בחסות ביידן, המתנחלים והמדינה מגלים שלמעשים יש תוצאות

עד היום כל קאובוי, בתנאי שהוא יהודי, עשה ככל העולה על רוחו בגדה המערבית. מתנחלים וחיילים ליד הכפר בורין בגדה המערבית, ב-2015 (צילום: אחמד אל באז / אקטיבסטילס)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אוהב שמישהו אחר עושה עבורו את העבודה המלוכלכת. לפרק את מערכת המשפט – נשלח את יריב לוין ושמחה רוטמן, לקטב את החברה הישראלית – נפעיל את טלי גוטליב ויעקב ברדוגו, לקחת אחריות – זה של הרמטכ"ל וראש השב"כ. הוא תמיד נהנה לאכול, ובטוח שלא ייאלץ לשלם את החשבון.

והנה בא נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן (ואחריו בריטניה, וגם צרפת), ועושה את מה שממשלת ישראל היתה אמורה לעשות כבר מזמן: הוא מפעיל לראשונה סנקציות נגד מתנחלים שמעורבים באלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית. עוד פעם, מישהו אחר עושה את העבודה המלוכלכת, רק שהפעם מי שמשלם את המחיר הוא מתוך המחנה של ראש הממשלה.

אבל נתניהו הוא לא הסיפור. אותו דבר קורה כבר עשרות שנים תחת כל ממשלות ישראל. עד היום כל קאובוי, בתנאי שהוא יהודי, עשה ככל העולה על רוחו בגדה המערבית, המערב הפרוע של האזור. כשהגיע השריף, יהודי גם הוא, וגילה שקורבן העבירה הוא פלסטיני, איכשהו הוא תמיד נכשל בתפקידו, אם במחדל או בכוונת מכוון. הציתו מכונית? המצלמה בדיוק לא עבדה; כרתו עצים? במקרה לא היו כוחות באזור; תקפו באלות ובאבנים? העבריינים היו רעולי פנים; ירו על בית? אין ראיות מכריעות.

שנה ועוד שנה, אלפי מקרים, אלפי קורבנות. מערכת אכיפת החוק הישראלית על כל חלקיה – משטרה, פרקליטות, בתי המשפט – כשלה שוב ושוב. התוצאה של היעדר חקירה, כתבי אישום והרשעות היא שכפול ההתנהגות העבריינית. עוד עץ ועוד בית, עוד גבעה ועוד אדמה, תיאבון משיחי בלתי נדלה ל"כן תגנוב, כן תרצח, כן תחמוד".

כך במשך שנים, עודדה מערכת אכיפת החוק אלימות של מתנחלים. הפלסטינים, שעל ביטחונם אמונה מערכת זו, נותרו נטולי הגנה. לדיכוי והכניעה תחת האלימות הצבאית התווסף חוסר האונים מול האלימות האזרחית, שהעמיק את הפגיעה הקשה בזכויות האדם של הפלסטינים בגדה המערבית – המוגדרים אזרחים מוגנים על פי החוק הבינלאומי.

התופעה התקיימה בכל הממשלות ביובל השנים האחרון, אבל הממשלה הנוכחית עושה את מה שעושה מהמקפצה, ואפילו לא מנסה להסתיר. בראש המשטרה, גוף האכיפה החשוב ביותר, הוצב עבריין שהורשע בעבירות דומות, והיעדר האכיפה ביחס לעבירות אידאולוגיות של ישראלים בשטחים הכבושים הפך למדיניות כמעט מוצהרת.

ואז ביום גשום אחד, תחת ענני סערה ומלחמה, הגיע השריף הגדול מוושינגטון – וברגע אחד הסתבר שאפשר אחרת. לפתע בנק אחד מקפיא חשבון והשני פותח בהליכים. מתברר שניתן לאכוף כשרוצים. מתברר שבעולם האמיתי, למעשים יש תוצאות.

מסכת השקרים נקרעה

זה לא יום שמח, אבל זה יום שמעורר תקווה. אמנם זו לא רעידת אדמה למפעל ההתנחלויות הלא חוקי של ישראל, אבל אולי זו קוביית דומינו ראשונה שתיצור תגובת שרשרת.

יותר מ-57 שנה ישראל מנסה למסמס את הכיבוש ולהסתיר את הפגיעה באנשים שנאנקים תחתיו; להגיד דה-יורה שהוא זמני, ודה-פקטו להנציח אותו באמצעות השתלטות על עוד אדמות; לספר לעולם שלא בונים התנחלויות ולהשקיע ב-150 מאחזים חדשים; להכריז על "אדמות מדינה", ולתת אותן רק לציבור מלאום מסוים. וכן, גם לחזור על המנטרה שאלימות מתנחלים זה בשוליים אבל ליהנות מפירותיה.

נשיא ארה"ב ביידן הציב מראה ענקית, וקרע את מסכת השקרים מעל פניה של מדינת ישראל. האיש החזק בעולם הכריז פומבית שישראל נכשלת במילוי חובתה להגן על הפלסטינים מפני אלימות ישראלים, וקבע שלא לעולם חוסן.

יותר מכך, הצו הנשיאותי מאפשר הפעלת סנקציות גם נגד מנהיגים וקובעי מדיניות ישראליים. בכך, ארה"ב רומזת כי גם היא מבינה שממשלת ישראל פועלת מתוך מדיניות מכוונת, אשר מנרמלת את האלימות האידיאולוגית של מתנחלים נגד פלסטינים, תומכת בה ומרוויחה מתוצאותיה.

עושה את מה שממשלת ישראל היתה אמורה לעשות כבר מזמן. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בביקור הנשיא בישראל, ב-18 באוקטובר 2023 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

כנראה שזה לא היה קורה בלי המלחמה בעזה, שגובה עשרות אלפי הרוגים ונעשית בחסות ארה"ב ובתמיכתה בנשק ובלגיטימציה. ועדיין, צעדים מעשיים מצד המעצמה המשפיעה בעולם נגד אלימות מתנחלים הם פעולות משמעותיות ודרמטיות.

ההכחשות הישראליות ששמענו מאז הכרזת ביידן לא יעזרו. הברירות שעומדות בפני ישראל הן או להתחיל לטפל באופן אמיתי בטרור היהודי המשתולל בגדה המערבית, או שעוד ועוד מדינות יצטרפו ויגבירו את הלחץ על ירושלים.

לא חייבים לשמוח מהצעד של ארה"ב, אבל כדאי לברך עליו. ולו מתוך תקווה שכך אולי יתחיל סחף של מדינות (למעשה, נראה שכבר התחיל), שיזכירו לממשלת ישראל שהכיבוש הוא לא עניין פנים-ישראלי, ושזכויותיהם של מיליוני הפלסטינים החיים בגדה המערבית, אנשים בשר ודם, ראויות לתמיכה אמיתית של הקהילה הבינלאומית.

יונתן קנוניץ' הוא ראש מחלקת המחקר ביש דין, ארגון זכויות אדם ישראלי המתעד מאז שנת 2005 אלימות אידאולוגית של ישראלים נגד פלסטינים בגדה המערבית