newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הייתכן שבישראל עוד לא מבינים את מלוא משמעות הצו של ביידן?

על רקע המלחמה העקובה מדם, הטלת סנקציות כלכליות על ארבעה מתנחלים נראית כתגובה לא הולמת כמעט באופן קומי. אבל מדובר רק בקצה הקרחון. המכלול השלם של הסנקציות מציב איום על מפעל ההתנחלות, ואולי על הכלכלה הישראלית כולה

מאת:

מתמודד עם איום אלקטורלי שלא חזה. הנשיא ג'ו ביידן בפגישה עם בנימין נתניהו בתל-אביב, 18 באוקטובר 2023 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

יש משהו בלתי נתפס בעובדה שבישראל לא מתקיים כמעט דיון ציבורי סביב השאלה מדוע הנשיא ג'ו ביידן, שרק לפני חודשים ספורים העניק לישראל חיבוק דיפלומטי היסטורי בהיקפו, מציג לפתע שורה חסרת תקדים של סנקציות נגד שותפה ובת ברית. כדי לחדד את חומרת העניין – רשימת המדינות שארה"ב נוקטת נגדן בסנקציות כלכליות כוללת את צפון קוריאה, איראן, מיאנמר, סוריה, רוסיה וסומליה. עכשיו היא כוללת גם את ישראל.

אלימות של מתנחלים קיצוניים, הכריז ביידן בצו הנשיאותי שפורסם ב-1 בפברואר, מהווה "איום חריג ויוצא דופן על הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של ארה"ב".

תנו לזה לחלחל רגע.

>> בחסות ביידן, המתנחלים והמדינה מגלים שלמעשים יש תוצאות

בהקשר של המלחמה בעזה ובצילה, מלחמה שבארה"ב וברחבי העולם מדברים עליה יותר ויותר כרצח עם, הטלת סנקציות כלכליות על ארבעה מתנחלים נראית כתגובה לא הולמת כמעט באופן קומי. אבל הסנקציות האלה הן רק קצה הקרחון. אם הנשיא יבחר לממש את מלוא כוחן של הסנקציות, שהפכו בחתימתו לחוק בתחילת החודש, המשמעות יכולה להיות הפסקת המימון של כל פרויקט ההתנחלות הישראלית. בהתחשב בעבודה הקשה שהשקיעו ממשלות מכל קצות הקשת הפוליטית במטרה למחוק את הקו הירוק, המכלול השלם של הסנקציות מציב איום על הכלכלה הישראלית כולה.

העוצמה

סנקציות כלכליות אמריקאיות אינן תחליף לאישומים פליליים. הן אינן כלי ענישתי, אלא כלי לדיפלומטיה כפויה, אמצעי כוחני במיוחד ליצירת מנוף לחץ במטרה לקדם מטרות במדיניות החוץ. על כן ארבעת האנשים שנכנסו לרשימת הסנקציות בשבוע שעבר אינם המטרה של הסנקציות, אלא ממשלת ישראל.

המשמעות המיידית של הוספת שם לרשימת הסנקציות של משרד האוצר האמריקאי היא שיש להחרים את כל נכסיו שנמצאים בארה"ב, או חשוב יותר – עוברים דרכה. כל מי שמבצע עסקאות עם אותו אדם חשוף גם הוא לסנקציות, בפרט מי שמסייע להם לחמוק מהסנקציות. הבנקים הם שחקן מפתח, שכן הם החולייה המקשרת בין כל אדם בעולם המחזיק בחשבון בנק לבין הכלכלה האמריקאית.

בנקים לא אוהבים סיכונים, והסיכונים כאן עצומים. לכן הם נוטים לגלות משנה זהירות ולהקפיא כל חשבון השייך למי שנתון לסנקציות אמריקאיות, ולסרב לקבל אדם כזה כלקוח. גם תאגידים גדולים לא רוצים שהחשבונות שלהם יוקפאו, לכן נוטים גם הם להתרחק מיישויות תחת סנקציות.

כדי לתאר את כל זה במונחים שהולמים יותר את רוח הזמן, רדיוס הפיצוץ של כלי נשק האלה נועד לייצר אזור חיץ כלכלי שייבש את זרימת המימון, לא רק לאנשים שהוטלו עליהם סנקציות, אלא לכל המערכת האקולוגית המאפשרת את מעלליהם. וממש כמו במלחמה, הנזק האגבי הוא חלק בלתי נפרד מהמשוואה.

הפוטנציאל

בשעות ובימים הראשונים לאחר שהממשל הודיע על הסנקציות הכלכליות נגד ארבעת המתנחלים, נוצר בישראל בלבול מה באשר למשמעות הדבר. הפליא להדגים את האבסורדיות של הרגע שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שכנראה לא מבין איך בנקים עובדים, כשהרגיע את חברי מפלגתו ש"לא ייתכן שאזרח ישראלי עם כסף ישראלי בבנק ישראלי משולל זכויות ונכסים בשל צו אמריקני". אלא שבנקים ישראליים כבר הקפיאו חשבונות השייכים ללפחות שניים מהארבעה שהוטלו עליהם סנקציות. הבנקים, כך נראה, מבינים משהו ששר האוצר לא מבין.

הצו הנשיאותי של ביידן מאפשר להטיל סנקציות על מתנחלים אלימים, אבל גם על מי שמשתפים איתם פעולה, מתכננים או מאפשרים אלימות – כולל חיילים שלא אוכפים את החוק על מתנחלים. ארגוני זכויות אדם מתעדים מזה שנים רבות כיצד חיילים מלווים, ואפילו משתתפים, באלימות מתנחלים נגד פלסטינים, כאשר שתי הקבוצות חולקות לא פעם את אותה המטרה – לעקור בכוח קהילות פלסטיניות. במקרה של ינון לוי, אחד המתנחלים שנכנס בשבוע שעבר לרשימת הסנקציות בשל חלקו בטיהור האתני בדרום הר חברון, הראיות לתפקיד הצבא ברורות למדי.

המתנחלים עדיין שולטים ברחובות, בודקים מכוניות. חיילים ומתנחל בחווארה (צילום: אורן זיו)

הצו המאפשר להטיל סנקציות גם על חיילים שלא אוכפים את החוק על מתנחלים. מתנחלים בודקים מכוניות בחווארה בנוכחות חיילים (צילום: אורן זיו)

בראיון לרשת חדשות אמריקאית, אשתו של לוי, ספיר, פחות או יותר זרקה את הצבא מתחת לגלגלי האוטובוס: "בכל פעם שיש באזור בעיות עם הערבים, אנחנו קוראים לצבא והם באים ועושים את מה שהם עושים. יש לנו גיבוי מלא של הצבא […] אם לביידן יש טענות נגדנו, הוא יכול לדבר עם הצבא".

למחרת, חדשות כאן 11 דיווחו כי ארה"ב מתכוננת להטיל סנקציות על קציני צבא ואפילו על נבחרי ציבור. על פי הדיווח, אם הפרקליטות הצבאית הראשית לא תספק למחלקת המדינה תוך 60 יום תשובות מספקות לשאלותיה לגבי מעורבות צבאית בפעולות שיכולות להיכלל תחת הסנקציות, ארה"ב תטיל סנקציות על מפקדי צבא ואף על יחידות שלמות.

הצו הנשיאותי מאפשר להטיל סנקציות גם על ישויות, כולל ישויות מדינתיות, המעורבות – או שמנהיגיהן מעורבים – באלימות נגד אזרחים פלסטינים.

מי שנכלל כבר בסבב הראשון של הסנקציות הוא דוד חי חסדאי, שבעבר נעצר והוחזק במעצר מנהלי בשל תפקידו בהנהגת הפוגרום בחווארה לפני כשנה. כזכור, סמוטריץ' ספג קיתונות של רותחין כשחיבב – שעות ספרות לפני שמתנחלים ביצעו את הפוגרום – ציוץ שבו נכתב "למחוק את חווארה". כותב הציוץ היה דוד בן ציון, סגן ראש מועצת שומרון, גוף המנהל 35 התנחלויות ובכללן את אלה הסמוכות לכפר חווארה. בן ציון גם חבר הנהלה בקק"ל, הממלאת תפקיד פעיל בתפיסת אדמות פלסטיניות לטובת התנחלויות. הסנקציות על בן ציון יכולה בקלות לפתוח את הדלת להטלת סנקציות על כל המועצה האזורית שומרון, דבר שיסכן את המימון של 35 התנחלויות, ואולי אפילו של קק"ל.

הצו הנשיאותי גם מאפשר להטיל סנקציות על כל אדם או ישות המספקים תמיכה חומרית או שירותים לאדם תחת סנקציות. כך, למשל, הקמת קמפיין מימון המונים שנועד להחליף את המימון שהוקפא בשל הסנקציות האמריקאיות, כמו זה שהשיק ארגון ישראלי בשם קרן הר חברון, אסורה בצורה מפורשת. באותו אופן, אפילו תיווך בהעברת כספים, כמו שנעשה באפליקציית ביט של בנק הפועלים, במערכת התאמות האשראי פלאקארד, או באתר מימון המונים GiveChak יכול להוות עילה לכניסה לרשימת הסנקציות.

משמעות גדולה בהרבה יש לעובדה הפשוטה שבנקים ישראליים נותנים משכנתאות למתנחלים, ובכללם כמה מהקיצוניים והאלימים ביותר. חברות תקשורת ישראליות מתקינות אנטנות סלולריות על אדמות פלסטיניות כדי לספק שירות למתנחלים אלימים, ובמקרים מסוימים אפילו משלמות דמי שכירות למתנחלים על השימוש באדמה. מה יעשו הבנקים הישראליים אם יגיעו למסקנה שמסוכן מדי להמשיך ולספק הלוואות כאלה? ומה לגבי גופים כמו חברת החשמל, המספקת שירותים להתנחלויות נידחות וגם לערים הגדולות? האם היא יכולה להמשיך ולגבות תשלומים ממתנחלים תחת סנקציות? האם היא יכולה אפילו להמשיך ולספק להם חשמל מבלי להיות נאשמת באספקת תמיכה חומרית?

ההתנחלות המבודדת הזו תביא עמה מוצב מבודד והמוצב המבודד הזה יביא עמו שיירות ממוגנות עבור ילדיהם של המתנחלים באביתר. מאחז אביתר, 27 ביוני 2021 (סריא דיאמנט / פלאש 90)

האם ניתן להמשיך ולספק חשמל להתנחלויות מבודדות מבלי להיות נאשמים באספקת תמיכה חומרית? מאחז אביתר, 27 ביוני 2021 (סריא דיאמנט / פלאש 90)

המחלקה לפשעים כלכליים במשרד האוצר האמריקאי אף הרחיקה לכת ושלחה התראה ל-16,000 מוסדות כלכליים במטרה לעצור את הזרמת הכספים לכל מפעל ההתנחלויות. ההתראה מורה לבנקים לחפש באופן אקטיבי ולדווח על העברות כספים לארגונים הקשורים לקבוצות קיצוניות ואלימות בגדה, ואפילו על ישויות שבין המייסדים שלהן אדם שהיה קשור בעבר לקבוצות קיצוניות בגדה.

אלה עשויים לכלול את המרכז המשפטי "שורת הדין", פרוקסי מדינתי מרכזי במרחב המשפטי הישראלי. לפי מסמך של מחלקת המדינה מ-2007 שדלף, ניצן דרשן-לייטנר ייסדה את הארגון ביחד עם בעלה, אביאל לייטנר (לשעבר קרייג), שהורשע במעורבות במתקפת ירי על אוטובוס פלסטיני בגדה.

הם עשויים לכלול גם את "רגבים", הארגון שסמוטריץ' היה ממייסדיו, שקם במטרה לסייע לרשויות ישראליות ולעודד אותן לעקור בכוח קהילות פלסטיניות בגדה. ב-2023, השנה הראשונה שבה קיבל סמוטריץ' את הסמכויות על המנהל האזרחי בגדה, מספר ההריסות שישראל ביצעה זינק לשיא של 13 שנים.

גם אם אינה מטילה סנקציות ספציפיות על איש, ההתראה של משרד האוצר האמריקאי הופכת כל העברת כספים שתומכת בארגונים כאלה לחשודה. זה לכשעצמו עשוי ליצור חסמים משמעותיים בפני היכולת של תנועת ההתנחלות להמשיך לגייס כסף בארה"ב.

המבחן

כולם יודעים מהן הדרישות האמריקאיות מישראל. או לפחות, אמורים לדעת. האמריקאים היו גלויים וברורים למדי לגביהן. מזה שנים, וושינגטון מבקשת מישראל באורח רוח לאכוף את החוק נגד מתנחלים אלימים, ובנאיביות גמורה נותנת לישראל את ההזדמנות לנסות ולהוכיח שמפעל ההתנחלויות כשלעצמו איננו מקור האלימות. במשך יותר משנה ממשל ביידן התחנן בפני נתניהו להיפרע מבן גביר וסמוטריץ', במיוחד בכל הקשור לאלימות מתנחלים.

כל זה, כמובן, לא מתייחס בכלל לעצם האבסורד בדיבורים על סנקציות כלכליות נגד מתנחלים, בזמן שהצבא מתכונן למבצע שכל העולם משוכנע שיהיה כרוך בפשעים רבים נגד האנושות. הדרישה האמיתית של ביידן מישראל, והדחף האמיתי להטלת הסנקציות עליה, הוא להפסיק את המלחמה. וכן, הממשל גם שוקל להכיר במדינה פלסטינית כחלק מעסקת שלום אזורית, שאידאלית תכלול גם הסכמה ישראלית לפתרון שתי המדינות. אבסורדי, אני יודע.

פרשנים ישראלים שגילו עניין בסיפור, מתייחסים אליו בראש ובראשונה כאל סוגיה פוליטית פנים-אמריקאית. ישנה התקוממות המתעוררת בארה"ב וברחבי העולם, שבמסגרתה יותר ויותר אנשים דורשים מהממשלות שלהם לשנות את היחס לישראל ולהפסיק להחריג את הפרות החוקים שהיא מבצעת. נכון ש-2024 היא שנת בחירות בארה"ב וביידן מתמודד עם איום אלקטורלי שלא חזה: מוסלמים וערבים-אמריקאים רבים אומרים שלא יצביעו לביידן בשל מה שהם תופסים כשותפות ברצח עם. בבחירות צמודות, זה יכול להספיק כדי להכריע את הכף.

בהחלט יתכן שהסנקציות נועדו למטרות פנימיות וקשורות יותר למישיגן מאשר לחוות מיתרים. הפוליטיקה המקומית לבטח מתחילה להשפיע על השיח בעניין התמיכה בישראל והפסקת המלחמה. אבל מערך כלי הנשק הכלכליים שביידן שם על השולחן בשבועות האחרונים הוא כה נרחב, עד שאפילו אם אינו מתכוון להשתמש בהם, רק עצם העובדה שהם מונפים לעברך אמורה לגרום לכל מדינה לעצור ולשאול: האם זה שווה את זה? האם, אולי, יש דרך אחרת?

מיכאל שפר עומר-מן הוא פרשן, חוקר ועיתונאי אמריקאי-ישראלי, מנהל המחקר בתחום ישראל-פלסטין ב-DAWN, הארגון לדמוקרטיה ולזכויות אדם מיסודו של העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י. הוא עבד בישראל כעיתונאי במשך כ-15 שנה ושימש בין היתר כעורך הראשי של מגזין 972+. מאנגלית: אורלי נוי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט, ב-13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט, ב-13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ישראל מפרקת במו ידיה את "מדיניות הבידול" שעליה עמלה עשורים

אין באמת מחלוקת מעשית בין גנץ וגלנט לנתניהו ובן גביר, וקיבלנו עדות לכך בתגובתם לתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. אבל במודע או שלא, הם מודים בכישלונה של מדיניות הניתוק בין עזה לגדה המערבית, ולכן נתפסים בעיני ראש הממשלה ובני בריתו כאיום קיומי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf