newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

להפגין נגד אנטישמיות, להתרחק מהציונות

חודש אחרי ההרג ההמוני בעזה, יקיים הארגון היהודי הגדול בגרמניה עצרת נגד אנטישמיות: הקנצלרית תנאם, הנשיא יפגין נוכחות, וגם פעילים נגד אנטישמיות ואיסלאמופוביה. למפעל הציוני אין מונופול על המאבק באנטישמיות

מאת:

המועצה המרכזית של יהודי גרמניה קוראת לעצרת נגד אנטישמיות ושנאת יהודים, שתתקיים היום (14.9) בברלין. בחודשיים האחרונים, הדאגה מפני האנטישמיות הגוברת באירופה הגיעה לכותרות של התקשורת הישראלית והבינלאומית. תזמון ההפגנה – זמן קצר לאחר המתקפה על עזה – איננו מקרי, וכמובן טעון פוליטית. לא פחות טעונה פוליטית הכרזה אשר קוראת להפגנה. הדימוי המרכזי בה הוא דגל ישראל.

 להפריד בין יהודים לישראל

 "קומו! שנאת יהודים - לעולם לא עוד!" ההזמנה לעצרת נגד אנטישמיות. הדימוי המרכזי - דגל ישראל. (צילום מסך מתוך המועצה המרכזית של יהודי גרמניה)


"קומו! שנאת יהודים – לעולם לא עוד!" ההזמנה לעצרת נגד אנטישמיות. הדימוי המרכזי – דגל ישראל. (צילום מסך מתוך המועצה המרכזית של יהודי גרמניה)

הזיהוי המוחלט של יהודים בעולם עם הציונות, ועם מדינת ישראל והעוולות שהיא גורמת, הוא ללא ספק בעייתי. אך התורמים העיקריים לזיהוי זה אינם הפלסטינים או פעילי סולידריות פלסטין, כי אם הארגונים היהודיים בעצמם. המחוייבות של פעילים פלסטינים להתעקש על הפרדה ברורה בין יהודים לבין הפרויקט הציוני בפלסטין מעוררת השראה והערצה. נותר רק לקוות כי הארגונים היהודיים יצליחו יום אחד להבחין בהבדל.

לקראת ההפגנה, ביקרתי בקבוצות פייסבוק שהוקמו סביב המחאה נגד הטבח בעזה. חלקן התארגנויות ספונטניות של צעירות וצעירים פלסטינים וערבים. שתי תגובות עיקריות חזרו על עצמן שוב ושוב. האחת: "שנאת יהודים? אין לנו דבר נגד יהודים. הבעיה שלנו היא אך ורק עם ציונים וישראל שמפציצה בעזה". בנוסף, חזרה על עצמה ההצעה להצטרף להפגנה ולהשמיע קול נגד אנטישמיות ואיסלאמופוביה כאחד. לטעמי, הצעה מצוינת.

נגד אנטישמיות – נגד ציונות

ואכן, התנגדות לאנטישמיות ואיסלאמופוביה, זהו אחד המסרים שנשמיע בהפגנה היום, בבלוק "נגד אנטישמיות – נגד ציונות". את הבלוק יזמנו אנחנו, כלומר – אקטיביסטים/יות מישראל/פלסטין, חברינו מארגון "הקול היהודי לשלום צודק במזרח התיכון" וקואליציית "ברלין למען עזה" שחברים בה קבוצות וארגוני שמאל גרמנים ופלסטינים בגרמניה.

למפעל הציוני אין מונופול על המאבק באנטישמיות. נצטרף להפגנה על מנת לחבר את המאבק באנטישמיות למאבק נגד גזענות, בין אם היא מופנית כלפינו או כלפי אחרים. בפלאייר שנחלק היום, אנו מבהירים כי חשיבה ביקורתית והתנגדות לפשעי מלחמה אינם אנטישמיות. אנו מדגישים כי יהודים אינם עדר לאומני, אלא בני אדם עם מחשבה חופשית, מגוון תפיסות עולם ואידאולוגיות שונות.

היהודים אשמים בכל. סליחה, זה בעצם המוסלמים.

הציונות פוגעת ברצינות ביהודים ובאחרים שסובבים אותם. כרזה שיישאו היום המפגינים האנטי-ציוניים

הציונות פוגעת ברצינות ביהודים ובאחרים שסובבים אותם. כרזה שיישאו היום המפגינים האנטי-ציוניים

דיטר גראומן, נשיא המועצה המרכזית, הצהיר כי העצרת מתקיימת לנוכח התבטאויות אנטישמיות ותקיפות כנגד אזרחים יהודים בגרמניה, כמו גם במדינות השכנות. "זה המסר שאנו רוצים לשדר ב-14 לספטמבר: אנחנו פה! ואנחנו נשארים פה! ואנחנו מתנגדים לכל עוינות [נגד יהודים], יחד עם כל חברינו בחברה הגרמנית", הוא אמר. אך מי הם חברינו בחברה הגרמנית?

לצד הקנצלרית מרקל, ינאמו בעצרת נציגי הכנסייה הקתולית והכנסייה הפרוטסטנטית. ברשימת הדוברים בולטת היעדרותם של דוברים מוסלמים, אך לא רק. בולטת בה גם ההיעדרות של מיעוטים אחרים בגרמניה, בראש ובראשונה בני רומה וסינטי (צוענים) אשר סובלים מגזענות ממסדית קשה, אלימות ואפליה בכל תחומי החיים. הרכב דוברים זה מסמל היטב את המדיניות של נציגי קהילות יהודיות לחבור לממסד ולהימנע משיתופי פעולה או סולידריות עם קבוצות מיעוט אחרות. הנשיאה הקודמת של המועצה, שרלוט קנובלוך, הייתה ישירה במיוחד בראיון שלה לעיתון טאגסשפיגל (בגרמנית): "העוינות כלפי יהודים בקרב המוסלמים זו בעיה".

> למה סרבני 8200 לא פנו רק למפקדים שלהם?

הפגנה פלסטינית ישראלית משותפת למען צדק בעזה. ברלין , יולי 2014. בשלטים כתוב: "פרו שמי פרו פלסטין פרו שלום", ו"די לטבח בעזה" (צילום: אינה מיכאלי)

הפגנה פלסטינית ישראלית משותפת למען צדק בעזה. ברלין, יולי 2014. בשלטים כתוב: "פרו שמי פרו פלסטין פרו שלום", ו"די לטבח בעזה" (צילום: אינה מיכאלי)

המגמה לסמן את המוסלמים בתור האנטישמיים העיקריים גוברת בקרב יהודים ולא יהודים כאחד. מדוע זו מגמה בעייתית ומסוכנת?

ראשית, היא נישאת על גל הגואה באירופה של שנאה ודמוניזציה כנגד המוסלמים. אנטישמיות ואיסלאמופוביה מופעלות על ידי מנגנון חברתי דומה, אשר תולה את האשמה על מכלול בעיות חברתיות וכלכליות בקבוצת מיעוט. כך, החברה הגרמנית הלבנה לא צריכה להתמודד עם אנטישמיות בקרבה, כי אם להקרין אותה על האחר. כיום, האחר שלה הוא המוסלמי.

שנית, האשמת המוסלמים באה על חשבון התמודדות אמיתית ומעמיקה עם בעיית האנטישמיות בגרמניה ובאירופה בכלל. כמובן שהמוסלמים, ככל אוכלוסיה בחברה, לא חסינים מפני גזענות ואנטישמיות. אך לא נראה כי הארגונים היהודיים מעוניינים לבנות שיתופי פעולה עם ארגונים מוסלמים ולפעול למיגור האנטישמיות. להפך, נוצר הרושם כי עוינות משותפת למוסלמים מאפשרת להם לחבור לממסד הגרמני-נוצרי טוב יותר.

"אויב" משותף זה מזכה אותם אמנם בביקור הקנצלרית, אך לא בבנייה של עתיד משותף עם כלל הציבור בגרמניה. כך או כך, השינויים הדמוגרפיים והפוליטיים בגרמניה מבטיחים ניראות הולכת וגוברת של יהודים שאינם מזדהים עם המפעל הציוני ועם הפצצות בעזה. אנו יוצרים פוליטיקה אחרת, שתאתגר את ההתגייסות האוטומטית של יהודים לתמיכה במפעל הציוני ותציב אלטרנטיבה לדור הצעיר של יהודים בגרמניה. כמובן, שינוי ביחסי כוחות פוליטיים לא נוטה לעבור ללא התנגדות.

[עדכון, דיווח מההפגנה בברלין:]

> אנטי-ציונים הצטרפו להפגנה נגד אנטישמיות

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf