newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ההפגנות בבלפור: "ההצטרפות של הצעירים מדהימה, זה יביא שינוי"

הלך הרוחות ב"מאחז בלפור", שהמשטרה סגרה משני הצדדים, נע אמש בין זעם לאווירת פסטיבל. לקראת 23:00 נערכה המשטרה לביצוע מעצרים אבל המוחים מצאו פתרון יצירתי, התיישבו בשקט על הכביש וגרמו למשטרה המאוכזבת מעט לוותר על הפיזור בכוח

מאת:

יותר מ-100 מפגינים ישנו הלילה ב"מאחז בלפור" בירושלים, כפי שמכונה כעת המתחם שבו הפגינו אתמול כמה מאות אנשים. הנוכחות הקבועה מחוץ לביתו של בנימין נתניהו, שהתחילה עם הגעתם של אמיר השכל ופעילים נוספים לפני 38 יום, הפכה בימים האחרונים למפגן מרשים.

צעירים בהפגנה בבלפור ב-16.7.20 (צילום: אורן זיו)

צעירים בהפגנה בבלפור ב-16.7.20. חוקי המשחק משתנים (צילום: אורן זיו)

כל הניסיונות של עיריית ירושלים ושל המשטרה בשבוע החולף לדכא את המחאה המתפתחת – למשל באמצעות פשיטה ב-5:00 בבוקר והחרמת ציוד או בעזרת פיזור אלים השיגו כרגיל את התוצאה ההפוכה. מנוכחות שכללה כ-20 אנשים גדל המספר ליותר מ-40. אירוע המחאה שהתקיים אתמול תוכנן עוד לפני הפגנת האלפים של יום שלישי, ובעקבות אותה הפגנה הוא צבר תאוצה.

החל משעה 19:00 זרמו מאות אנשים לרחוב עזה ולמרות מאמצי המשטרה לגרום להם להישאר על המדרכה, לקראת 20:00 הם התחילו לחסום את הכביש. בתגובה חסמה המשטרה את הרחוב משני צדדיו, והמחאה התקיימה בין הגדרות.

הלך הרוחות במתחם נע בין זעם לאווירת פסטיבל – עם מופע קרקס ונאומים קצרים. קשה היה להתעלם מהמספר הרב של צעירים שהגיעו למקום. ההפגנות בשבת שעברה וביום שלישי שינו את כללי המשחק – פעילים שנכחו במאהל בשבוע שעבר אמרו שאז לא נצפה במקום אף אחד מתחת לגיל 60.

לקראת 23:00 ניתן היה להבחין לזמן קצר במתח הבין דורי כאשר המבוגרים יותר ביקשו מכולם להיות בשקט "למען השכנים". גם המשטרה נערכה בשעה 23:00 לביצוע מעצרים. לבסוף מצאו המוחים מוצא יצירתי – הם הפסיקו את הקריאות, רעש הזמבורות וקריאות המגאפון וכ-300 מהם התיישבו בדיוק ב-23:00 בשקט על הכביש. השוטרים, שכבר היו מוכנים לקרב נראו קצת מופתעים ומאוכזבים, אך הם החליטו לוותר על הפיזור בכוח.

מפגינה בשם דפנה סיפרה לי בדמעות בתחילת ההפגנה על האירועים ביום שלישי: "הבנות שלי היו בהפגנה וספגו את האלימות המשטרתית והסילונים של תותח המים. אני הלכתי מההפגנה לפני שזה קרה. ואוחנה קורא לנו אנרכיסטים".

צעיר בשם אביעד אמר: "אני מוזיקאי. בדרך כלל אני רחוק מפוליטיקה, אבל משהו השתנה". לשאלה מה גרם לשינוי ולפרץ ההצטרפות של צעירים למחאה הוא ענה: "אולי אסף אמדורסקי עזר לפרוץ את הסגר, אבל משהו השתנה. אני מקווה שזה יימשך. לאנשים פה לא חסר מה לאכול, אבל כאשר החלשים באמת יבואו לפה, כשהם יתחילו למחות, זו תהיה באמת מחאה קשה".

"ביבי מבין רק כוח"

לקראת חצות התפזרה ההפגנה ובמקום נותרו כ-100 מפגינים שהתארגנו ללילה. "אני לא יכולה לקבל את המצב שבו יש ראש ממשלה שנאשם בפלילים", אמרה לי מירב שהגיעה להפגנה בפיג'מה ורודה עם דובי גדול, "ואם צריך, נישן על המדרכה פה עד שהוא ילך. אני נאבקת למען הילדים שלי". לדבריה: "ההצטרפות של הצעירים מדהימה. זה יביא את השינוי".

מפגינה עם דובי בבלפור 16.7.20 (צילום: אורן זיו) (צילום: אורן זיו)

"אני נאבקת למען הילדים שלי": מירב עם דובי בבלפור, 16.7.20 (צילום: אורן זיו)

בשיחה לילית, אחרי שרוב המוחים הלכו לישון, סיפר לי צעיר נוסף על אירועי ליל שלישי. "התאכזבתי שלא פרצנו לבלפור", הוא אמר, "אנשים פחדו, גם אני, אבל רק זה יפיל את נתניהו, כמו שעשו בסרביה כשנכנסו לפרלמנט. אני לא חושב שהדרך של גנץ לחכות לנובמבר הבא כדי לקבל את השלטון תעזור".

בהמשך הדיון בין אותו מפגין לבין צעירים נוספים אמר אחד מהם: "איך אפשר לקיים הפגנה ששומרים בה על הסדר? זה מפספס את המטרה". אחר אמר: "ביבי מפחד מההפגנה שהיתה ביום שלישי, הוא מבין רק כוח". כולם הסכימו ש"אם תהיה פה באמת מחאה רדיקלית" האלימות המשטרתית תופעל בכל הכוח. הדיון עבר לצורך לחבר סוגים אחרים של קהל למחאה ולשאלה אם ניתן בכלל לעשות את זה ואחר כך נמשך לעיסוק בשאלות של אלימות ואי אלימות ובסוגיית השוויון לא רק ליהודים. מתוך כ-100 המפגינים שישנו במתחם, לפחות מחצית היו שייכים לקטגוריה של "צעירים" שההפגנה בליל שלישי גרמה להם לרצות להמשיך להפגין.

לקראת השעה 2:00 בלילה הגיעו כמה פעילי ימין למקום. שלושה מהם הגיעו במיוחד במטרה להיטפל לשני פעילים מתעאיוש, שלפחות אחד מהם נמצא במחנה דרך קבע. לאחר הטחת העלבונות הרגילים על כך שהפעיל "מפריע לחיילי צה"ל ומצלם אותם" הם ניסו לשכנע את המפגינים הבודדים שהיו עדיין ערים שכדאי להם להתנער ממנו ולסלק אותו כי הוא פוגע במאבק שלהם. "בבוקר הוא מפריע לחיילים ובערב לראש הממשלה", טען אחד מהם ולאחר שלא זכה לתגובה שלה ציפה כדי להפיק עוד סרטון וראלי על פעיל השמאל, הוא אמר: "משעמם פה" ונעלם עם חבריו. המפגינים, שלצד גילויי התמיכה זוכים להרבה ביקורים כאלה, מקיימים תiרנות שמירה, במיוחד בשעות השינה.

והיו גם שיחות אחרות, למשל עם צעירים חרדים שעברו במקום והתיישבו לדיונים ממושכים על גיוס ועל כלכלה. צעיר דתי אחד שהגיע בשעה מאוחרת שאל את המפגין היחיד שנותר ער: "אתה מהצד השפוי"? משום שהוא חשב שמדובר בפעיל ימין. המפגין השיב ולו והשניים התיישבו לשיחה ארוכה.

יושבים על הכביש בבלפור 16.7.20 (צילום: אורן זיו)

מוצא יצירתי: יושבים על הכביש בבלפור. המשטרה כבר היתה מוכנה לקרב (צילום: אורן זיו)

אבי עופר, אחד המארגנים של הלינה ההמונית, סיפר בתחילת הערב  ״ארגנו יחד עם חברים קבוצה של אנשים שיישנו פה. יש אנרגיות עצומות של הצעירים. נהיה פה עד מחר ועד כמה שצריך. גל כזה של מחאה לא ראיתי כבר ארבעים שנה. זו התחלת הסוף של ביבי והתחלת השינוי הגדול במדינת ישראל״.

המפגינים קמו מתוך הרגל עם הזריחה, למרות שהיום יום שישי, והחלו לסדר את המתחם. פקחי העירייה והשומרים לא היו שם עדיין ב-5:40, השעה שבה הם הגיעו למקום פעמיים בשבוע שחלף. המפגינים הבטיחו שהם יקיימו מחאה קבועה ורצופה במקום עד שהמחאה תישא פרי והם יצליחו להפיל את נתניהו מכסאו.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חגיגות לרגל נפילת אסד, מג׳דל שמס, 9 בדצמבר 2024 (צילום: אורן זיו)

חגיגות לרגל נפילת אסד, מג׳דל שמס, 9 בדצמבר 2024 (צילום: אורן זיו)

במג'דל שמס חגגו את נפילת אסד: "חיכיתי לרגע הזה כל חיי"

במשך עשרות שנים, מתנגדי המשטר הסורי בגולן חששו להביע את עמדותיהם מחשש לנקמה בקרוביהם בסוריה. כעת נפרץ הסכר, אך כמו שכניהם תומכי המשטר הם מבינים כי הדרך לשחרור העם הסורי עדיין ארוכה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf