newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הישראלים גילו שחרם לגיטימי, אבל רק נגד מי שמפלה יהודים

אחרי איומים בחרם, אל על הודיעה שנוסעים שלא ירצו לשבת ליד נשים – יורדו מהטיסה. פוליטיקאים מאיימים להחרים את יקבי ברקן בגלל האפליה נגד עובדים ממוצא אתיופי. אבל כשזה מגיע לאפליה נגד לא-יהודים, הכל משתנה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לכאורה, כשמדברים על חרם בישראל, יש לכך התנגדות קולנית. המציאות שונה. למעשה, עבור רבים, חרם על חברות שמרוויחות מאפליה וגזענות הוא מרכיב חיוני בהתגייסות חברתית נגד עוולות ובמאבק למען דמוקרטיה. הימים האחרונים סיפקו לנו שתי דוגמאות מצוינות לכך.

ביום שני, הודיע מנכ"ל נייס, אחת מחברות ההייטק הגדולות בישראל, שהחברה שהוא מוביל תחרים את אל-על, וזאת לאחר שהתפרסם כי טיסה מניו יורק לתל אביב התעכבה במשך יותר משעה, לאחר שמספר נוסעים חרדים קיצוניים סירבו לשבת ליד נשים. בפוסט בלינקדאין כתב המנכ"ל, ברק עילם, כי בנייס "לא עושים עסקים עם חברות שמפלות על רקע של גזע, מין ודת. נייס לא תטוס באל על עד שהם ישנו את המדיניות והפעולות שלהם, המפלות נשים".

האיומים נשאו פרי. בעקבות דבריו של עילם, כתב מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין, כי "כל מי שטס בחברה הלאומית מרגיש את הערכים עליהם בנינו את החברה: חברה שיוויונית ללא הבדל דת, גזע או מין". אוסישקין הצהיר גם כי "להבא, נוסע שיסרב לשבת ליד נוסע אחר יורד באופן מיידי מהטיסה".

לאל-על יש היסטוריה ארוכה ומוכרת בנושא של העברה כפויה של נשים ממושביהן בגלל לחץ של נוסעים חרדים. האירוע בטיסה מניו יורק ביום שני האחרון אירע כמעט בדיוק שנה לאחר שבית משפט בירושלים קבע שלחברת התעופה הלאומית של ישראל אסור לבקש מאשה לעבור מושב כדי להתאים את המרחב לנוחיותו של גבר שמסרב לשבת לצדה. האיומים של עילם להחרים את החברה מאותתים לאל-על שאם תנסה למעול בחובותיה החוקיות, חברות כמו נייס עלולות להפעיל נגדה את כללי "האחריות התאגידית", כלומר המחויבות של החברות האלה כלפי הציבור.

גרפיטי שקורא לחרם על חומת בית לחם (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

גרפיטי שקורא לחרם על חומת בית לחם (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

ביום שלישי, עובדים ממוצא אתיופי ביקבי ברקן הגיעו לעבודה וגילו שהם הועברו מייצור יין לתפקיד אחר ביקב. זה קרה לאחר שבד"צ, הגוף שמפקח על הכשרות ביקב ברקן, תהה עד מה מידת היהדות של עובדים שחורי העור. על פי ההלכה, כדי שיין יהיה כשר, רק יהודים שומרי מצוות יכולים להיות מעורבים בייצורו.

ההחלטה הזו זכתה בסופו של דבר לגינוי מצד מנהיגים פוליטים ודתים כמו הרב הספרדי הראשי יצחק יוסף, שאמר ש"אין כל הסבר להנחיה הזו מלבד גזענות טהורה. עולים מאתיופיה הם יהודים במלוא מובן המלה". יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין קרא להחלטה "מבישה" ויו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי אמר שיפסיק לקנות יינות ברקן וקרא למשטרה לחקור את ההחלטה. ח"כ יעל גרמן מיש עתיד הצטרפה לקריאה להחרים את יינות ברקן והגדירה את התנהגות החברה "מזעזעת ומבחילה". היא קראה ל"כל מי שאכפת לו מגזענות להחרים את היין הזה עד שיתנצלו."

יהודים ממוצא אתיופי מופלים בישראל כמעט בכל תחומי החיים. ממשלות שונות בישראל ניסו לעצור את ההגירה שלהם לישראל על יסוד חוק השבות תוך הסתמכות על תירוצים שנוגעים למעמד ההלכתי שלהם. יהודים ממוצא אתיופי מרוויחים שלושים עד ארבעים אחוז פחות מיתר האוכלוסייה. הסיכוי שלהם להיעצר על ידי שוטרים גבוה פי ששה מישראלים אחרים והאלימות ששוטרים הפנו כלפי יוצאי אתיופיה הביאה אותם שוב ושוב לרדת לרחובות ולמחות.

עד לרגע זה, יקבי ברקן עדיין לא תיקנו את המדיניות שלו כלפי עובדים שחורי עור, חוץ מאמירה כללית שהם "כואבים" את העובדה שמייחסים להם גזענות. אבל קריאות לחרם כבר התפשטו מהפוליטיקאים לציבור. קשה לראות איך החברה תוכל להמשיך במדיניותה מבלי לסבול מסנקציות נוספות, ואפילו חמורות יותר, מצד הציבור.

החברה הישראלית בוודאי שאינה יוצאת דופן במה שנוגע להדרה מגדרית או לגזענות ויש לברך על העובדה שהחברה האזרחית וחברות עסקיות איימו להשתמש בכוח הארנק כדי להיאבק באל על וביקבי ברקן. אולם הזעם הסלקטיבי בנוגע לגזענות ולהדרת נשים, והחריפות שבה ישראלים מגיבים אליהם, צריכים לגרום לנו לחשוב. אחרי הכול, יש סוג אחד של חרם שיהודים בישראל, הפוליטיקאים כמו גם הציבור, לא מוכנים לאמץ בשום פנים: הסוג המבקש לשים קץ ל-51 שנים של דיקטטורה צבאית בשטחים הכבושים.

ממשלת ישראל השקיעה סכומי עתק מכספי משלמי המסים כדי להילחם בתנועת ה-BDS, המבקשת להפעיל לחץ על ישראל ועל חברות המרוויחות מהכיבוש. המאבק הזה כולל צעדים חוקיים נגד BDS, ועידות הדנות כיצד לעצור את הפצת הרעיונות האלה, בילוש אחרי פעילים, פעולות לובי אצל ממשלות ברחבי העולם כדי שיעבירו חקיקה נגד BDS בארצותיהן, תשלום לכלי תקשורת המתנגדים ל-BDS, ניסיון לאסור על אקדמאים בישראל מלתמוך בחרם אקדמי, הכנת "רשימות שחורות" וגירוש של ארגוני BDS ותומכיהם וכולי.

אבל פוליטיקאים כמו גרמן וגבאי, הקוראים לחרם על יינות ברקן כמחאה על הגזענות של החברה, באופן ברור מתנגדים לחרם על חברות ישראליות המרוויחות מהכיבוש. מדוע ליברלים ישראלים חושבים שראוי להשתמש בחרם ככלי במאבק נגד גזענות ואפליה כלפי יהודים, בעודם מתנגדים למי שקורא לחרם כלפי מי שנוהג אפליה כלפי לא-יהודים? זו שאלת ה-10,000 שקלים שכל הליברלים המתנגדים לכיבוש צריכים להתמודד אתה.

עדו קונרד הוא עורך באתר 972+ שם פורסם הפוסט במקור.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ילדים ליד מחשב (צילום: Lucélia Ribeiro, CC BY-SA 2.0)

הפתעה: הילדים היום נדרשים ליכולות קריאה גבוהות בהרבה מהוריהם

מבחני פיזה הם מיותרים מכיוון שהשפעתם העקיפה על בתי הספר היא רעה. אך יש להם יתרון גדול בכך שהם מציבים סטנדרטים גבוהים ומוצדקים לבדיקת מיומנויות הקריאה של התלמידים. אם מערכת החינוך היתה מנוהלת מקצועית ולא פוליטית, היה אפשר להשיג התקדמות זהה גם בלעדיהם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf