המאבק הצליח: אושרה הקמת בי"ס בכפר הבדואי רח'מה

בתום מאבק של יותר משנתיים וחצי, יזכו יותר מ-300 ילדים תושבי הכפר הבדואי הלא מוכר רח'מה בכיתות א'-ח' ללמוד בבית הספר היסודי, שעתיד להיפתח בכפרם כבר בשנת הלימודים הקרובה.

כפי שדיווח כאן אורן זיו, הקמת בית הספר אושרה כבר לפני שנתיים וחצי על ידי כל הגורמים התכנוניים הרלוונטיים, אך עדיין לא יצאה לפועל. עד כה נסעו התלמידים כשלושים קילומטרים עד לבתי הספר בכפרים ואדי אל נעם ובקסר א-סיר. אולם הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון עיכבו את פתיחת בית הספר משום שבאופן רשמי השטח, שאליו הועברו התושבים לפני שישים שנה על ידי המדינה, הוא שטח אש, זאת למרות שמעולם לא התקיימו בו אימונים צבאיים.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

המאבק הערבי-יהודי הצליח הפעם. ילדי ירוחם וילדי רח'מה באירוע משותף למען הקמת בית הספר (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

אם כן מה מאפשר את הקמת בית הספר כעת? האם השטח נגרע במטה קסמים משטחי האש של הצבא?

"הסיפור עם שטחי האש מעולם לא היה הבעיה המרכזית", אומרת יעל אגמון, פעילה ב"מרקם אזורי", קבוצת פעילים מקומיים מירוחם, שבין היתר נאבקו בסולידריות עם תושבי הכפר רח'מה למען הקמת בית הספר. "מיכאל ביטון (לשעבר ראש המועצה המקומית ירוחם, שבשטחה נמצא השטח המיועד לבית הספר, א"נ) ביקש להקצות קרקע לבית הספר כבר באוגוסט 2017, אחרי שהתכנית אושרה בכל ועדות התכנון – המקומית, המחוזית והארצית. הוא הגיש בקשה לרמ"י (רשות מקרקעי ישראל, א"נ) אבל הם גררו רגליים ופשוט התעלמו לגמרי מהפנייה שלו עד לפברואר 2019, למרות שאחת לשבועיים מישהי מהלשכה שלו היתה הולכת אליהם פיזית כדי לברר מה קורה".

בפברואר השנה הגיעה, כאמור, התשובה: רמ"י הודיעה למועצה המקומית ירוחם כי לא ניתן להקים שם את בית הספר "בגלל פלישות של בדואים ובגלל אשפה", מספרת אגמון. רמ"י גם חזרה על הטענה שהמקום מצוי בשטח אש.

"הלכנו למקום וראינו במו עינינו שהבדואים – שבעבר אכן עיבדו שם את האדמה – לא עיבדו אותה כבר לפחות שנתיים או שלוש שנים. האשפה שהם מדברים עליה היא בית, שהסיירת הירוקה הרסה לפני שנים. ובאשר לטענה על שטח אש – הרי שהצבא לא משתמש בשטח הזה כי הוא נרשם כשטח אש אחרי שכבר גרו בו אנשים", אומרת אגמון. השטח המדובר, המשמש בעיקר לחקלאות עונתית, נמצא כחצי קילומטר מהכביש הראשי 204, המחבר את ירוחם לדימונה. על פי עדויות התושבים, בשישים השנים האחרונות, מאז הועברו למקום על ידי המדינה, לא התקיימו אימונים במקום.

ראשי מועצת ירוחם בעבר ובהווה ביקשו שבית הספר יוקם. בסוף זה עזר. ראשת המועצה הנוכחית טל אוחנה עם השייח' זאנון מרח'מה (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

"עמרם מצנע, מיכאל ביטון וטלי אוחנה, שלושה ראשי מועצה בעבר ובהווה, שיגרו מכתב לאודי אדם, מנכ"ל משרד הביטחון, בדרישה להוציא את השטח מתוך שטחי האש", מספרת אגמון. אודי אדם אכן הגיע למקום עם אנשיו והבטיח לטפל בעניין. "אחרי שבוע הגיע לפה גם מפקד חיל ההנדסה, שמאוד התרשם משיתוף הפעולה היהודי-ערבי במאבק למען הקמת בית הספר", מוסיפה אגמון. בגלל החשש מפני נפלים שאולי נמצאים במקום, סוגיה שעמדה גם היא בלב גלגול האחריות על הסדרת השטח לטובת בית הספר מרשות אחת לשנייה, התושבים קיבלו את הבטחתו שהצבא יסרוק את האזור. ואמנם, אחרי בדיקה יצא מטעמו של אדם מכתב האומר כי צה"ל מבחינתו משחרר את השטח וכעת הדבר תלוי ברמ"י בלבד.

בסופו של דבר, כאמור, תושבי רח'מה ושותפיהם-שכניהם בירוחם הצליחו לרשום על שמם את אחת ההצלחות הנדירות למאבק ערבי-יהודי, וקיבלו את האישור המיוחל מטעם רמ"י להקמת בית הספר, כך שאם הכול יילך כשורה, מאות תלמידי יסודי בכפר רח'מה לא יצטרכו יותר לנסוע עשרות קילומטרים מדי יום לבית ספר מרוחק, אלא יזכו ללמוד בבית ספר ביישוב שלהם, (כמעט) כמו כל תלמיד ותלמידה אחרים במדינת ישראל.