newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הוועדה הצבאית שתחליט מה אומר המצפון של אחותי עתליה

ועדת המצפון בפניה עומדת עתליה, לאחר מאה ועשרה ימי כליאה, תצטרך להחליט האם אנחנו כחברה מחויבים לערכים של שוויון וכבוד הדדי או לאלימות ודיכוי

מאת:

כותב אורח: אמיתי בן-אבא

אחותי עתליה בן-אבא השלימה מאה ועשרה ימים בכלא הצבאי על סירוב להתגייס לצבא. היום בשעות הצהרים היא התייצבה מול ועדה צבאית שתחליט בקרוב האם מצפונה אכן לא מתיר לה לשרת בצה"ל.

עתליה החליטה לסרב בעיקר בגלל חשיפתה לשלילת זכויות בסיסיות ממיליוני פלסטינים, אבל התצהיר שהיא כתבה מהכלא לוועדת המצפון חושף תפיסה עמוקה וכוללת יותר. נכון לעכשיו, התקשורת דיווחה על הביקורת של עתליה על הכיבוש, אבל כתיבתה של עתליה, כמו גם מערכות היחסים שהיא מפתחת עם אסירות אחרות, מעידות על פוטנציאל להרחבת השיח על סירוב למעגלים נוספים.

> בין ב"ש לאיסטנבול: זכויות להט"ב הן לא דבר מובן מאליו

על פי עמדתה של עתליה, האלימות נובעת מאי השוויון הבסיסי עליו מושתתת החברה המעמדית. "בחברה או קהילה שוויוניות", היא כותבת, "מערכות השיטור והצבא יהפכו לבלתי רלוונטיות". כשכל המערכות החברתיות שלנו – הכלכלה, התרבות, רשויות האכיפה – משרתות את יחסי הכוחות הדכאניים, סירוב להתגייס נתפס בעיני עתליה כצעד אחד מתוך "מאבק שאין לו סוף". ואכן, ככל שניטיב לפרק את מקורות הדיכוי בחברה וביחסינו הבינאישיים, כך ניטיב להבין אותם, בתהליך אינסופי של תהייה ומאבק.

"הדרך והמטרה אחד הם", כותבת עתליה. מכאן, חתירה לשלום ושוויון חייבת להתבטא בפעילותנו השוטפת. במהלך הביקורים הדו-שבועיים שמתיר לי הצבא כבן משפחה, ניכר שעתליה מיישמת השקפה זו בהתנהלותה היומיומית מול אסירות אחרות בכלא.

> איילת שקד רוצה לחקור פגיעות בפלסטינים? הנה רשימת הצעות ראשונית

עתליה ואמיתי בן-אבא בחיבוק אמיץ לפני כניסתה של עתליה לכליאה. (צילום: ערן טורבינר)

עתליה ואמיתי בן-אבא בחיבוק אמיץ לפני כניסתה של עתליה לכליאה. (צילום: ערן טורבינר)

שאר האסירות אינן סוציופתיות מסוכנות כפי שניתן להאמין מצפייה בסדרות בטלוויזיה. רובן מגיעות מרקעים של אוכלוסיות מוחלשות ופריפריאליות. רובן אשמות בעריקות כדי לפרנס את משפחותיהן או בשימוש בסמים, עבירות שמקורן בעוני וניכור, אשר מאשרות את הטענה של עתליה כי "בלי אי-שוויון, לא יהיה פשע".

כשמתברר לשאר האסירות שממתינות לביקורים שאנחנו מהמשפחה של עתליה, הן מברכות אותנו בחום ואומרות, "יש לכם בת נהדרת, היא תמיד עוזרת לכולן". בר אור רחמני מיבנה, ששוחררה לאחר שהייתה עם עתליה ועם הסרבנית תמר זאבי בתא, הזדהתה בפייסבוק כ"ימנית קיצונית בקטע מפגר", אבל כתבה על הסרבניות שהן "הבנות הכי מדהימות, קשובות, מוסריות, ועוזרות שהכרתי". היא המשיכה להגן עליהן מפני תגובות הנאצה לפוסט שפורסם, והצטרפו אליה כארבע חברות שהכירו את הסרבניות בכלא. בשיחת טלפון סיפרה לי רחמני שעתליה תמכה בה ברגעי משבר ולמרות שלא שינתה לחלוטין את דעתה, היא "עזרה לי כן לקבל את השונה".

כלא ארבע בצריפין חם ולח בימים אלה. הבסיס הצבאי הגדול מועבר אט אט ל"עיר הבה"דים" בדרום, ואבק מאתרי הבנייה נח על ארובות המבנים הבריטיים העתיקים. עתליה מבלה את רוב זמנה בתורנות במתפרה ובעבודה על האנגלית שלה עם קריאת "שר הטבעות" בשפת המקור. הסרבניות תמר זאבי ותמר אלון, איתן התחילה עתליה את תקופתה בכלא, כבר שוחררו. כשצעירות וצעירים מבינים את ההשלכות המוסריות של מעשיהם טוב ממנהיגיהם בממשלה, יש לצפות שסרבניות נוספות יצטרפו.

עתליה מחויבת בצורה בלתי מתפשרת ומעוררת השראה לערכי השלום, החירות והשוויון. היא תמשיך בדרכה בין אם יוחלט להמשיך לכלוא אותה או לתת לה להתנדב לשירות אזרחי כטוב בעיניה. ועדת המצפון שתראיין אותה תשקף, למעשה, את ערכי החברה כולה. האם אנחנו כחברה מחויבים לערכים של שוויון וכבוד הדדי, או לדיכוי ואלימות? כשהממשלה מאיימת לגרור אותנו לסבב הרג נוסף בעזה, ניכר שעכשיו יותר מתמיד מוטלת האחריות על צעירים וצעירות נוספים ללכת בצעדיהן של עתליה ואחרות, ולסרב לקחת חלק בדיכוי ובשפיכות הדמים.

אמיתי בן-אבא הוא כותב ופעיל ירושלמי, אח של הסרבנית עתליה בן-אבא. ניתן ליצור איתו קשר דרך הבלוג שלו

> תכנית קלקיליה: המתנחלים באמת רוצים להשוות תנאים עם הפלסטינים?

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ילדים ברצועת עזה, בינואר 2021 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

ילדים ברצועת עזה, בינואר 2021 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

ישראל התאמצה לחסל אותנו, אבל אנחנו עדיין פה

לפני שנה, כוחות ישראליים פשטו על המשרד של האגודה הבינלאומית להגנה על ילדים – סניף פלסטין. כמה חודשים לאחר מכן, הארגון הוכרז כארגון טרור. אך מה שנועד לבודד אותנו רק חיזק את התמיכה בנו, ואת נחישותנו להמשיך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf