הבלוגר נועם ר' זומן לשיחת אזהרה בשב"כ

מחבר הבלוג "גודווין צדק" נשאל על עבודת התחקיר שלו בנושא חקירות של פלסטינים, והוזהר שהוא "עלול לאבד את העבודה שלו". בעבר הוזמנו אקטיביסטים בולטים לשיחות דומות, בהן תושאלו על הפעילות הפוליטית שלהם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הבלוגר נעם ר', שעומד מאחורי הבלוג "גודווין צדק", זומן לשיחת אזהרה בשב"כ, בה הוא נשאל על התחקירים שהוא מבצע, והוזהר מפני היבטים שונים שלהם.

בשיחה, שנערכה בתחנת משטרה מקומית, נכחו שלושה אנשים: "רונה", "זאכי" ושוטר נוסף מהתחנה. מוקד התשאול נגע בניסיונות התחקיר של נעם, במיוחד בהיבטים הנוגעים לעבודת השב"כ (נעם מתמקד לאחרונה בנושאי עינויים, מעצרים מינהליים וחקירות שב"כ). "זאכי" הזהיר את נעם מפני הבט ספציפי של התחקירים שלו, ואף הזהיר אותו שהוא "עלול לאבד את מקום העבודה שלו".

"רונה" שאלה את נעם מה מטרתו ומה הוא מעוניין לעשות עם העבודה שלו. היא התקוממה כשהוא טען שאנשי שב"כ מעורבים בעינויי פלסטינים. משם השיחה הפכה, להגדרתו של נעם, ל"אידיאולוגית". נעם נשאל מדוע הוא הולך להפגנות בשטחים, וכן לגבי שמות של פעילים פוליטיים אחרים. הוא סירב לענות והחוקרים לא התעקשו.

"דיברנו על מעצרים", אומר נעם. "סיפרתי לה על עדויות על אלימות בחקירות, על מעצרים מינהליים. היא התפלאה לשמוע שאני נגד מעצרים מינהליים לאנשי ימין. 'רונה' אמרה שאנשים לא נעצרים סתם. שאם אדם עצור יש נגדו ראיות.

"כל השיחה הזו השאירה תחושה מאוד לא נעימה. זה מוקדם מדי לנתח אותה, אבל העובדה שאדם נקרא לתחנת משטרה בלי לספר לו למה, שם הוא ננזף על פעילותו האקטיביסטית ונחקר על האידיאולוגיה שלו ועל קשריו היא פסולה".

"גודווין צדק" הוא אחד הבלוגים השמאליים הבולטים בישראל. הבלוג פעיל מאז 2009, והוא עוסק בפרשיות שאינן זוכות לתשומת לב ציבורית, בכיבוש, במעצרים תחת צווי איסור פרסום, באלימות כלפי נחקרים, בחקיקה אנטי דמוקרטיות ובהיבטים נוספים של הסוגיה הפלסטינית. אחד הפוסטים הבולטים של נועם ר' בזמן האחרון עסק בחקירות של ילדים בידי השב"כ. שם הבלוג מתייחס על דרך השלילה לחוק גודווין.

בחודש שעבר דיווח נעם ר' על מעצרו החשאי של העיתונאי הפלסטיני מג'ד כיאל. המעצר כבר נודע ברבים באותה העת אולם צו איסור הפרסום עליו טרם הוסר. השיחה בשב"כ לא נגעה לצו איסור הפרסום.

בעבר, הוזמנו פעילים ב"אנרכיסטים נגד הגדר" לשיחות אזהרה אצל "רונה" מהשב"כ. בין השאר הוזמנו קובי סניץ, אסף קינצר ויונתן שפירא; סניץ וקינצר לא הופיעו לשיחה (שאינה מלווה בצו מחייב). לעדותם של יונתן שפירא ו-נ', פעיל נוסף שהוזהר על ידי "רונה", גם החקירה שלהם נשאה אופי פוליטי ונעה בין דיבורים על ה"אסור" לבין ה"לא נעים". על החקירה שלו כתב יונתן שפירא בזמנו:

רונה העלתה את נושא הגרפיטי בוורשה ורצתה לדעת אם זו הייתה יוזמה פרטית שלי או שזה גם חלק מהבי די אס ואם אני מבין שחציתי קו ושפגעתי ברגשות של הרבה אנשים.

פעילים פוליטיים נוספים שנחקרו או הוזהרו על ידי השב"כ מוזמנים לפנות אלי במייל (קישור משמאל למעלה).

פוסט זה פורסם גם באנגלית באתר 972+

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"חשב שאסור לערבב את 'העברים הטהורים, עם מה שהוא הגדיר כיהודי המזרח. ארתור רופין (צילום: אברהם מלבסקי/ ארכיון קק"ל)

"חשב שאסור לערבב את 'העברים הטהורים, עם מה שהוא הגדיר כיהודי המזרח. ארתור רופין (צילום: אברהם מלבסקי/ ארכיון קק"ל)

ארתור רופין והקופסה השחורה של הציונות

בספר חדש טוען החוקר איתן בלום כי ארתור רופין, שהקים ביפו את "המשרד הארצישראלי"  ב-1908, השפיע על הציונות הרבה יותר מהרצל, ולא לטובה. כגזען וקולוניאליסט, אומר בלום בראיון ל"שיחה מקומית", הוא עיצב את הציונות עד היום

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf