newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כשה"דמוקרטית" הופכת למסוכנת יותר מה"יהודית"

מדינת ישראל יודעת היטב כי פיקציית "היהודית והדמוקרטית" תעמוד למבחן לא בעפרה או בחברון, אלא בנגב ובגליל ובמשולש. בעוד ליברמן ונתניהו מפנטזים על קיצורי דרך של "חילופי אוכלוסין", החטיבה להתיישבות ממשיכה להנדס במרץ את המרחב לטובת עליונות יהודית

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אם עולים בראשו של אזרח ישראלי הרהורי כפירה באשר למידת היעילות והחריצות של הזרועות הביצועיות במדינה, כדאי שיסתכל על החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית. אין כמו הגוף הזה, הממומן כולו על ידי ממשלת ישראל, כדי לעמוד על מידת האפקטיביות של השלטון בניסוח ויישום מדיניות המצטיינת בחשיבה ארוכת טווח, בניגוד מעורר השתאות לברדק שנוטה לאפיין את ההתנהלות הישראלית בתחומים רבים אחרים.

הצאצא המצטיין הזה של המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית לא"י, שהוקם לאחר מלחמת 67' כדי "לייצא" לשטחים הכבושים את הניסיון שצבר ב"גאולת קרקעות" והקמת יישובים עוד מלפני 48', מגלם באופן המדויק ביותר את מהותה של האתנוקרטיה היהודית הקולוניאליסטית, זו המכונה "היהודית והדמוקרטית": הנדסת המרחב לטובת העליונות היהודית. בהמשך, עם קבלת המנדט גם על הנגב והגליל, הסתערה החטיבה באותה חדוות עשייה – והרבה מאוד כסף ציבורי – על היעדים החדשים. היעדים אולי חדשים, אבל המדיניות היא אותה המדיניות.

> על אפה ועל חמתה של התקשורת המתעלמת, מני נפתלי הוא גיבור עממי

אתמול פורסמה בעיתון "הארץ" תוכנית חדשה שמקדמת החטיבה להתיישבות, להקמת שורה של ישובים יהודים חדשים בנגב ובגליל, בסמוך ליישובים ערבים, באופן שיחסום את התפתחתם. עבור מי שלא מתעקש להיות מטומטם ועיוור גמור ביחס למלחמה הדמוגרפית שישראל מנהלת נגד אזרחיה הערבים מאז הקמתה, שאחד מכליה המובהקים הוא מדיניות האדמות, אין בכך הפתעה גדולה. ה"יהודית והדמוקרטית" היא ברייה תובענית הדורשת עומק גאוגרפי ודמוגרפי כאחד.

התוכנית הזו הזכירה לי את דבריו של חבר פלסטיני שאמר לי פעם "בהזיה היהודית והדמוקרטית הזו שלכם, ה'דמוקרטית' מסוכנת לנו יותר מ'היהודית'". והוא צודק, כמובן. אילו היינו מסירים מהמשוואה את "הדמוקרטית", יכולנו לקבל אפרטהייד מוצהר שבו קבוצת מיעוט שולטת בכוח חוקים מפלים על הרוב הילידי, שמתקיים בסוג של אוטונומיה – אמנם נחותה ומדוכאת – במרחביו שלו. ומי יודע, אולי מדינות העולם היו שמות קץ לחרפה הזו הרבה יותר מהר אם אלה היו פניה. אבל היומרה לכפות את העליונות היהודית על המרחב דווקא במסגרת "דמוקרטית" היא שמכתיבה את המלחמה הדמוגרפית שתאפשר את השליטה היהודית באמצעות מנגנונים כביכול דמוקרטיים של הרוב, ולא דרך "אמצעים חריגים" ומגונים כמו במשטר האפרטהייד.

לא שישראל בחלה גם בשימוש ב"אמצעים חריגים" לצורך הנדסת המרחב לצרכיה; השלב המדינתי של הפרויקט הקולוניאלי הציוני החל בטיהור אתני של מאות אלפי בני אדם שגורשו או נאלצו להימלט מאדמתם לבלי שוב. אלא שישראל הבינה מהר מאוד שכדי לשמור על העומק הדמוגרפי שהשיגה ולהבטיח את "צביונה היהודי" של המדינה, היא צריכה – לצד העידוד האקטיבי של הגירה יהודית לישראל – להגביל את מרחב המחיה והפיתוח הערבי, בראש ובראשונה באמצעות מדיניות התכנון והקרקעות.

> לא רק נתניהו: גם רבין ובגין היו שותקים מול טראמפ

תושבים בדואים מנסים למנוע עבודות להקמת היישוב ליהודים חירן במקום היישוב אום אל חיראן שתושביו יגורשו (הדס פרוש/פלאש90)

תושבים בדואים מנסים למנוע עבודות להקמת היישוב ליהודים חירן במקום היישוב אום אל חיראן שתושביו יגורשו (הדס פרוש/פלאש90)

כך, מאז הקמת המדינה הצטמצמו עתודות הקרקע של האוכלוסיה הערבית בכמחצית, והרשויות המקומיות של אוכלוסייה המהווה כעשרים אחוז מכלל אוכלוסיית המדינה כוללות פחות מארבעה אחוזים משטחה. שטחה של העיר סח'נין, למשל, הצטמצם לאחר קום המדינה לכ-15 אחוזים בלבד משטחה לפני 1948. זה גם לא מקרה שבעוד מאז 48' הוקמו כאלף ישובים יהודיים חדשים, לא קם ישוב ערבי אחד שנועד לשרת את צרכי האוכלוסיה הפלסטינית. ולמי שממהר לנפנף שוב בתל-שבע ורהט צריך להזכיר שהיישובים האלה נועדו להשיג את ההיפך בדיוק: ריכוז האוכלוסיה הבדואית בגטאות הסובלים מתת-פיתוח כדי לאפשר למדינה להשתלט על אדמתם בנגב.

בגלל פעילותה ארוכת השנים והמעללים בשטחים הכבושים, החטיבה להתיישבות מזוהה בתודעה הציבורית במידה רבה עם מפעל ההתנחלות, לו אכן תרמה תרומה רבה. קל לומר שהיא "מייבאת" לתוך גבולות המדינה את הפרקטיקות מהשטחים. זה מסתדר היטב גם עם נרטיב "המדרון החלקלק", המזהיר מפני זליגת הנורמות המוסריות מעבר לקו הירוק פנימה אם לא נסיים את הכיבוש בהקדם. אלא שמדובר בהיפך הגמור: החטיבה להתיישבות צמחה מתוך גוף שפעל לייהוד האדמות הרבה לפני כיבושי 1967, והיא קמה כדי לייצא לשטחים הכבושים את הפרקטיקות הקולוניאליסטיות שמקורן בתוך שטחי 48' ועוד קודם לכן.

מדינת ישראל יודעת היטב כי פיקציית "היהודית והדמוקרטית" תעמוד למבחן לא בעפרה או בחברון, אלא בנגב ובגליל ובמשולש. ובעוד ליברמן ונתניהו מפנטזים על קיצורי דרך של "חילופי אוכלוסין" לטובת הנדסת המרחב הדמוגרפית, החטיבה להתיישבות ממשיכה בקידום מדיניות החנק על היישובים הערבים ופעילות נמרצת של ייהוד במקביל. זה אמנם סיזיפי יותר מהעלמת מאות אלפי אזרחים ערבים באבחה, אבל היי, איש לא טען מעולם שהעסק הזה של "יהודית ודמוקרטית" הולך להיות פיקניק. בטח לא החברים של השר אורי אריאל.

> היועמ"ש לשעבר: "נתבע את ביתנו בשייח ג'ראח ונעבירו לדיירים הפלסטינים"

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
זוג צעיר שכל חטאו ביקום הזה הוא האהבה (צילום מסך מתוך "שמלת הכלה)

זוג צעיר שכל חטאו ביקום הזה הוא האהבה (צילום מסך מתוך "שמלת הכלה)

הסרט "שמלת הכלה" הוא שיר הקינה והתקווה של העם הפלסטיני

סרטה התיעודי של מרווה ג'בארה טיבי מתעד את סיפור אהבתם של לובנא מנצרת ועבדאללה מהעיר דורה שליד חברון, אהבה שנלחמת על חייה משני צדי הגבול. זהו שיר הלל לניצחון הרוח על החומר, ועדות לכוחו של העם הפלסטיני לגבור על הניסיונות לפצלו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf