיגי "תנועת המורים" ל"שיחה מקומית". "הכרזנו על השביתה בתחילת פברואר, אחרי שראינו שהם לא עומדים בהתחייבויות שלהם משנה שעברה".

בשנת הלימודים הקודמת, שבתו המורים 57 ימים, והמחאה הסתיימה בהסכם, שעליו חתם מוחמד אשתייה, ראש הממשלה הפלסטיני. הרשות התחייבה בהסכם לשני דברים עיקריים: העלאת משכורות המורים ב-15%, והקמת ועד מורים דמוקרטי ועצמאי. שני הדברים לא קרו.

"אנחנו רוצים לבחור את הנציגים שלנו בוועד בעצמנו, באופן דמוקרטי", אמר אחד מנציגי המחאה ל"שיחה מקומית". "המצב כיום הוא שהממשלה בוחרת את הרכב הוועד והוא כפוף לה מבחינה בירוקרטית. בפועל, הוועד מבטא את קול הממשלה, ולא את קול המורים".

מהשביתה מושפעים כ-52 אלף מורים שמלמדים במערכת החינוך הממשלתית בגדה המערבית ובעזה וכמיליון תלמידים. מערכת החינוך מנוהלת ומתוקצבת על ידי הרשות הפלסטינית. במחנות הפליטים בגדה ובעזה מערכת החינוך מופעלת על-ידי אונר"א, גוף של האו"ם שאמון על מתן שירותים לפליטי מלחמת 1948. גם עובדי אונר"א שובתים כבר 85 ימים במחאה על תנאי העסקה לא הוגנים.

שביתת המורים אינה חריגה. בשנים האחרונות מחו עובדי ממשלה רבים בגדה, ובהם רופאים, עורכי דין ושופטים. המחאות מתקיימות על רקע משבר כלכלי קשה ברשות הפלסטינית, שנובע בין השאר מצעדי ענישה ישראליים – ובראשם חוק מ-2018 שמקפיא כחצי מיליארד שקל בשנה מכספי המסים שגובה ישראל עבור הרשות, בגלל תמיכת הרשות במשפחות של אסירים. סיבות נוספות למשבר הן שחיתות פנימית ברשות הפלסטינית ומוסדותיה; צמצום התמיכה מארה"ב ומאירופה; ומגבלות הכיבוש הישראלי, שמונע פיתוח פלסטיני במרבית שטחי הגדה ומייעד אותם לצורכי התנחלויות.

במרץ ארגנו המורים הפגנה גדולה ברמאללה, שהשתתפו בה אלפים, אף שהרשות הפלסטינית הציבה מחסומים בדרכים כדי למנוע ממורים להגיע להפגנה מכפרים וערים בגדה. נציג מתנועת המורים אמר ל"שיחה מקומית" כי "הממשלה גם מענישה את כל המורים שמשתתפים בשביתה, ומקצצת מהמשכורת שלהם כל חודש בין 1,000 ל-1,500 שקל על השעות שבהן שבתו".

גם צעדי הענישה והלחץ של הרשות ומנגנוני הביטחון נגד פעילות מחאה אזרחית ברשות אינם חדשים, כפי שמעיד סאמד סנובר, שהיה אחד ממובילי שביתת המורים ב-2016, שגם היא התקיימה סביב דרישה להקמת ועד מורים עצמאי. לדברי סנובר, "אספנו אז חתימות של יותר מ-15 אלף מורים. אבל מנגנוני הביטחון רדפו אותנו. הם מנעו מבעלי אולמות להשכיר לנו אותם כדי לקיים ועידות ואירועים. כשעברנו בין חנויות ובתי קפה כדי להחתים מורים, הם דרשו מבעלי העסקים לגרש אותנו מהמקום. בסופו של דבר הוציאו אותי לפנסיה מוקדמת, אף שאני בן 31, כדי להעניש אותי על השביתה. זה קרה גם לשני עמיתים שלי". מנהיגי השביתה הנוכחית חוששים שגם הם ייאלצו לשלם מחיר דומה.

הרשות הפלסטינית מביעה בפומבי נכונות להיענות לחלק מדרישות מנהיגי המחאה. ראש הממשלה אשתיה כתב במרץ פוסט בפייסבוק, שבו תיאר כיצד ממשלתו נענתה לחלק מדרישות המורים. ג'יבריל רג'וב, מבכירי פתח, ערך מסיבת עיתונאים בשידור חי, שבה הציג יוזמה ממשלתית לפתרון "משבר המורים". אך מנהיגי המחאה טוענים שלא ראו עדיין תוצאות בפועל, ומניסיון השנים הקודמות, הם אינם מתכוונים להפסיק את המחאה. "אין לנו אמון ברשות, ולא נעצור עד שכל הדרישות יתמלאו", אמר אחד ממנהיגי המחאה. "אנחנו דורשים גם שיבטלו את הקנס המנהלי שהוטל על המורים שהשתתפו בשביתה".

שביתת המורים הזו, השביתה שהתקיימה בשנה שעברה ומשבר הקורונה, שבו לא התקיימו לימודים כסדרם, משפיעים מאוד על הדור הנוכחי של התלמידים הפלסטינים. לדברי הישאם שרבתי, אב לשלושה ילדים שלומדים בבתי הספר ברשות, "זה ממש מסוכן. הילדים מפספסים חומרי לימוד חשובים, במיוחד הבכור, שלומד לבגרויות. זה מה שיקבע את העתיד שלהם. השביתות האלה חוזרות על עצמן, והרשות מתמהמהת במציאת פתרון למשברים מהסוג הזה. אנחנו יודעים שהמורים מופלים, ומקבלים משכורות חלקיות במשך תקופה ארוכה, לצד זה שהוועד שמייצג אותם הוא לא דמוקרטי ונשלט על ידי הרשות".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

הביקור המוזר במאהל המחאה באוקספורד שאמור לייצג אותי

הזדמן לי לבקר בזירת מלחמת החורמה הסימבולית שמתנהלת באוניברסיטה הבריטית, ולנהל שיחה עם סטודנטים שהחליטו לדבר בשמי כפלסטיני – ונחרדתי לגלות גישה שטחית, שאינה מנסה אפילו להתמודד עם המציאות היומיומית שבה אני חי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf