newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הורים והתפתחות בטבע: איחולים לשנת חינוך של גוזלים

גוזלים בוקעים חסרי ישע וזקוקים, כמו האדם, לטיפול והשגחה רבה של ההורים. התמורה היא שהצעיר לומד להבין את העולם האמיתי ולהסיק מסקנות באופן עצמאי. אנחנו צריכים רק לשמר את זה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אפרוחים וגוזלים הן שתי אסטרטגיות הורות והתפתחות במחלקת העופות. מה ההבדל ביניהם? אפרוחים בוקעים מן הביצה כשהם מפותחים ועצמאיים למדי. בתוך דקות הם יכולים לעמוד ואף ללכת, גופם מכוסה נוצות פלומה והם מסוגלים לשמור על חום גופם, עיניהם פקוחות והם חשים וחווים את הסביבה, והם מזהים מזון בעצמם ומסוגלים ללקט אותו במקורם ולעכל אותו בגופם.

קיצוני מכולם הוא האפרוח במשפחת מיני תרנגולים בשם דגרתיל, אשר חיים באינדונזיה וסביבתה. אמהות הדגרתיל מטילות את הביצים בקן שנבנה על ידי הזכר, כגבעה קטנה של עפר וחלקי צמחים. אחר כך, מכסים ההורים את הביצים בעפר, כך שתהיינה מוגנות מטורפים ומשינויי מזג אוויר. וזהו. בתוך כמה שעות מסיימים ההורים את תפקידם ההורי. האפרוחים הדגרתיליים בוקעים אל העולם לבדם (ראו בסרטון), וללא שום נוכחות הורית וסיוע, הם יודעים כיצד לשרוד. עובדה שהם עדיין איתנו.

> תכלה שנה וקללותיה: פיוט "אחות קטנה" מודרני לרגל ראש השנה

גוזלים, לעומת זאת, בוקעים מן הביצה חסרי ישע. גוזלי העורב, למשל, בוקעים עירומים לגמרה, וזקוקים לחיבוק הורי על מנת שלא יקפאו למוות; הם עיוורים ואינם קולטים מידע מהסביבה; הם חסרי יכולת תנועה, וודאי לא לעמוד על רגליהם או ללכת, שלא לדבר על תעופה; והם אינם מסגלים לאכול.

הפעולה היחידה שהם יודעים לבצע מיד בבקיעתם, היא לפעור את המקור שלהם (ראו בסרטון). ההורים מלקטים עבורם מזון, ומקיאים מזון מעובד ישירות אל תוך קיבתם. הורי הגוזלים שוקדים סביב ילדיהם זמן ממושך, בטרם אלה יוכלו לחיות חיים עצמאיים.

> ראש השנה הוא גם יום הדין הקולקטיבי

היתרון של אסטרטגיית האפרוח הוא ברור: הוא חוסך מההורים משאבים וזמן, ומאפשר להם לחזור לשגרת החיים במהירות. האפרוחים עצמם מסוגלים לברוח מטורפים, וכן ללקט מזון כרצונם, ובכך להבטיח בצורה עצמאית את המשך קיומם.

חלוקה דומה קיימת גם בקרב היונקים, והיא מבליטה את יתרונות האפרוח. המושגים המדעיים לשתי האסטרטגיות הם: Precocial שפירושו "בגרות מוקדמת" לאפרוח, מול Altricial, כלומר "חובש קן" לגוזל. צאצאי הפרה, הצבי והחיות הצמחוניות הגדולות האחרות, נולדים מוכנים לחיים. בתוך דקות הם מסגולים לעמוד ביציבות ואף ללכת. כך יכול העדר להמשיך להתקדם, בחפשו אחר מזון ובבריחתו מפני טורפים. אם הצאצאים של חיות אלה היו חסרי אונים, הם היו מחייבים את ההורים להסתכן בשהות ממושכת במקום אחד – דבר שהיה מביא לכיליונם.

מן הצד השני, גורי חתולים, כלבים, עכברים, ושאר החיות הקטנות, הטורפים ואוכלי-כול, נולדים חסרי ישע, וזקוקים לטיפול והשגחה ממושכים של הוריהם. האדם הוא שיאן הגוזלים בטבע. תשעה חודשי הריון ועוד כ-18 שנים של השגחה הורית, מסתכמים בכך שחמישית מזמן חיינו אנחנו בחסות ההורים. המחיר במשאבים הנדרשים מההורים הוא כבד מאוד, אך מה התמורה?

גוזלים לומדים, וכך גם לומדים לחשוב

כדי למצוא את היתרון של הגוזלים, צריך להבין מאיפה האפרוח "יודע" את הדברים שהוא יודע? ללכת למשל. התשובה היא שהקשרים העצביים המפעילים את מערכת התנועה נוצרים אצלו בטרם בקע מהביצה. דומה הדבר לאופן שבו אנחנו "יודעים" לנשום מיד ברגע לידתנו. כל סדרת הפעולות המורכבות האלה, מחווטות ומוטבעות במערכת העצבים. במילים אחרות, אין כאן למידה – אלא ידע מולד.

האדם לעומתו זאת לומד ללכת מתוך הניסיון. בגיל חודשיים הוא מניע את ידיו ומביא אותם לשדה הראייה שלו, בגיל שלושה חודשים הוא מושיט יד לעבר עצמים, בגיל ארבעה חודשים הוא מניע את רגליו לכיוון ידיו, בגיל שבעה חודשים הוא מניע את שתי רגליו בנפרד, ורק בגיל שנה, לאחר שזחל על שש ועל ארבע במשך כחודשיים, הוא צועד לראשונה. בעצם מדדה. ייקח עוד כמה חודשים עד שיגיע ליכולת תנועה מתואמת ויציבה.

ההבדל בין ידע מוטבע מלידה לבין למידה מתוך הניסיון הוא מוקד ההבדל בין אסטרטגיית האפרוח לגוזל. האפרוח יודע לבצע את מה שאבות אבותיו ידעו לבצע. הוא משמר ידע מן העבר. לכן הוא יוכל להתקיים רק בתנאי סביבה דומים לאלה של אבותיו. הוא חד ממדי. לעומת זאת, הלומדים מתוך הניסיון, לומדים מתוך ההווה שבו הם מתפתחים.

> במקום לצפור, צאו מהרכב והצטרפו לנכים המפגינים בצמתים

חכמה מתפתחת בזכות ההשקעה ההורית במתן התנאים (צילום: flickr, Paul Green, cc by nc nd 2)

השקעת המשאבים מצד ההורים בטיפול והשגחה על הגוזלים משתלמת, במובן זה שהגוזלים שלהם לומדים את העולם כפי שהוא קיים בסביבתם. על כן הם מסוגלים לחיות בסביבות מגוונת ביותר, ולהיענות לאתגרי הטבע ולשינויי הזמן. העורבים מתקיימים בכל חמשת יבשות תבל, מפסגות הקרח ועד מישורי המדבריות. ממש כמו האדם, העורבים – בזכות ההשקעה ההורית, היא חייה מסתגלת.

אך יש עוד משהו שגוזלי העורבים מרוויחים בזכות הטיפול ההורי הממושך, מעבר ללמידה מתוך הניסיון: היכולת לחשוב! החוקרים היינריך ובוגניאר (כאן בעברית וכאן המקור באנגלית) בדקו האם חכמתם של העורבים היא תוצר של ניסוי וטעייה בלבד או של הפעלת שיקול דעת ומודעות. מה ההבדל? ניסוי וטעייה היא רמה מוחשית יותר של למידה, המתקיימת אצל בני האדם עד גיל בגרות.

בלמידה זאת אנחנו מבצעים פעולות שונות, ובהתאם לתוצאות מחליטים אם להתמיד או לזנוח אותן. למשל, עורבים יודעים להשליך אגוז מגובה רב, או להניח אותו בשולי כביש על מנת שרכב יעבור מעליו ויפצח את קליפתו הקשה. אולם ייתכן שהם למדו זאת מתוך הניסיון המצטבר: למשל כשצפו באגוז שנפל במקרה.

כדי לבחון את רמת החשיבה של העורבים, קשרו החוקרים פיסת מזון תלויה על חוט המשתלשל מענף. כדי להשיג את המזון היה על העורבים לרכון מטה מן הענף, לתפוס את החוט במקורם ולמשוך אותו למעלה, לדרוך על החוט המשוך ברגליהם, להרפות את המקור מהחוט ולחזור על הפעולה מספר פעמים (ראו סרטון).

> כך משמר משרד החינוך את חוסר השוויון דרך תשלומי הורים

התברר כי לפחות כמה מן העורבים הבוגרים בחנו את המצב במשך כמה דקות ואז ביצעו את התהליך הרב שלבי, בניסיון אחד שארך 30 שניות בלבד, וזאת בלי להקדיש מאמצים מקדימים כלשהם לניסוי וטעייה. חשוב להוסיף שמודבר בעורבים בוגרים, שכן הצעירים שבהם נכשלו במשימה.

מכאן הסיקו החוקרים שהעורבים הבוגרים "דמיינו אפשרויות והסיקו באילו צעדים עליהם לנקוט". הניסוי המלא הוא מורכב יותר ממה שתיארתי כאן, אבל השורה התחתונה של הניסוי היא החשובה: "כשמבינים, לא צריך, או כמעט שאין צורך, לערוך ניסיונות".

ההבנה וההסקה היא גם רמת החשיבה של אדם בוגר. אולם זה לא קורה משום שמכתיבים לצעירים את הפרשנות של העולם כפי שהיא מובנת למבוגרים לנוכח ניסיונם. זה לא קורה בזכות העתקה מדור לדור של ידע העבר, כפי שקורה אצל אפרוחים. זה קורה בזכות שמשאירים לצעירים את החופש להתנסות וללמוד את העולם, מתוך העולם עצמו.

הטיפול של ההורים לא נועד ללמד את הילדים, להכין אותם לחיים, להאיץ את התפתחותם וכדומה, אלא לאפשר להם סביבה בטוחה ומוגנת, שבתוכה הם יוכלו ללמוד בעצמם. מתוך שהם מנענעים ברגליהם הם לומדים לזחול, ומתוך שהם זוחלים הם לומדים ללכת. כך גם, מתוך שהם טועים ונכשלים הם לומדים לחשוב, להבין ולהסיק.

נאחל על כן לכולנו שנה טובה, שנת חינוך של גוזלים.

> מה שלא צריך בבי"ס: לשבת ישר, להיות בשקט, להכין שיעורים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ככל שהתלמידים עולים בכיתות מהיסודי לעל-תיכוני, רמת השיעמום שלהם עולה (צילום אילוסטרציה: college degrees 360)

משעמם לתלמידים בבתי הספר - ולמשרד החינוך לא איכפת

כבר יותר מעשור מראות תוצאות מבחני פיז"ה כי רק שליש מהתלמידים בתיכון נהנים ממה שהם לומדים או שהלימודים מעוררים בהם סקרנות. הבעיה מוכרת וגם הוצעו לה פתרונות, אבל את משרד החינוך כנראה משעמם לטפל בה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf