newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הבולדוזרים בברוקין מפריעים למנוחת הצבא וההתנחלויות

זמן קצר אחרי שביקש אישור לעבודות עפר בפתח ביתו, קיבל בעל בולדוזר פלסטיני מהכפר ברוקין צו הריסה לביתו ולביתה של אחותו. בכפר טוענים: הצבא מתנכל לכל מי שעושה עבודות באדמות שלו, גם אם מדובר ברכוש פרטי

מאת:
התנכלות מתמדת לתושבי הכפר. עסאם חאתר וסאלם אלחאז מול ביתם בבורקין (צילום: מתן גולן)

התנכלות מתמדת לתושבי הכפר. עסאם חאתר וסאלם אלחאז מול ביתם בברוקין (צילום: מתן גולן)

בחזית הכניסה לבית של עסאם חאתר, מימין לסוכת הגפנים, עומד בולדוזר. זהו יום חם, הענבים משתזפים בשמש, ואנחנו יושבים במפתן המוצל בפאתי ברוקין עם כוסות שתייה קרה – בפתח הבית שעומד עתה בסכנת הריסה. ביום חמישי, 23.6, הוגשו צווי הריסה לבתיהם של עסאם ושל סאלם אלחאז, הנשוי לסואד, אחותו של עסאם, המתריעים מפני הריסה תוך כשלושה ימים של שני הבתים, המאכלסים כעשר נפשות. הילדים של שתי המשפחות, בני דודים, משחקים בחזית הבית השוכן בתוך מטע זיתים ומרוחק במעט משאר בתי הכפר.

בניית הבתים החלה ב-2005. כחודש לפני איכלוסם ב-2007 הגיש המינהל האזרחי צווי הפסקת עבודה למשפחה. ב-17.5 באותה שנה פנה אבי המשפחה למינהל האזרחי לפתיחת תיק בנייה. את הקבלה יקרת הערך שומר עסאם, הבן, בניילונית. המשפחה מעידה כי מאז אותו יום לפני 15 שנה ועד הגשת צו ההריסה המידי לפני כשבוע, הן חיו בהבנה כי סוגיית היתר הבנייה הוסדרה.

בנייה בלתי חוקית? תלוי מי בונה

זה לכאורה סיפור מקרקעין פשוט, כפי שעולה במבט חטוף במפה. שני הבתים, שיושבים על קרקע פרטית בבעלות המשפחה (לרבות קושאנים, רצף צוואות ושטר בעלות עדכני על הקרקע חתום על ידי המינהל האזרחי) באדמות הכפר ברוקין, מצויים כ-30 מטר מחוץ לתחומי הכפר עפ"י תב"ע, בשטח C.

ברמה התיאורטית, הקמת מבנה מגורים ללא היתר מחוץ לתחום שיפוט יישוב היא בנייה בלתי חוקית. אך ראוי להזכיר כי מעבר לאכיפה סלקטיבית, בולטת בשטח עוד יותר האי-אכיפה, הסלקטיבית עד מאוד. בעוד שהעין של אגף האכיפה של המינהל האזרחי סורקת בקפידה אחר עבירות בנייה במגזר הפלסטיני בשטחי C, אי-האכיפה במגזר הישראלי היא הנורמה. ראו את גבעת רש"י ביישוב קדומים, שם מתקיימת בנייה למגורים מחוץ לתחום שיפוט היישוב על קרקע בבעלות פלסטינית, או הציצו בתצ"א ב"פזורה היהודית" סביב ההתנחלות יצהר.

הדוגמאות רבות – מעלה חגי, גבעת מכמש, גבע בנימין, בת עין, כוכב השחר, שילה, עדי עד, אש קודש, אחיה, גבעת רונן, אלוני שילה ועוד ועוד. היוצרות התהפכו, בשטח C, תחילה בונים ולאחר מכן מאשרים תב"ע ומנפיקים היתר בנייה בדיעבד, כל עוד נולדת כמובן בצד הנכון של המפה הדמוגרפית. עבור האוכלוסייה הפלסטינית, המציאות שונה לחלוטין.

אדמותיו המקוריות של הכפר ברוקין, כפי שעולה ממיפוי מימי המנדט הבריטי, נאמדו בכ-12.6 אלף דונם. לאחר הקמת מכשול ההפרדה, נמנעה גישתם של התושבים לכ-4,000 דונם, 30% מאדמות הכפר. כמו כן, הפקעות שונות לטובת הקמת ההתנחלות ברוכין הסמוכה, אזור התעשייה ברקן וכביש 446 נגסו אף הם באדמות הצפוניות של הכפר, לרבות אדמות שהיו בעבר בבעלות משפחתו של סלאם.

למעשה, תחום היישוב המותר לבנייה מוגבל בקו שנוצר בשנות ה-90 על ידי המינהל האזרחי – שתיחם את הבנייה הקיימת בכפרים הפלסטיניים בתיחום הדוק ואילץ את תושבי הכפרים לצופף את הבנייה בישובים שלהם תחת מגבלות בנייה לגובה.

שטח תחום זה בברוקין עומד על 922 דונם, כ-13.7% מאדמות הכפר המקורי: כ-335 דונם ב"ברוקין צפון" הנמצאים בשטח C, וחציו השני של הכפר, כ-587 דונם, שנמצאים בשטח B. כ-120 צווי הריסה הוגשו ועומדים כנגד מבנים ללא היתר בשטח C של ברוקין, לרבות מסגד ומבנה בית ספר יסודי לבנות, שמצויים בעיקר ב"ברוקין צפון". כמו בכל שטחי C בגדה המערבית, הסיכוי של בעלי קרקע פלסטינים להשיג אישורי בנייה הוא אפסי.

מוראד, תושב הכפר, מספר כי האכיפה הישראלית החריפה בשנה האחרונה באופן כזה, שהצבא אפילו מונע עיבוד ידני וכניסה רגלית לשטחים חקלאיים בצידי הדרך

עסאם הוא מפעיל בולדוזר. הוא מסביר כי לפני כשלושה חודשים, ב-8 במרץ השנה, החל להציב מסלעה בחזית מגרש הבית, שם מצויה מדרגת בטון גבוהה לכיוון צפון, לאחר שהילדים נפלו ממנה ונפצעו בזמן ששיחקו בחצר. אל הבית, שחזיתו גלויה להתנחלות ברוכין ויושב על הציר המקשר בין מערב ברוקין לכפר א-דיכ הסמוך, הגיע חיש מהר כוח צבאי ישראלי במטרה להחרים את הבולדוזר בעוון בנייה לא חוקית.

במהלך השנה האחרונה חלה החמרה באכיפה של המינהל האזרחי במקטע הכביש, שמחבר את מערב ברוקין לכפר דיכ. קטע כביש זה, המצוי בשטח C, שימש בעבר עורק תנועה חיוני, אולם מאז נסלל מצפון לו כביש 446, עורק תנועה ראשי המחבר את ההתנחלויות באזור לכביש 5, כביש "חוצה שומרון", רוב התנועה עוקפת את שני הכפרים הפלסטיניים. היום, מקטע דרך צדדי וצר זה הוא בראש וראשונה חיבור בין שני הכפרים הנמצאים בשטחי B. חרף זאת, צה"ל עדיין נוהג במקטע הדרך הצדדית כאילו הייתה ציר ראשי בשימוש ישראלים.

הכביש בין שני כפרים פלסטינים הוא שטח סטרילי בעיני הצבא. מפת הכפרים בורקין וא-דיכ

הכביש בין שני כפרים פלסטינים הוא שטח סטרילי בעיני הצבא. מפת הכפרים ברוקין וא-דיכ

אפילו לא עיבוד ידני וכניסה רגלית

מוראד, תושב הכפר, מספר כי האכיפה הישראלית החריפה בשנה האחרונה באופן כזה, שהצבא אפילו מונע עיבוד ידני וכניסה רגלית לשטחים חקלאיים בצידי מקטע הדרך. התושבים טוענים כי כל תנועה פלסטינית על הציר מנוטרת מתצפית מההתנחלות הסמוכה ברוכין, וכוחות הצבא מוזנקים למקטע הכביש המחבר בין הכפרים לעיתים קרובות.

ב-8 במרץ, בעת שהגיעו למקום שבעה חיילים, הבולדוזר חנה בחזית המגרש בעת שבעל הבית, עסאם, שהה מחוצה לו. בכריזה במסגד הכפר קראו לתושבים להגיע לשטח. המפקד בשטח שוחח עם סלאם והסביר לו כי כל עבודת בנייה בשטח C דורשת פנייה למת"ק הפלסטיני לבקשת אישור עבודה וכי הבולדוזר  נצפה בעבר מבצע עבודות ללא היתר בסמוך למקום.

בעקבות הגעתם של תושבי הכפר, הכוח הצבאי הקטן עזב את המקום. ידיעות הגיעו מהמת"ק הפלסטיני כי הצבא מתכוון להיכנס לכפר בכוחות מתוגברים, בעוד ג'יפים פיטרלו על כביש 446 מצפון לברוקין. רחפן צילום חג בסביבת הבית. בסופו של דבר הצבא לא נכנס בשנית לכפר באותו יום.

יום לאחר האירוע, הסבירו נציגי המת"ק הפלסטיני למשפחה כי עליה להוציא אישור מס רכוש לאדמה כדי לתאם את עבודות העפר. אחת ההשערות היא שהוצאת האישור הפנתה את הזרקור לצו הפסקת העבודות שניתן 15 שנה קודם לכן ומעולם לא מומש. בימים אלו מערערת המשפחה על צו ההריסה שניתן לה. היא טוענת שבמאי 2007 ניתן אישור לבקשת היתר בנייה, האישור נרשם על שמו אביו של עסאם, ולא על שמו של עסאם עצמו, ועל כן לא אותר ברשומות.

 

עבודות העפר מפריעות לצבא. הבולדוזר ליד ביתו של עסאם חאתר (צילום: מתן גולן)

עבודות העפר מפריעות לצבא. הבולדוזר ליד ביתו של עסאם חאתר (צילום: מתן גולן)

בתיהם של סלאם ועסאם יכולים להיבלע מבחינה סטטיסטית בתוך 120 צווי ההריסה הקיימים בברוקין. ייתכן שזה אכן מקרה רנדומלי של החייאת צו הריסה ישן. אולם כאשר מתוודעים לאירועי השנה החולפת ברדיוס של כ-100 מטר משני הבתים שצו הריסה מידי מאיים עליהם, עולים רמזים מטרידים לאפשרות של התעמרות, או סוג נקמה אישית, מצד השלטונות בבעלי הבולדוזר. שכן בשנה החולפת אירעו מספר מקרים עבודות פיתוח ללא היתר שהצבא התערב בהם. רק שבמרבית המקרים הללו, הבולדוזר של עסאם כלל לא היה מעורב.

בספטמבר 21' שני חקלאים מכפר א-דיכ, שרכשו מטע בברוקין, הגיעו עם בולדוזרים על מנת לסדר את שטח הכרם. כוח צבאי הגיע למקום והחרים את שני הבולדוזרים, ובעליהם נקנסו. באוקטובר 21' בולדוזר של עובד עיריית ברוקין יישר את האדמה בחלקה סמוכה – מגרש הנמצא בחלקו בשטח C וחלקו בשטח B. כוח צבאי שהוקפץ למקום הזהיר את מפעיל הבולדוזר כי עליו ליישר את הקרקע רק בחלקי החלקה שמצוי בשטח B.

בסוף פברואר 22' הוזרמו מי שופכין לא מטופלים מההתנחלות ברוכין לכרמי הזיתים של ברוקין, הצמודים לכביש 446. באירוע זה סייע עסאם לשכניו להסיט את הביוב מהאדמה החקלאית שלהם. הצבא לא הגיע למקום, אולם ב-8 במרץ הקצין בשטח הודיע לסלאם, שהבולדוזר של עסאם נצפה במהלך פברואר עובד ללא היתר בכרם הזיתים בשטח C. תקופה קצרה לאחר המקרה, מעיד עסאם, קרן לייזר ירוקה מההתנחלות ברוכין החלה לסמן בלילות את ביתו.

בסוף מאי 22', ביצעה העירייה עבודות פיתוח ושדרוג תשתיות מים בצומת מתחת לבתים. כוח צבאי שהגיע למקום החרים את הבולדוזר שביצע את העבודות מטעם העירייה. הבולדוזר עדיין מוחזק על ידי המינהל האזרחי בקלקיליה.

נדמה שהרצון הישראלי להפוך לסטרילי את מקטע הציר החיוני בין ברוקין לכפר א-דיכ, והקלות שבה אפשר לזהות פעולה של בולדוזרים מהתצפית בברוכין, סייעו להוצאת צו ההריסה המידי נגד בתיהם של עסאם וסלאם, שבחזית בתיהם חונה בולדוזר. עורך הדין מטעמם עוסק בערעור בימים אלו, בעת שאיום ההריסה הוא מידי. אולם, מוסיף עסאם, גם אם המשפחה תנצחו בערעור, מעתה היא תחיה לנצח בפחד מחשש להחייאת צו ההריסה בהתראה קצרה.

ביקשנו את תגובת המינהל האזרחי לדברים וזו לא התקבלה עד לשעת הפרסום. אם תתקבל, היא תפורסם כאן.

הילדים משחקים בחוץ. הבולדוזר ליד בית המשפחה (צילום: מתן גולן)

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
עשויים למצוא את עצמם מתמודדים אחת מול השני על המקום השני בחד"ש. עאידה תומא-סלימאן ויוסף ג'בארין (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

עשויים למצוא את עצמם מתמודדים אחת מול השני על המקום השני בחד"ש. עאידה תומא-סלימאן ויוסף ג'בארין (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

ביקורת פנימית בחד"ש: ההנהגה התרחקה מהחברים בשטח

בכירים בחד"ש טוענים שהמפלגה לא למדה לקח מהכישלון בבחירות הקודמות. "צריך לשנות כיוון", אומרים שם. בבחירות לרשימה לכנסת שייערכו בשבת הקרובה, איימן עודה צפוי להיבחר מחדש, קרב על המקום השני ועל המקום השלישי, ה"יהודי"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf