newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הדרה לשונית: הערים מעורבות, העירייה דוברת רק עברית

בלוד, בעכו, בחיפה ובערים אחרות, שיעור ניכר מהתושבים הם ערבים, ובקרב התושבים היהודים, רבים דוברים רוסית או אמהרית. למרות זאת, המענה במוקד העירייה ניתן רק בעברית. אם בגביית ארנונה כולם שווים, גם בשירותים הם צריכים להיות שווים

מאת:

יש כנראה ראשי ערים שחושבים שכל תושבי הערים שהם עומדים בראשם הם דוברי עברית. ברור. הרי המדינה הזו היא "מדינה יהודית", וכל מי שאינו יהודי, או שהוא יהודי שאינו דובר עברית, איננו נספר, אפילו אם מדובר במאות אלפי אזרחים.

יותר מ-30 אחוז מתושבי עכו הם ערבים, אבל המוקד פועל רק בעברית. נשים בעכו. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

יותר מ-30 אחוז מתושבי עכו הם ערבים, אבל המוקד פועל רק בעברית. נשים בעכו. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

חלק מהערים בישראל הן ערים משותפות, דוגמת לוד, רמלה או יפו-תל אביב, שחיים בהן יהודים וערבים. האוכלוסייה היהודית בערים אלה ובערים אחרות כוללת גם יוצאי ברית המועצות לשעבר ויוצאי אתיופיה, שחלקם  מבוגרים מעל גיל 65, שאינם יודעים עברית היטב או אינם יודעים אותה כלל.

ב"מדד הביטחון של נשים", קואליציה של ארגונים חברתיים, אנו עוסקות, בין השאר,  בקידום  נושא הנגישות הלשונית מול משרדי ממשלה ומול רשויות עירוניות בערים המוגדרות כ"ערים מעורבות". נגישות לשונית של דוברי ערבית, אבל גם של דוברי רוסית, אמהרית ושפות אחרות.

בשש רשויות – לוד, רמלה, יפו-תל אביב, עכו, חיפה ונוף הגליל – בדקנו את השירות הניתן לתושבים במוקד העירוני האמור לתת מענה ולנתב את השיחות למחלקות השונות בעיריות. בחמש מתוך שש הערים האלה, מצאנו שהמוקד העירוני נותן מענה בשפה העברית בלבד. יוצאת דופן היא נוף הגליל (לשעבר נצרת עלית), שם המוקד אכן נותן מענה במגוון השפות שדוברים תושבי העיר: עברית, ערבית, רוסית ואמהרית.

אחרי הפנייה שלנו, בחיפה התקבלה החלטה במועצת העיר להנגיש לשונית את המוקד העירוני.

קחו לדוגמה את לוד. לפי אתר העירייה, המספר הכולל של התושבים עומד על 81,669 נפשות. 72 אחוז מתוכם הם יהודים, 27 אחוז ערבים. מבין היהודים, 33 אחוז מהם דוברי רוסית, אמהרית ושפות אחרות שאינן עברית (11,860 דוברי רוסית ו-2680 יוצאי אתיופיה וכ-10,380 מארצות אחרות). אולם אף שכמעט מחצית מתושבי העיר אינם דוברים עברית כשפה ראשונה, דף המידע באתר של העירייה, "מקומינט", כתוב בעברית בלבד.

העובדה הזו משקפת את הגישה כלפי כלל התושבים, לא רק כלפי התושבים הערבים, שחלקם הגדול חיים בה עוד מלפני קום המדינה. היא מתעלמת גם מהתושבות/ים המבוגרות/ים, שהשיעור שלהם בלוד, לפי אתר העירייה, מגיע לכמעט 13.6 אחוז. חלק ניכר מהם אינו דובר עברית. בתקופת משבר הקורונה הנוכחי, דווקא תושבים אלה נזקקו יותר מכולם לעזרה משירותי הרווחה ומאגפים נוספים בעירייה.

ממנהל המוקד העירוני בלוד ענו לנו, שהמוקד נותן אכן מענה בעברית, אבל אם במקרה נמצא במוקד עובד שהוא דובר אחת השפות האחרות, הוא נותן את השירות. כלומר זהו הפתרון: אם תושבת העיר, אשה מבוגרת דוברת רוסית או ערבית, מתקשרת למוקד העירוני במצב חירום ואין מי שיענה או יקבל את התלונה בשפה הרוסית או הערבית, היא תיאלץ לחכות עד שבמקרה יגיע, אולי יום או יומיים  אחרי, עובד עירייה הדובר את השפה שלה. יחס כזה רק  מחליש את התושבים האלה יותר.

שיעור התושבים הערבים בעכו עומד על יותר מ-30 אחוז, לפי אתר העירייה. שיעור ניכר מתושבי העיר היהודים הם דוברי רוסית ואמהרית. אולם בעכו המוקד העירוני נותן מענה  בעברית. כאשר מבינים כי קיים קושי בתקשורת מול הפונה בשל מגבלת השפה, אז יינתן לפונה מענה בשפתו, או שמודיעים לו שיחזרו אליו. ביקשנו מהגורמים הרלוונטיים בעירייה לדאוג לכך שכבר בשלב ניתוב השיחות יהיה מענה במגוון שפות. התשובה שקיבלנו מעיריית עכו הייתה קונסטרוקטיבית:  "הנושא נבדק מול המנכ"ל, בשנה הבאה אנו עתידים להחליף את מערכת הטלפוניה והמרכזייה. נושא זה יישקל ויילקח בחשבון."

עבור קרוב למחצית התושבים, עברית איננה שפת אם. שכונה בלוד (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)

עבור קרוב למחצית התושבים, עברית איננה שפת אם. שכונה בלוד (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)

בעיר כמו יפו-תל אביב, חיים כמה עשרות אלפי ערבים, אולם המוקד של העירייה נותן מענה רק בעברית. בבדיקה שנעשתה באתר העירייה מצאנו שהוא רק בעברית. יש דף כניסה ראשי בערבית, אבל אם המבקר ירצה למלא טופס או פנייה, האתר מעביר אותו מייד לשפה העברית.  וזה בלי לדבר על הקהילה הגדולה של מבקשי מקלט מאריתריאה, הדוברים טיגרינית, ומהגרי עבודה המדברים אנגלית ושפות אחרות.

כשהעירייה רוצה לגבות מהתושבים האלה ארנונה, הם כולם שווים בעיניה. היא מגיעה לכולם ודורשת מהם את התשלומים המגיעים לה. אך  כשהתושבים האלה פונים לעירייה ומבקשים שירות בשפה שלהם, הם הופכים שקופים בעיני הרשויות.

בישראל חיות גם עשרות ואפילו מאות נשים חסרות מעמד אזרחי: נשים פלסטיניות הנשואות לפלסטינים אזרחי ישראל, נשים ממדינות מזרח אירופה, מאתיופיה מדרום אמריקה ועוד. הן סובלות מבעיות חברתיות וכלכליות קשות. חוסר ידיעת השפה העברית מקשה על מצבן ומוסיף להדרתן.

אנו מציעות לעיריות וגם למשרדי הממשלה לאמץ פתרונות טכניים פשוטים שיאפשרו את מימוש זכויותיהם של האוכלוסיות הסובלות מחוסר נגישות שפתית. הפתרונות שגובשו על ידי "קואליציה לנגישות לשונית" ניתנים ליישום בקלות. הנה כמה דוגמאות:

הקלטת הודעה בשפות הרלוונטיות בכל המוקדים הטלפונים בעיריות, קווי חירום וכו'. הפיצול לשלוחות לפי השפה צריך להיות מיידי ולא אחרי הודעה ארוכה בעברית. ההודעה בשפה הרלוונטית יכולה לקשר לנציג או להציע להשאיר הודעה בשפת האם. הדבר יאפשר לעובד/ת או מתנדב/ת דוברת אותה השפה לחזור לאותה פונה;

גיוס עובדות ועובדים דוברי השפות הרלוונטיות למוקדים הטלפונים;

הפעלה של מרכז תרגום למוסדות המדינה. זה קיים במשרד הבריאות וזה צריך לפעול ברמה ארצית.

הפתרונות האלה אינם כרוכים בעלויות של אלפי שקלים. ובכל מקרה, גם אם היו היו עולים הרבה יותר, תפקידה של הרשות הוא לתת שירותים לכלל תושבי העיר, לא רק לדוברי השפה העברית.

נסרין מורקוס היא רכזת פעילות ציבורית וקידום מדיניות בפרויקט "מדד הביטחון של נשים"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

בצפון עזה, 1 מכל 3 ילדים מתחת לגיל שנתיים סובל מתת תזונה חריפה. פלסטינים ממתינים לארוחה חמה שבושלה על ידי מתנדבים ברפיח, 20 בפברואר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

עזה, כרוניקה של הרעבה

הרעב הכבד שישראל משיתה על עזה מאז 7 באוקטובר הגיע לממדים חסרי תקדים, אך המדיניות עצמה איננה חדשה: מאז 1967, ישראל שולטת בסל המזון הפלסטיני ברצועה ומשתמשת בו כנשק לניהול האוכלוסייה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf