החקיקה נגד החרם על ישראל בארצות הברית מגיעה לבית המשפט
האגודה האמריקנית לזכויות האזרח עתרה לבית המשפט בשם מורה מקנזס שנדרשה לחתום על התחייבות שלא לתמוך בחרם כתנאי להתקשרות חוזית איתה. על רקע הקמפיין להשתקת פעילי החרם, העתירה צפויה לחשוף את הפער בין התמיכה העממית הגוברת בתנועה לבין סירוב הפוליטיקאים להכיר בה
כותב אורח: סאמר בדווי
האגודה האמריקנית לזכויות האזרח (ACLU) הודיעה ביום רביעי האחרון כי עתרה לבית המשפט בשם מורה במערכת החינוך הציבורית במדינת קנזס, אשר נדרשה להתחייב שלא לתמוך בחרם על ישראל כתנאי להעסקתה. העתירה הוגשה על רקע דאגה גוברת והולכת משורת חקיקות במדינות שונות ברחבי ארצות הברית המגבילות את חופש הביטוי של תומכי תנועת החרם.
על פי חוק חדש בקנזס, שנכנס לתוקפו באחד ביולי השנה, המדינה צריכה "לדרוש התחייבות בכתב מכל פרט או חברה איתם היא חותמת על חוזה עבודה כי הם אינם מעורבים בתנועת החרם על ישראל".
"התיקון הראשון לחוקה אוסר על הממשלה להשתמש בשוט כלכלי כדי לכפות משנה אידיאולוגית", אמר בריאן האוס, עורך דין מטעם האגודה. "החוק הזה הוא ניסיון אנטי-חוקתי מצד הממשלה להשתיק צד אחד בוויכוח ציבורי על ידי איסור בכפייה על אנשים לבטא את אמונתם, ובכלל זה השתתפות במהלך של חרם פוליטי".
> האיסור על תמיכה בחרם פוגע גם בזכויות העובדים של המרצים
"ניסיון אנטי-חוקתי מצד הממשלה להשתיק צד אחד בוויכוח ציבורי על ידי איסור בכפייה על אנשים לבטא את אמונתם". חברי הקואליציה להחרמת סודה סטרים בשיקאגו, במהלך הפגנה באפריל 2014 (טס שפלן/אקטיבסטילס)
האם הפוליטיקאים יבינו?
אסתר קונץ, חברת הכנסייה המורמונית, החליטה שלא לקנות מוצרים המיוצרים על ידי חברות ישראליות ובינלאומיות הפועלות בהתנחלויות. זאת בהתאם להחלטת הכנסייה מיולי 2017 להימנע מתמיכה כלכלית בכיבוש הצבאי של השטחים הפלסטינים. ההחלטה, הכוללת גם קריאה לקהילה המורמונית "לבחון את המורשת האנטישמית בהיסטוריה של הכנסייה ובחיים האישיים של חברי הקהילה", הובילה למהלך מוצלח של משיכת השקעות בהתנחלויות מצד הכנסייה הפרסביטריאנית בארצות הברית וקהילות נוצריות נוספות.
"אתה לא חייב לחלוק את האמונה שלי או להסכים עם ההחלטות שלי כדי להבין שהחוק הזה רומס את זכותי לחופש הביטוי", אומרת קונץ. "למדינה אין זכות לומר לאזרחיה באילו מטרות מותר או אסור להם לתמוך".
קונץ, מורה למתמטיקה בעלת ותק של תשע שנים במערכת החינוך הציבורית, עוסקת כיום בפיתוח תכניות חינוכיות ובהכשרת מורים. היא נדרשה לחתום על ההתחייבות שלא לקחת חלק בתנועת החרם כחלק מהתקשרות עסקית עם מחלקת החינוך של קנזס.
במסגרת התביעה, האגודה לזכויות האזרח האמריקנית ביקשה מבית המשפט לפסול את החוק המדובר ולאסור על מחלקת החינוך לדרוש את החתימה על המסמך נגד החרם. על-פי ארגון משפטי פלסטיני משיקגו, ב-21 מדינות בארצות הברית יש חקיקה נגד החרם, אך החוק שאושר בקנזס הוא הבולט מכולם בשל דרישתו מיחידים וחברות להצהיר על עמדתם ביחס לחרם. למרות שהחוקים נגד החרם משתנים ממדינה למדינה, רובם נכללים באחת משלוש קטגוריות: הכנת רשימות שחורות של יחידים, ארגונים וחברות המעורבות בתנועת החרם, כמו החוקים בניו-יורק; איסור על המדינה להתקשר בחוזה עם גופים אלה; ודרישה מקרנות פנסיה ממשלתיות למשוך את השקעותיהן מחברות המחרימות את ישראל, ובמקרים מסויימים אף כאלה המחרימות את "השטחים שבשליטת ישראל".
הקמפיין המנוהל במדינות השונות בארה"ב להשתקת תנועת החרם הוא חלק ממהלך רחב יותר המגובה על-ידי קבוצות יהודיות ופרו-ישראליות שונות כדי להיאבק בתמיכה הגדולה והולכת בתנועת הבי.די.אס, או בזכותם של פעילים לקדם את ערכיה. המהלך נתמך חלקית גם על-ידי ממשלת ישראל, שהשקיעה מיליוני דולרים בשיווק מוצרים שסומנו על ידי תנועת החרם, כולל מוצרים המיוצרים בהתנחלויות.
בהתחשב בהיקף התופעה, יתכן בהחלט שעתירתה של האגודה האמריקנית לזכויות האזרח בשם קונץ תהדהד הרבה מעבר לאולם בית המשפט ותאפשר למקבלי ההחלטות להבין משהו על המחיר שגובה החקיקה נגד החרם מאזרחים אמריקנים מהשורה. למרות שעניינה של עתירה זו הוא ספציפית החקיקה במדינת קנזס, הדגש שהיא שמה על זכויות חופש הביטוי של מורה אחת עשוי לחשוף עוד יותר את הפער בין התמיכה ההולכת וגוברת של אמריקנים בחירות לפלסטינים, לבין הסירוב העיקש של הפוליטיקאים שלהם להכיר בה.
סאמר בדווי הוא בלוגר באתר 972+ שם פורסם הפוסט לראשונה באנגלית.
> הפתק השישה עשר: הסרבנית הדס טל תיעדה את ימיה הראשונים בכלא
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
