newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הכוכבים הסתדרו: איך קרה שהמדינה מתעניינת פתאום בערבים

כל מי שמעורב בארגוני החברה האזרחית הערבית מרגיש שינוי ביחס מצד משרדי הממשלה. שיתוף מפלגה ערבית בממשלה תורם, אבל התהליך התחיל קודם, אומרים שם. ככה זה שאינטרס פוליטי פוגש אינטרס כלכלי

מאת:
המהפכה התחילה לפניו. מנסור עבאס, יו"ר רשימת רע"מ (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

המהפכה התחילה לפניו. מנסור עבאס, יו"ר רשימת רע"מ (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

התקופה הנוכחית של "ממשלת השינוי" היא מאתגרת למי שעוסקים במלאכת קידום החברה הערבית והמאבק באפליה ממסדית רבת שנים, המתקיימת מאז קום המדינה ועד היום.

מצד אחד, הפערים בין החברה היהודית לחברה הערבית תפחו לממדים עצומים בכל תחום אפשרי – דיור, תעסוקה, חינוך, רווחה, תשתיות, ביטחון אישי ועוד. קשה מאוד לגשר על הפערים האלה.

donate

מצד שני, הקואליציה החדשה כוללת מפלגה ערבית ויש בה נכונות גדולה לקדם פרויקטים לטובת החברה הערבית. חלק גדול מהפרויקטים האלה התבשלו מזה זמן במסדרונות משרדי הממשלה, וכבר הונחו כמה פעמים על שולחנו של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו.

אני אישית מצאתי את עצמי מוזמנת לאינספור שיחות זום, התייעצויות, דיונים בשולחנות עגולים על התוכנית הגרנדיוזית למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. הוקמה ועדה בכנסת בעניין בראשות יו"ר רע"מ, מנסור עבאס. תוכנית המנכ"לים שהוכנה עבור הממשלה הקודמת יצאה מהמגירה, ושודרגה קצת לכבוד ההסכם הקואליציוני.

על תחושת שינוי המגמה במשרדי הממשלה השונים אין עוררין. כמעט כל מי שמעורב בקידום החברה הערבית מרגיש את התזוזה ורואה יותר פתיחות בשיח בין נציגי החברה הערבית לנציגי הממשל.  המחלוקת בין המעורבים והמומחים היא לגבי ההסבר: מה קרה פתאום שכולם מחזרים אחרי מיטב המוחות בחברה הערבית בישראל? האם מדובר באפקט "הערבים בקואליציה", או עצם החלפת הממשל אחרי שנים של תקיעות של ממשלות הליכוד הביאה לשינוי או שקצב העבודה המואץ מוכתב על ידי תקציב המדינה הניצב באופק.

הזדמנות נדירה. רסול סעדה

הזדמנות נדירה. רסול סעדה

עו"ד רסול סעדה, מנהל מיזם ממלכתיות במעוז ושותף למאבק בפשיעה בחברה הערבית, טוען כי תהליך הפתיחות בקרב משרדי הממשלה התחיל עוד קודם להקמת "ממשלת השינוי". לדבריו, ב-2010, עם הצטרפות ישראל ל-OECD. התעורר רצון במשרדי הממשלה לקדם את החברה הערבית, בראש ובראשונה כאינטרס של ישראל ורק אחר כך לטובת הערבים עצמם.

לפי סעדה, הערבים והחרדים הורידו את הדירוג של ישראל מבחינה כלכלית וחברתית בקרב המדינות המפותחות. אצל החרדים, אומר סעדה, קשה לחולל תהליכים כלכליים גדולים, אבל הערבים היו מוכנים וכמהים לשינוי.

התחנה השנייה בחשיבותה בתהליך זה, טוען סעדה, היתה החלטת הממשלה 922 (תוכנית החומש לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים) ב-2015. התחנה השלישית היתה "האפקט הזמני של הכוח הפוליטי שצברה הרשימה המשותפת בימי התהילה שלה, כשהיו לה 15 מנדטים (בבחירות במרץ 2020), ממשיך סעדה.

ההתקדמות לא היתה שווה בכל התחומים. לדברי סעדה, בתחומים כלכליים ואקדמיים היתה לנציגי האזרחים הערבים יותר הצלחה והשפעה. אך במה שנוגע למיגור האלימות והפשיעה, התובנות של החברה הערבית לא כל כך השפיעו על תוכניות המשטרה, שהסתכמו בגיוס ערבים למשטרה ופתיחת תחנות נוספות בכפרים ערביים. החלטה 922 עצמה, מסביר סעדה, נתקלה בקשיי יישום גדולים, והתפוקות שלה בהרבה תחומים היו צנועות מהצפוי.

ובכל זאת, סעדה סבור שמה שקורה בימים אלה בממשלת בנט-לפיד זו הזדמנות נדירה, "מפגש בין אינטרס פוליטי של שמירה על הקואליציה לבין אינטרס כלכלי של האוצר… ולכן יש דחיפה שכולנו מרגישים אותה בשטח. שני הצדדים יודעים שזה עלול להיות מפגש חד פעמי, שבו הסתדרו הכוכבים לטובת שני הצדדים בפוליטיקה הישראלית, והוא עלול להיות קצר מאוד. לכן כולם קמו לתחייה".

"צריך לפקוח עיניים"

לזירה הזו גויסו יועצים כלכליים ואסטרטגיים, והוכשרו אנשי מקצוע מיוחדים "למיצוי תוכניות ממשלתיות", שאמורים לעזור לאזרחים וארגונים ערביים ללמוד איך לגשת, לקבל ולנצל תוכניות וקולות קוראים מהממשלה.

העברת תוכנית 922 היתה צעד משמעותי. איימן עודה ואחמד טיבי, שדחפו לקידום התוכנית (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

העברת תוכנית 922 היתה צעד משמעותי. איימן עודה ואחמד טיבי, שדחפו לקידום התוכנית (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

עמותות כמו סיכוי, יוזמות אברהם, מרכז מוסאוא, המרכז לתכנון אלטרנטיבי ואחרות הצמידו לרשויות יועצים כדי לחזק את העבודה המקצועית מול משרדי הממשלה, לבוא מוכנים לפגישות עבודה ולדעת איך מקבלים את מה שהוא מובן מאליו ברשות יהודית סמוכה.

כך למשל, רק בחודשיים האחרונים הוכפל כוח האדם בפורום ראשי הרשויות בחברה הערבית. בין השאר, נכנסו יועץ לענייני תכנון ודיור, שני יועצים כלכליים ועוד תפקיד שמיועד רק לרשויות בנגב. כולם, לצערנו, גברים, ועל זה אנחנו, היועצות לענייני מגדר בארגונים פמיניסטיים, מחינו כמובן.

"הקואליציה הנוכחית לא רלוונטית למהפכה. היא נולדה לפני שנייה. נציגי החברה הערבית כבר היו ליד השולחן בכנסת ולחצו מחוץ לממשלה"

המימון לאנשי המקצוע לא מגיע מהרשויות שקורסות אחרי שנתיים של קורונה או מהמפלגות הערביות, וגם לא מהממשלה.פילנתרופים מעבר לים, הקרן החדשה לישראל, יהודים ליברלים מארה"ב, מדינות זרות, האיחוד האירופי ואחרים נרתמו לעניין.

המחשבה שלהם היא שכדי לשמור על יציבות פוליטית בישראל, צריך לחזק את האוכלוסייה הערבית ונציגיה, ולצמצם פערים בין החברה היהודית לערבית. הנושא קרוב לליבם של הרבה תורמים בעשור האחרון. אזרחים ערבים, במיוחד באמצעות ארגוני מגזר שלישי, עשו עבודה טובה באדבוקציה כלכלית, חברתית ופוליטית בזירה הבינלאומית.

כמו שאמר לי תורם אחד לפני שנתיים, "אני מבין עכשיו שיש ערבים במדינה היהודית, אבל את לא חושבת שאתם עושים רעש גדול מדי יחסית למיליון איש?" אני עניתי לו: "אתה מבין שרעש שמתורגם לנייר עמדה באנגלית עדיף על רעש אחר שהערבים עלולים לעשות אם האפלייה הזאת לא תטופל?" ואכן, אירועי מאי ברחוב הערבי היו טעימה קשה ומרה למה שעלול להתרחש כאן אם לא ישתנה המצב.

כך, גם בתחום הקשר עם העולם נראה שמתקיים מפגש אינטרסים נדיר בין החברה הערבית בישראל לבין ליברלים-דמוקרטים אמריקאים ואחרים, ששמחים לראות שותפות יהודית-ערבית ב"דמוקרטיה היחידה במזה"ת", ואינם מתגעגעים לממשלת הליכוד והרומן שלה עם הרפובליקאים בעידן טראמפ.

נאילה עוואד, מנהלת עמותת נשים נגד אלימות, מסכימה שיש אופוריה מסוימת בקרב תורמים מארה"ב, בעיקר כאלה שמעוניינים שהממשלה תחזיק מעמד מכיוון שיושבות בה העבודה ומרצ, השותפות הטבעיות שלהם.

לדברי עוואד, "הזרמת כספים לעמותות העוסקות בתחום שינוי מדיניות, מיצוי זכויות, קידום החברה הערבית כלכלית והשתלבות האוכלוסייה הערבית בכלכלה הישראלית היא מגמה ברורה מאז כינון מה שנקרא 'ממשלת השינוי'.

לבדוק את האג'נדה של התורמים. נאילה עוואד

לבדוק את האג'נדה של התורמים. נאילה עוואד

"אבל אנחנו, ארגוני החברה האזרחית, חייבים לפקוח עיניים ולבדוק את האג'נדות של כל קרן ותורם, ולא להסכים להיכנע להסללת העבודה שלנו הרחק מהשיח הלאומי, מהמאבק בכיבוש ומהמאבק למען שוויון מלא ובלתי מסויג, שמוצג בפנינו כיעד רחוק ולא רלוונטי כרגע. הם רוצים שנתמקד במה שיש לממשלה הזאת להציע ונלמד איך לקבל כמה שיותר מהפירורים שנמצאים על השולחן".

עם זאת, אומרת עוואד כי "ארגוני החברה האזרחית הפכו להיות גורם חשוב מאוד, שפקידי הממשלה קיבלו אור ירוק לגשת אליו וללמוד מהשטח מה שקורה בסוגיות שונות. מנכ"לי משרדים מארגנים סיורים שונים עם עמותות ודיונים בזום, כדי ללמוד מקרוב ולהבין מה פשר הנתק בין ארגוני השטח לפקידי הממשל ואיך אפשר לעבוד יחד".

חייבים לומר שהעובדה שיש אוזן קשבת לידע המקצועי שנצבר בעמותות הפועלות בחזית ובלב החברה הערבית, נותנת תחושה נעימה. גם אם הדבר לא יבשיל לאישור מענק גדול לעמותה קטנה כמו זו שאני עומדת בראשה (נע"ם – נשים ערביות במרכז) ולעשרות עמותות אחרות שממלאות תפקידים שהרווחה או מערכת החינוך היו אמורות למלא במקום תקין  ונורמלי.

"שינוי מהפכני"

עו"ד רדא ג'אבר, מנכ"ל מרכז אמאן למאבק בפשיעה בחברה הערבית, מתאר גם הוא תחושה של שינוי וקרבה  שנרקמת בין החברה הערבית לנציגי הממשל לאחרונה. "השינוי הוא עובדה", הוא אומר, "וצריך לנצל את המומנטום".

מאיימים על הסיפור הלאומי. רידא ג'אבר

מאיימים על הסיפור הלאומי. רידא ג'אבר

לדבריו, "למרות הסכנות הטמונות לשיח הלאומי ולאג'נדה שלנו כמיעוט פלסטיני לטווח הרחוק, נפל דבר בישראל, והוא במובנים רבים מהפכני. אחרי 70 שנה, מפלגה ערבית נמצאת בממשלה, איך אפשר להתעלם מזה? מספיק לעקוב אחרי הודעות דובר המשטרה לחברה הערבית כדי לזהות שינוי מגמה. יש שם יותר מסרים קרובים לציבור ופחות עוינות. יש לנו עדיין הסתייגויות רבות מתוכנית הממשלה למאבק בפשיעה, בנוסף לזה שהיא תוכנית ממוחזרת, אבל המשרד לביטחון פנים לוקח אחריות על המאבק בפשיעה אצלנו, ועל זה אני מברך".

גם ג'אבר מודאג מיעדים שמסתתרים בתוכניות הממשלה. "קחי למשל את תחום החינוך", הוא אומר. "אנחנו רוצים לחנך לזהות ולשייכות, ללמד את הנרטיב הפלסטיני וההיסטוריה. יהיה קשה לקדם את זה לפי האג'נדה של הממשלה הזאת, כי ההשקעה שמיועדת לחינוך הערבי בכוונה לא כוללת שום מרכיב זהותי או שייכותי למקום, לעם, לשפה ולתרבות.

"צריך לעקוב אחרי כל תוכנית ממשלתית כזאת, וזה תפקידה של חברה אזרחית חזקה ובועטת. אין לנו את הכוח הזה בארגוני מגזר שלישי, שנופלים בין התורמים למפלגות. צורת החשיבה של כל התוכניות לקידום החברה הערבית עדיין מבוססת על אידיאולוגיה של שליטה, שאין לנו עניין בה כמיעוט לאומי כאן, ואנחנו נאלצים לקבל את מה שמונח בפנינו ולשאול שאלות אחר כך. זה מסוכן בעיני".

ערן ניצן, כלכלן ולשעבר סגן ראש אגף התקציבים באוצר ואחד מאדריכלי תוכנית החומש לקידום החברה הערבית, משוכנע שהאפקט של השותפות הפוליטית בין רע"מ לממשלת בנט-לפיד הוא חשוב, אבל מינורי.

ניצן מאמין כי התהליך התחיל לפני כמה שנים, עם המהפכה שחלה בתוך החברה הערבית עצמה, ונתנה לגיטימציה לקידום תוכניות כלכליות. השותפות הפוליטית וההסכם הקואליציוני, לדבריו, מביאים את קולם של הנציגים לשולחן הממשלה ו"עושים חיים קלים לפקידי האוצר שמכינים את התקציב".

לדברי ניצן, מי שהובילו את המהפכה ופתחו את הצינור החסום הזה היו ראשי רשויות צעירים ונמרצים, וכן אנשי מקצוע ברמה גבוהה שעוזרים לנבחרי ציבור שעומדים בראש רשויות ויודעים את העבודה – איך לדבר, להתנסח, לנהל שיח מקצועי. "פעם הגיעו נבחרי ציבור ולא הבנו מה הם רוצים בדיוק, התבכיינו על המצב והלכו. היום הם נעזרים בחוקרים ובנתונים, וזה תענוג לראות את השינוי בגישה".

אבל תמיד היו לנו משכילים ומומחים ערבים. מה קרה פתאום שרוצים לשמוע אותנו בממשלה?

ניצן: "יש פער גדול בין המצב לפני 20 שנה, שהיה כוכב פה ושם שמבין בתחום מסוים, לבין המצב היום, שבו יש הנהגה מקצועית ופוליטית ברמה אחרת".

וזה שמנסור עבאס נמצא ליד השולחן לא משפיע לדעתך?

"הקואליציה הנוכחית לא רלוונטית, לדעתי, למהפכה. היא נולדה לפני שנייה. נציגי החברה הערבית כבר היו ליד השולחן בכנסת ולחצו מחוץ לממשלה, בדיוק כמו כל קבוצת לחץ אחרת – פעילי אקלים, למשל, או מתנחלים. זה התפקיד שלהם.

"נציגות פוליטית היא דבר מאוד חשוב. עוצמה של נציגים מבפנים היא לפעמים קריטית, שם (בממשלה) מתקבלות החלטות והקול שלהם חשוב. נציגים בממשלה יכולים להסיר חסמים, לפתור קשיים ביישום החלטות, אבל העיקר הוא להמשיך הלאה, לא להרפות ולא להתייאש, בתוך הממשלה ומחוצה לה. בעניין הזה החברה הערבית משתפרת, משפרת את ארגז הכלים שלה.

"יש גם שינוי בממשל, שמבין שקידום החברה הערבית בכל תחום – מביוב דרך סלילת דרכים ותכנון – הוא אינטרס כללי של המדינה. 922 היא החלטה גדולה מאוד, ואני לא מתרגש שהיא לא יושמה במלואה. אבל המנטרה מחלחלת פנימה – סגירת פערים, שוויון וחלוקה יותר הוגנת של המשאבים. אלה העקרונות שחייבים להוביל כל תוכנית בעתיד".

הפערים מול החברה היהודית עדיין עצומים. הכפר הבדואי קסר-א-סיר (צילום: אקטיבסטילס)

הפערים מול החברה היהודית עדיין עצומים. הכפר הבדואי קסר-א-סיר (צילום: אקטיבסטילס)

גם אמג'ד שביטה, מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, סבור שהצטרפות רע"מ לממשלה, לצד מרצ והעבודה, אמנם זירזה והאיצה תהליך קבלת החלטות ממשלתיות לטובת החברה הערבית, אך מדובר בעבודה ארוכת שנים של פקידי ממשל, שהבינו את הצרכים והחליטו לא להתעלם מהם, ובארגוני חברה אזרחית, שסייעו בהכנת ההחלטות הממשלתיות בעמל רב.

עמותת סיכוי – אחת העמותות המובילות בישראל בתחום שינוי מדיניות הממשלה כלפי החברה הערבית בתחומים שונים כמו תכנון ובנייה, פערים בחינוך, תחבורה ציבורית וביטחון אישי – פועלת בעצמה כבר שנים רבות לקידום השוויון האזרחי בין ערבים ליהודים.

לדברי שביטה, "אנחנו בסיכוי התגייסנו למשימה מהצד המקצועי של חיזוק השלטון המקומי, ופחות מהכיוון של חיזוק השותפות הפוליטית בין רע"מ לשאר מפלגות הקואליציה". לדבריו, גם המגמה של התגברות הפילנטרופיה הליברלית, שחפצה בייצוב המערכת הפוליטית בישראל, היא בסך הכל הגיונית מבחינה אידיאולוגית, אם כי "אצלנו בסיכוי לא הרגשנו את הדולרים עפים לכל עבר".

70 שנה של קיפוח, הזנחה ואפליה יצרו פערים תהומיים בין האזרחים הערבים ליהודים במדינה. המלאכה מרובה, וכולנו יודעים שלא תושלם בקרוב. אך רבים מסכימים כי יש כעת פוטנציאל רב לקידום אינטרסים וזכויות בסיסיות של האזרח הערבי.

אם בעבר מה שנשאר מתוכנית 922, תוכנית 923 שנמצאת בקנה, התוכנית למיגור הפשיעה וההשקעה המובטחת בתחומי חיים קריטיים היו מונחים על שולחן הממשלה, כיום חלק מהתוכניות האלה מעוגנות בהסכמים קואליציוניים חתומים, וכל החבילה מתומחרת ב-30 מיליארד שקל.

בין אם מדובר בתהליך שהבשיל קודם או במשהו שפקידים נאלצו להתרגל אליו בצל הקואליציה החדשה, לאזרח הפשוט זה פחות משנה – העיקר שהפערים יתחילו להיסגר, הצרות יתחילו להיפתר, והבטחות הענק יתחילו להתממש.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
אסיל עאסלה, משלחת של אחד. (צילום: Bobbie Gottschalk)

אסיל עאסלה, משלחת של אחד. (צילום: Bobbie Gottschalk)

מאז אוקטובר 2000 אני שותק את מותך, אסיל

תמונתך בחולצה הירוקה של מחנה זרעים של שלום עוד עומדת על שולחני, אותה חולצה שבה נורית למוות. אני זוכר את הלילה שבו ישנו כף רגל לראש, אבל עדיין לא מוצא את המילים לדבר עליך עם יהודים בישראל. הם עדיין שואלים את השאלות הלא נכונות, אסיל  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf