שתי סרבניות כיבוש בדרך לכלא: "מתוך אהבה לארץ ולבני האדם החיים בה"

שתי סרבניות מצפון המתנגדות לכיבוש התייצבו הבוקר בלשכת גיוס תל השומר והודיעו על סירובן להתגייס. השתיים, תמר אלון מתל אביב ותמר זאבי מירושלים, נשפטו ליומיים בלבד של מאסר, והן צפויות להשתחרר מחר ולאחר מכן להשלח שוב לבקו"ם, שוב לסרב, ושוב להשפט (כנראה לתקופות של שבוע עד חודש) – כך שוב ושוב לתקופה של מספר חודשים.

את הסרבניות ליוו הבוקר עם שלטים, סיסמאות ותופים כשמונים תומכים, חברים ובני משפחה, שקיימו הפגנה בכניסה לבקו"ם וקראו לשחרור סרבניות המצפון ולסיום השליטה הצבאית בעם הפלסטיני. את ההפגנה ארגנה תנועת "מסרבות", ובין הדוברים היה ח"כ יוסף ג'באריו (חד"ש, הרשימה המשותפת), שאמר שהסרבניות הן "קרן אור" בתקופה אפלה, ושרק סמלי הדבר שהשתיים מסרבות בו ביום שהכנסת צפויה להצביע על "חוק ההסדרה", אותו הוא כינה "חוק השודדים".

> השקר החדש של הימין: "המדינה הורסת רק ליהודים"

בהפגנה נאמה גם סרבנית הגיוס תאיר קמינר, ששוחררה מהכלא ביולי האחרון אחרי חצי שנת מאסר, ועודדה את שתי הסרבניות הטריות כשאמרה שעם הכניסה לכלא יורדת על האסירה שתיקה מעיקה, אבל שהן חייבות לזכור שהפעולה שלהן שוברת את השתיקה וזוכה לתמיכה ולתהודה בכל העולם. עוד דיברה אמה של אלון, מוריה שלומות, לשעבר מנכ"לית שלום עכשיו, והביעה את הערצתה לאומץ של שתי הנערות. אביה של אלון, איש התיאטרון חן אלון, היה קצין שריון וסירב לשרת במילואים בנובמבר 2002 ונכלא בזמנו. כיום הוא פעיל ב"לוחמים לשלום".

ההפגנה משכה תשומת לב רבה מצד הסביבה, שכן היום נערך יום גיוס גדול במיוחד ליחידות חי"ר מעורבות של גברים ונשים, ובמקום היו מאות משפחות שליוו את ילדיהן לבקו"ם. כמה מבני המשפחות והחיילים החדשים הגיעו וקיללו את המפגינים או ירקו עליהם, האשימו אותם בבגידה במדינה ושלחו אותם לעזה. שוטרים שהיו במקום דאגו להפריד בין הצדדים ומנעו עימותים. חבר של אחד המתגייסים אמר למפגינים שהם מתעלמים מכך ש"צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם".

"לא עיוורת למעגלי דיכוי נוספים"

תמר אלון ותמר זאבי, שמבקשות לעשת שירות אזרחי חלופי במקום צבא, רואות את הדברים אחרת. "מגיל צעיר פגשתי חברים פלסטינים של הוריי. הכרתי אנשים שאמורים להיות אויבים שלי אך הם חייכו אלי, שיחקו איתי ודיברו איתי", כתבה אלון בהצהרה שפרסמה לקראת כליאתה הצפויה. "אינני מוכנה לקבל את הטענה שדיכוי של עם אחר, שלילת זכויות אדם בסיסיות, גזענות ושנאה הם הכרח לקיומה של מדינת ישראל". עוד היא ציינה שמה שגרם לה סופית לסרב היו הנאומים של שני אחים שכולים, ישראלי ופלסטיני, ביום הזיכרון המשותף, שקראו ללמוד מהאסונות האישיים שלהם ולפעול למען שלום.

> הסרבנים האתיופים: "מי שחושב שהצבא יותר קדוש מהחירות שלנו, שימשיך לשרת"

הסרבניות תמר זאבי ותמר אלון בכניסה ללשכת גיוס תל השומר ביום כליאתן (חגי מטר)

"מצד אחד, זוהי חובתי החוקית והחברתית, התפקיד שתמיד הוכוונתי וציפיתי שאמלא, וזכות לקחת חלק בשמירה על בטחונם של ביתי והאנשים היקרים לי", כתבה זאבי. "אך מצד שני, האם ילדות וחיים בצל פיגועים ומלחמות הם בטחון אמיתי? מה עם בטחונם של בני האדם שמעבר לחומות? האם אני כבת לעם השולט בחייהם אחראית גם לשלומם? היכן עובר הקו שבו מפסיקים לשתף פעולה, ואולי הוא בכלל כבר עבר? אני לא מוכנה לתת יד למצב שבו שני עמים חיים בפחד אחד מהשני, ומשלמים מחיר כבד כל כך כבר עשרות שנים. מתוך אהבה לארץ ולבני האדם שחיים על אדמתה, אני רוצה להאמין, ומאמינה שאפשר אחרת וניתן לשנות".

החוק מאפשר פטור מטעמי מצפון לסרבניות וסרבנים אם הם מכריזים על עצמם כפציפיסטים, שמתנגדים לכל סוג של אלימות באשר היא. מי שמסרבות בגלל מדיניות הממשלה והצבא בשטחים לא זכאיות לפטור. בשנה האחרונה ישבו בכלא שבע סרבניות מצפון מוצהרות המתנגודת לכיבוש: תאיר קמינר, איידן קטרי, עמרי ברנס, טניה גולן, לינדה שווזר, עדי גיתאי וקאי חן. בנוסף לאחרונה פורסמה יוזמת סירוב מילואים של סרבנים אתיופים, המתנגדים לאלימות משטרתית ולאפליה ממוסדת נגדם. סרבניות וסרבנים אחרים נמנעו מגיוס בדרכים אחרות, ויש שהלכו לכלא ממגוון סיבות חברתיות או אחרות, אך לא באופן מוצהר.

תמר אלון התייחסה לכל אלה וכתבה כי:

אני בוחרת לסרב מתוך מודעות לכך שלא לכל אחת יש את האפשרות לבחור כמוני. אני יודעת שאפגוש בכלא הצבאי נשים צעירות שלא הייתה להן הזכות והחירות לבחור לסרב. אינני עיוורת למעגלי הדיכוי הנוספים הקיימים בחברה הישראלית כלפי נשים, מזרחים, מהגרים ואוכלוסיות מוחלשות נוספות. אינני עיוורת לכך שמעגלי דיכוי אלה באים לידי ביטוי – ואף מקובעים – גם בצבא. נהפוך הוא: בסירובי לתת יד למערכת הדכאנית אני מבקשת להיות סולידרית גם עם כל מי שנשללה מהן ומהם חירות הבחירה.

> "ישראל היום" שכח לדווח על האנטישמי שמונה לתפקיד בכיר בבית הלבן