newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המדינה סווגה מחדש מסמכי ארכיון על הנכבה ששוחררו לציבור בשנות ה-80

רבים מהמסמכים כבר צוטטו בהרחבה בספרי היסטוריה. הם מעידים על פקודות לגרש פלסטינים במהלך מלחמת 1948, ואינם תומכים בנרטיב הישראלי הרשמי לפיו הנכבה לא התרחשה והפלסטינים עזבו מרצונם החופשי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבת אורחת: ליסה גולדמן

מסמכים המצויים בארכיון המדינה אשר בשנות השמונים הוסר מעליהם הסיווג הביטחוני סווגו בשנים האחרונות שוב כמסמכים ביטחוניים וחסויים, כך עולה מדבריו של חוקר במרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת מרילנד.

שי חזקני, מי ששימש ככתב הצבאי של ערוץ 10 בשנים 2004-2008 ועומד להשלים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת ניו-יורק, דן בראיון (שהתוודעתי אליו לאחרונה במקרה) שהעניק בשנת 2014 לפודקאסט באנגלית "היסטוריה ע'ותמאנית" (Ottoman History), ברקע ובפוליטיקה מאחורי ההחלטה לסווג מחדש את המסמכים.

"היסטוריונים חדשים" מובילים דוגמת בני מוריס ("לידתה של בעיית הפליטים הפלסטיניים"), אבי שליים ("קיר הברזל"), הלל כהן ("ערבים טובים" ו"תרפ"ט"), ואילן פפה ("הטיהור האתני של פלסטין") כבר עשו במסמכים שסווגו מחדש שימוש נרחב, והם צוטטו בהרחבה בספרי החוקרים.

אך למרות שספרים אלה, מטבע הדברים, זמינים לכל דורש, והם מצטטים מסמכי מקור מארכיון המדינה המצביעים על פקודות שניתנו לצבא-בהתהוות לגרש פלסטינים במהלך המלחמה בשנת 1948 – ממשיכה ממשלת ישראל לקדם את הנרטיב הרשמי לפיו הפלסטינים עזבו מרצונם החופשי. מכאן נובע הרצון של הממשלה, וליתר דיוק של הממסד הביטחוני, לשלוט בשיח על-ידי סיווג מחדש של המסמכים שכבר פורסמו.

בצילום: הצבא בתוך עזה בשנת 1957. Getty Images.

בראיון בן 25 הדקות (המומלץ מאוד להאזנה לדוברי אנגלית) מספר חזקני, בין היתר, כי בשנת 1955 אימצה הממשלה הישראלית חוק המתיר לשמור על חסיון של מסמכים מסווגים למשך חמישים שנים לכל היותר. ואולם המוסד, הצבא והשב"כ, החולשים על ארכיונים נרחבים מאוד, סירבו לציית לחוק. מספר עתירות להסרת הסיווג מעל מסמכים ספציפיים הוגשו לערכאות משפטיות גבוהות, וחלקן עדיין מונחות בפני בית המשפט.

לקראת סוף הריאיון, מספר חזקני אנקדוטה מרתקת מהניסיון האישי שלו עם המסמכים המסווגים-מחדש, סביב מקרה עליו כתב ג'ו סאקו בספרו המאויר "הערות שוליים בעזה". סאקו ביקר בעזה ב-2002 וב-2003 כדי לערוך מחקר עבור ספרו אשר ראה אור בשנת 2009. "הערת השוליים" מתייחס למקרה שאירע במהלך הכיבוש הצבאי הישראלי בן שלושת החודשים של עזה במהלך מלחמת סיני בשנים 1956-7.

לצורך כתיבת הספר ראיין סאקו מספר עדי ראייה פלסטינים אשר סיפרו כי ראו כיצד חיילים ישראלים יורים למוות בלפחות מאה בני אדם לא חמושים מתוך המאות שקובצו והוכנסו לתוך חצר בית ספר ברפיח. על פי העדויות, האירוע התרחש ב-12 בנובמבר 1956. הפרטים, כפי שמתוארים בספרו של סאקו, מעוררי חלחלה, מה שמסביר את הסערה שחוללו המאמרים שפרסמו על הספר בעיתון הארץ ב-2010. בראיון בפודקאסט, מתאר חזקני כיצד עקב אחרי הדיונים שהתנהלו ברשת ובעולם הבלוגים סביב הטענות בספרו של סאקו.

אחד הבלוגרים, מספר חזקני, כתב פוסט על מסמך ספציפי שמצא ואשר אישר חלק מטענותיו של סאקו. חזקני היה במקרה בדרכו לארכיון המדינה כאשר קרא את הפוסט הזה. מכיוון שאותו בלוגר ציין גם את מספר התיק המדויק, ביקש חזקני לראות את המסמך בארכיון. אבל כאשר קיבל לידיו את התיק, מצא בו פתק בו נכתב כי המסמך המבוקש סווג שוב כמסמך חסוי יום קודם לכן – באותו היום בו פרסם הבלוגר את רשימתו.

ישנה סתירה ברורה ומובנית במדיניות הישראלית, המנסה באופן גמלוני כל כך לסווג מחדש מסמכים שצוטטו כבר בהרחבה על ידי היסטוריונים בעלי שם, וזאת בזמן שהיא משקיעה כסף ומאמצים רבים כדי לקדם את תדמיתה בחו"ל כדמוקרטיה שקופה. מובן מאליו שישראל איננה המדינה היחידה המנסה לעצב את תדמיתה באמצעות הטלת חיסיון על מסמכים לתקופות זמן ארוכות או אפילו ללא גבלת זמן. חזקני מזכיר את הארכיונים הקולוניאליים שנפתחו לציבור לא מזמן בבריטניה, והארכיון התורכי החסוי עדיין מימי האימפריה העות'מאנית. אבל עושה רושם שהניסיון הישראלי לסווג מחדש מסמכים אחרי שכבר צוטטו בהרחבה משיג את התוצאה ההפוכה מן המבוקש, במקרה הטוב.

ליסה גולדמן היא כותבת ועורכת באתר 972+. הפוסט פורסם במקור באנגלית שם, ותורגם על ידי אורלי נוי.

> ליצן במעצר מנהלי: "אני מנסה לשמח את האסירים האחרים"

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
השכל מזכירה בניתוק שלה את נתניהו ואת שר האוצר המיועד שלא יודע כמה עולה כיכר לחם. שרן השכל (צילום: גילי יערי / פלאש 90)

השכל מזכירה בניתוק שלה את נתניהו ואת שר האוצר המיועד שלא יודע כמה עולה כיכר לחם. שרן השכל (צילום: גילי יערי / פלאש 90)

שרן השכל היא פני הליכוד היום: סגידה לחזקים ובוז לחלשים

דבריה של הח"כית ששלחה מובטלים מהדרום לשטוף כלים בת"א מבטאים לא רק ניתוק מהעם, אלא גם מה שקרה לליכוד "העממי". מרוב הערצה לכוחנות כלפי פלסטינים, הוא מעריץ את הדורסנות גם כשהיא מופנית פנימה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf