newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה באמת עשה ההאקר מעזה שנעצר על ידי ישראל?

בכתב אישום גרנדיוזי שהוגש נגד צעיר מעזה מאשימה אותו המדינה בשורת עבירות ביטחון חמורות, מקשירת קשר ועד ריגול. איך הוא עשה זאת? על פי אותו כתב אישום, בעיקר על ידי גלישה באתרים גלויים הזמינים לכל ברשת

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מאג'ד עווידה בן ה-23 תושב שכונת רימאל בעזה הוכתר על ידי התקשורת הישראלית כגאון מחשבים, האקר חסר גבולות, שהצליח לפצח את דרכו ללב מערכות המחשוב הסודיות של כוחות הבטחון הישראלים. דא עקא, קריאה של כתב האישום שהוגש נגדו מראה שמדובר בנער מוכשר שיודע לגלוש ברשת האינטרנט ולהפעיל ציוד מסחרי הזמין לרכישה לכל אחד ואחת מאיתנו, ותו לא. עווידה לא קיבל בשום שלב מידע שלא היה נגיש לכל אדם בעל גישה לרשת, או עם ידע בסיסי ברכישת מוצרים באינטרנט וגישה לכרטיס אשראי.

יתרה על כך – חלק מהסעיפים בהם הוא מואשם כלל לא נוגעים למדינת ישראל: האזנה לרשת הסלולרית המיושנת בעזה והמשמשת פלסטינים בלבד, או השגה של מרשם התושבים של חמאס בו לא רשומים ישראלים כלל; אלה אישומים המופנים כלפי עווידה בידי מדינת ישראל. בהתחשב בעובדה שעל פי בג"צ והממשלה ישראל לא שולטת בעזה, הסמכות של ישראל לעצור תושב זר ולשפוט אותו על עבירות נגד גופים זרים מעלה שאלות לגבי מידת השליטה הישראלית ברצועה.

כל הפעולות שעשה עווידה, כך על פי כתב האישום, היו כחלק מחברות בארגון "הג'יהאד האיסלמי" המוכר כהתארגנות בלתי מוכרת ולקידום מטרותיו, אך פריטה של הפעולות הללו לפרטים מעלה שאלות נוספות לגבי גבולות הפעולה ברשת, והאם כל פעולה שיעשה אדם החבר בהתארגנות בלתי מותרת יחשב כמעשה ריגול, גם אם הפעולה הנעשית על ידו אינה בלתי חוקית לכשעצמה.

> הצבא עוקב אחרי הפייסבוק שלכם

האקר מתוחכם או גולש עם גישה לדפדפן? (אילוסטרציה)

האקר מתוחכם או גולש עם גישה לדפדפן? (אילוסטרציה)

האישום: גלישה באתר משטרת ישראל

על פי כתב האישום, עליו חתומה עו"ד מורן גז, סגנית בכירה א' לפרקליט מחוז דרום, עווידה הצעיר מואשם בשורה ארוכה של פשעים, שלגבי חלקם, כפי שנראה בהמשך, יש חשש ממשי כי מקורם בחוסר הבנה בסיסי של דרכי שימוש במידע ברשת. אדם קונספירטיבי יותר היה עלול לחשוב כי ישנם אינטרסים אחרים מאחורי הגשת כתב האישום בתקופה בה מוציאה הממשלה מאות מליוני שקלים על הבאזוורד "סייבר", אך מוקדם מוקדם ומאוחר מאוחר.

כשהיה בן 18, כך על פי כתב האישום, עבד עווידה בחנות מחשבים בעזה. בעקבות מפגש מקרי עם פעיל ג'יהאד איסלמי הוצעה לו עבודה ברדיו "עזאת אל קדס תעלימיה" ברצועה השייך לאגודת הסטודנטים של הג'יהאד האיסלמי, שם עבד בעיקר כטכנאי קול. האישום הראשון (מתוך תשעה) בכתב האישום מדבר על "מגע עם סוכן זר", בכך שנפגש עווידה עם פעיל הג'יהאד, ו"מתן שירותים להתאחדות בלתי מותרת", בכך שעבד כטכנאי ברדיו.

האישום השני הוא חמור במיוחד: עו"ד גז מתארת כיצד "קיבל הנאשם מחשב נייד באמצעותו נכנס לאתר משטרת ישראל, בדק את הקישורים למצלמות הכבישים בשידור ישיר, תוך שהוא משתמש בתוכנת "Website Hacking". מכיוון שאין תוכנה שנקראת "Website Hacking", וגישה לאתר משטרת ישראל זמינה לכל אדם בארץ ובעולם באמצעות דפדפן רגיל לחלוטין, אין מנוס מלהבין כי עווידה מואשם בגלישה לאתר משטרת ישראל והצגת התכנים הזמינים בו על גבי מחשב נייד. המידע הזה זמין גם באתרים אחרים.

עו"ד גז ממשיכה ומתארת כיצד השימוש במידע עלול להזיק למדינת ישראל, אך איזה פשע יש בהצגת מידע זמין ברשת? ויתרה מכך, איזו סמכות יש למדינת ישראל על אזרח של מדינה זרה הצופה באתרים ישראלים הפתוחים ברשת? ובכן, אליבא דפרקליטות מחוז דרום, מדובר בלא פחות מכל הסעיפים הבאים: חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, קשירת קשר למסירת ידיעה לאויב שעלולה להיות לו לתועלת ובכדי לפגוע בבטחון המדינה, קשירת קשר לפשע (ריגול), מסירת ידיעה לאויב במטרה לפגוע בבטחון המדינה, ריגול, חדירה לחומר מחשב שלא כדין על מנת לעבור עבירה אחרת, ופעולה אסורה בתוכנה. כל זה בגלל גלישה לאתר משטרת ישראל והצגת מידע המוגש בו לכל דיכפין.

של מי המחדל הביטחוני?

כתב האישום מפרט את האישום השלישי, לפיו "הנאשם גלש ברשת" (כך במקור), "ברר מה האמצעים הדרושים לו ובסופו של יום הגיע למסקנה כי דרושים לו קורא תדרים, צלחת לווין, ומחשב נייד". כעבור מספר שבועות נרכשו המוצרים, הזמינים לרכישה לכל דבעי בארה"ב, והועברו לרצועה דרך המנהרות. עווידה חיבר את המוצרים למחשב, ותוך זמן קצר הצליח לקלוט צילומים ממזל"טים שריחפו בשמי עזה.

אולי זה הזמן לעצור רגע ולהסביר מה בעצם קרה פה: במשך שנים השידורים מהמזל"טים הישראלים לא היו מוצפנים כלל. בתחילת שנות האלפיים התחילה חברת "אלביט" הישראלית להצפין את השידורים האלה, אבל בצורה כל כך חובבנית עד שכל ילד עם מחשב נייד יכל לגשת לתוכן באמצעות תוכנה חופשית הזמינה להורדה ברשת. מהנדסי מעצמת הסייבר הישראלית השתמשו באותה "הצפנה" בה השתמשו חברות הכבלים לשידור ערוצי פרימיום, הצפנה שנפרצה לפני שנים רבות ושהאמצעים לפיענוח השדרים היו נגישים לכל אדם בעל חיבור לאינטרנט. מה שעשה עווידה זה שימוש בתוכנה חופשית. לא האקר ולא גרביים. אם יש מקום להעמיד מישהו לדין במקרה הזה, אלה המהנדסים הישראלים שחשפו את יחידות צה"ל לעיני כל, ואת הפקידים שאישרו את השימוש באמצעי החובבני הזה.

הפירצה הזו, שהיתה ידועה לישראל כבר משנת 1997, נסתמה רק בשנת 2014, אז החלו בצה"ל לקחת את עניין בטחון המידע קצת יותר ברצינות. על הורדת התוכנה החופשית מהרשת ושימוש בה, מואשם עווידה בשורה ארוכה של סעיפים, בהם ריגול, פעולות אסורות בתוכנה, ועוד.

כאן יש לשאול שוב: איזו סמכות יש לפרקליטות מחוז דרום על אזרח בשטח שכביכול לא נמצא תחת שיפוטה? האם פרקליטות מחוז צפון היתה יכולה להגיש כתב אישום נגד תושב לבנון שהיה מעורב בפעילות דומה? זו לא שאלה היפותטית: מאז שנות התשעים שידורי המזל"טים של צה"ל בלבנון נצפו על ידי לבנונים, אך למיטב ידיעתנו, אף כתב אישום לא הוגש נגד מי מהם. זאת ועוד: המזל"טים הישראלים לא משוטטים מעל עזה, כביכול מחוץ לשטח ישראל, לצורך צפיה בנוף. תושבים רבים של הרצועה מצאו את מותם מירי ישיר של כלי הטיס האלה או כזה שכוון על ידם. ישראל מבקשת בעצם מתושבי הרצועה, ששוב – לא נמצאים תחת שליטתה – לקבל את נוכחות כלי הטיס האלה ואסור להם לנסות להתמודד מולם. זו שאלה רחבה יותר, כמובן, אך היא מסתכמת שוב בגבולות הסמכות הישראלית ברצועה.

> ראית יו-טיוב של דאע"ש ויצאת לריצה? אם אתה בדואי, צפה לכתב אישום

אם רצועת עזה כבר איננה תחת שליטה ישראלית, באיזו סמכות ישראל שופטת תושב עזה? מאגד' עווידה

אם רצועת עזה כבר איננה תחת שליטה ישראלית, באיזו סמכות ישראל שופטת תושב עזה? מאגד' עווידה

המראות ונחיתות

הסעיף הרביעי תמוה אף יותר. עווידה מואשם שפרץ למרכזיית חברת ג'וואל הפלסטינית באמצעות ציוד מוכן של חברת HP שנרכש עבורו. נניח בצד לרגע את הצד הטכני, ונתמה מה עניין בית משפט ישראלי במעשיו של פלסטיני החודר למרכזיה של חברה פלסטינית. אם ישראל אכן, כדבריה, לא שולטת ברצועה, מה זה עניין מערכת הצדק הישראלית?

יתרה על כך, כתבנו כאן בעבר על הסירוב הישראלי להכניס ציוד סלולרי מודרני לרצועה, והכורח של ג'וואל, חברת התקשורת הפלסטינית, להתמודד עם טכנולוגיה ישנה שנפרצה לפני מעל שני עשורים. גם כאן לא מדובר בגאונות טכנית של עווידה, אלא בשימוש בציוד קיים להאזנה לטכנולוגיה שישראל מכריחה את הפלסטינים להשתמש בה. גם כאן אם יש מקום להעמיד מישהו לדין, זה את הפקידים הישראלים שבסירובם לאפשר לחברת התקשורת הפלסטינים לשדרג את הציוד שלה, חושפים את הפלסטינים להאזנות ולפגיעה בפרטיותם. עווידה מואשם כאן באותם סעיפי ריגול כמו בשני האישומים הקודמים.

כתב האישום ממשיך ומאשים את עווידה בגישה לאתר flightradar24.com על מנת לראות זמני המראות ונחיתות בנתב"ג. למי מכם שלא מכיר את האתר הזה, הוא מאפשר לכל אדם בעל גישה לדפדפן וחיבור לאינטרנט לראות את הפרטים והמסלול של כל טיסה בעולם. תמורת כמה שקלים נוספים בחודש אפשר לקבל עוד קצת פרטים על משקל המטוס ומהירותו, גישה שעל פי כתב האישום ניתנה לעווידה. כדי לסבר את האוזן לגבי מידת הפופולריות של האתר, על פי נתוני השירות Similarweb, באתר הזה צפו בחודש פברואר כ-18.5 מליון גולשים.

שוב אין כאן משהו שכל אחד ואחת מאיתנו לא יכל לעשות מהכורסא שבסלון ביתינו, ולא נדרש כאן כל ידע טכני או אחר, ובטח לא "פריצה" כפי שמפרט כתב האישום הטוען כי עווידה "מצא דרך להשיג את המידע והעביר לו [לדחדוח, פעיל הג'יהאד] את אופן השימוש במאגר המידע דרך האינטרנט אליו פרץ". פרט שולי שמצביע על חוסר המקצועיות של כתב האישום אפשר למצוא בכך שעו"ד גז טוענת כי האתר נותן גם רשימות נוסעים, דבר שאינו נכון ושאפשר היה לוודא בקלות על ידי שימוש בדפדפן המצוי גם על מחשבי פרקליטות מחוז דרום במקום להתבזות ולהאשים את עווידה שוב בשורה ארוכה של סעיפים ובהם ריגול.

את כל הדברים האלה, כאמור, חשוד עווידה שעשה בשירות הג'יהאד האסלאמי, תמורת תשלום, ובמטרה לפגוע בביטחון המדינה.

האישום השישי גורס כי בכירי הג'יהאד הציעו לעווידה לנסוע לאיראן כדי ללמוד ולפתח את כישוריו, דבר שלא יצא אל הפועל בסופו של דבר. על פי האישום השביעי עווידה היה אחראי על חלוקת הלוואות מטעם עמותת צדקה של הג'יהאד, פשע חמור על פי הפרקליטות. האישום השמיני אומר שעווידה השיג את מרשם האוכלוסין של חמאס (ושוב – מה עניין ישראל לשימוש במרשם של חמאס אם אינה שולטת ברצועה?), והאישום התשיעי מדבר על התקנה של מצלמות אבטחה בביתו ובמפעל השייך לפעיל ג'יהאד איסלמי, בתוך הרצועה. פרט שלא מופיע בכתב האישום הוא העובדה כי עווידה ביקר בביירות בסוף שנת 2014, בתקופה שעל פי כתב האישום היה מעורב עד צוואר בעסקי הג'יהאד האיסלמי.

אז בכל זאת שולטים בעזה?

זו רשימת האישומים המלאה נגד עווידה. כפי שניתן לראות, יש הבדל עצום בין איך שהוצגו הדברים בתקשורת הישראלית, על האקר חסר גבולות ש"ניסה לעקוב אחר תנועת כלי רכב בישראל וליירט שיחות טלפון", או "פיתח תוכנה שמאפשרת מעקב אחר ריכוזי אוכלוסין ומיקומי כוחות הביטחון בעת ירי טילים על ישראל בעתות מלחמה", לבין מה שעשה עווידה בפועל.

ישראל מחפשת אויב שיצדיק את ההשקעה המטורפת של מאות מליוני דולרים בכל מיני איומים שספק אם הם קיימים במציאות. ראש הממשלה מתגאה כי "באר שבע תהיה בירת הסייבר של חצי הכדור המזרחי", אבל בפועל, כמו ההשקעה הישראלית של עשרות מליארדים בבטחון מדי שנה, גם כאן האויב הוא ילדים לא מתוחכמים במיוחד. אם בפרקליטות מתעקשים לשתף פעולה עם השקר הזה, טוב יעשו אם יקדישו כמה ימים ללימוד הנושא ולא יבזו עצמם בהגשת כתב אישום רצוף שגיאות, הגזמות, והפגנה של חוסר הבנה בסיסי בחומר, תוך לווי הגשתו ביח"צ מוגזם כמו במקרה של מאג'ד עווידה.

אבל השאלה כאן היא גדולה יותר, ואותה איש לא טורח לשאול: אם ישראל אכן לא שולטת ברצועה, באיזו סמכות נשפט עווידה? עמדת מערכת הביטחון הישראלית ברורה, מדובר במלחמה בלתי מתפשרת נגד התאחדות בלתי מותרת. אך בעובדה שכל העבירות כאן לא בוצעו בשטח מדינת ישראל, וחלקן בכלל לא נגד מטרות ישראליות, יש לשאול איפה עובר הגבול. אזרח לבנוני שהיה עושה את אותם דברים בדיוק – היה נשפט? ומה בדבר המודיעין הבריטי והאמריקאי? גם אותם מתכננת עו"ד גז להעמיד לדין? התשובה היא כמובן שלא. הדבר היחיד שאפשר להסיק בוודאות גבוהה מהסיפור של עווידה, הוא שהשאיפה הישראלית לאכול את העוגה העזתית ולהשאיר אותה שלמה חושפת שוב את מידת השליטה של ישראל ברצועה ובתושביה.

> מנותקים: האינטרנט נמצא בכל מקום, אבל לא בעזה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

מאז הקיץ, השלטונות החריפו את ההצקות לתושבי אל עראקיב. התושבים במחאה לציון שבע שנים להריסה הראשונה (צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס)

תושבי אל עראקיב: המדינה מנסה להתיש אותנו ע"י קנסות

המאבק המשפטי של תושבי הכפר הבדואי הבלתי מוכר, שנהרס 173 פעמים, עולה מאות אלפי שקלים. עכשיו נחלצו פעילים לקמפיין מימון המונים לטובת תושבי הכפר. "זו הבעת סולידריות בסיסית"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf