עצומה לפייסבוק נגד פרסום תעמולת בחירות אנונימית ברשת

כבר כאלף איש כבר חתמו על עצומה הקוראת לפייסבוק ישראל להפעיל מנגנוני שקיפות על חומרי תעמולה ברשת לקראת הבחירות. בארה"ב, באירלנד ובמקומות אחרים בעולם כבר אומצו מנגנונים כאלה. בישראל המצב פרוץ

מאת:

כאלף אזרחים חתמו על קריאה פומבית לפייסבוק בדרישה שתפעל נגד תעמולת אנונימית במערכת הבחירות הקרובה. ״פייסבוק מוצפת בתעמולה אנונימית המסכנת את תקינות הבחירות הדמוקרטיות בישראל״, כך נכתב בעצומה האינטרנטית שפרסם שלשום (ב') ארגון ״זזים״. הם קוראים לפייסבוק להפעיל מנגנוני שקיפות שימנעו שערוריית בחירות נוסח ״קיימברידג׳ אנליטיקס״, חברה הנחשדת בגניבת מידע על עשרות מליוני משתמשים בארה"ב לשימוש מטה טראמפ.

בעצומה מצוין כי בעוד החוק הישראלי מפקח על התעמולה הפוליטית ברדיו ובטלוויזיה ודורש שקיפות במימון ובאחריות לכל פרסום, הרשתות החברתיות נשארות ללא כל פיקוח. כל גוף זר או מקומי בעל אינטרס יכול להחדיר מסרים, להפיץ פייק ניוז, לקדם מועמדים בניגוד לחוקי המימון או אפילו להתחזות למועמד או מפלגה.

donate
במדינות אחרות, יוזמות אזרחיות כבר גרמו לפייסבוק להגביל תעמולה אנונימית בתקופת הבחירות (אילוסטרציה: פלאש90)

במדינות אחרות, יוזמות אזרחיות כבר גרמו לפייסבוק להגביל תעמולה אנונימית בתקופת הבחירות (אילוסטרציה: פלאש90)

״כיום המצב הוא כזה שכל אחד יכול לפרסם בפייסבוק בלי שנדע מי המפרסם ומה האינטרס״, אומרת רלוקה גנאה, מנכ״לית ארגון ״זזים״. ״זה יכול להיות גורמים בישראל, בחו״ל או מפלגה המשתמשת במימון אסור, מחוץ למה שמותר לה לפי חוק מימון מפלגות, או כדי להפיץ פרסום שהיא לא רוצה לעמוד מאחוריו״.

״בעקבות ניצול הפלטפורמה כדי להשפיע על הבחירות בארה״ב ובמקומות נוספים, חברת פייסבוק נמצאת תחת לחץ ציבורי בינלאומי מאסיבי״, כך לפי מנסחי העצומה. הם מקווים שלחץ של אלפי אזרחים ישפיע על פייסבוק לפתח מנגנוני שקיפות ולחשוף מי הממנים של פוסטים בנושא הבחירות.

במדינות אחרות, יוזמות אזרחיות כבר גרמו לפייסבוק להגביל תעמולה אנונימית בתקופת הבחירות, בארגון ״זזים״ מקווים שגם פייסבוק ישראל תנקוט את אותם צעדים.

בשבוע שעבר, התייחס ראש השב״כ לאפשרות שמדינה זרה תתערב בבחירות בישראל ורבים מיהרו להפנות אצבע מאשימה כלפי רוסיה. בין אם מדובר בגופים עסקיים או מדינות, ניתן לקבוע בוודאות כי ניסיונות התערבות בבחירות יתרחשו דרך הרשת החברתית. כבר ברור שהרשת תהיה זירת הפעילות המרכזית בבחירות 2019 להפצת פייק ניוז ושימוש בבוטים של פרופילים מזויפים בכדי להשפיע על תוצאות ההצבעה.

"גם בישראל יש מי שיש להם אינטרס להתנגד למנגנוני שקיפות: כל אותם גורמים שאינם רוצים להזדהות עם פרסומים מסוימים, אם בגלל סוגיית ההגבלות של מימון תעמולת בחירות או בגלל התוכן עצמו״, אומרים ב"זזים". בתוך כך, אתמול (שלישי) הליכוד היה אמור לתת תשובה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, לגבי השאלה האם היא מסכימה לתיקון החוק שיאסור, בין היתר, פרסום תעמולה אנונימית ברשת. יתר המפלגות כבר אישרו בתחילת השבוע שיתמכו בתיקון.

לקראת בחירות האמצע בארה״ב שהתקיימו בנובמבר, פייסבוק נקטה מספר צעדים כדי להילחם בתופעה: סימון כל המודעות הפוליטיות בארה"ב, הקמת מאגר שבו ניתן לבדוק את מקורות המימון שלהן והעסקת עורכים שתפקידם לאתר ולסמן חדשות מזויפות ברשת החברתית. השינוי במדיניות הגיע אחרי הביקורת הציבורית על השימוש בפייסבוק במהלך בחירות 2016, אז כאמור ״קימברידג׳ אנליטיקס״ פעלה לפי החשד עבור טראמפ ורוסיה.

״פרסום אנונימי מאפשר לקטב את השיח לקראת הבחירות, להביא מסרים מפלגים ומסיתים ולעורר דיון ציבורי המתמקד בפייק ניוז״, קובעת גנאה. היא מציעה דרכים מעשיות להתמודדות עם התופעה: גולשים יוכלו ללחוץ על לשונית שתופיע לצד כל פרסום פוליטי ולראות מיד מי עומד מאחורי הפרסום. הצעה אחרת היא שרק אזרחים הגרים בישראל יוכלו להעלות פרסומים פוליטיים הפונים לאזרחי ישראל. למעשה, פייסבוק כבר מיישמת את ההצעה האחרונה בארה"ב: רק אזרחים אמריקאים המתגוררים במדינה, יכולים "לטרגט" אזרחים אמריקאים בפרסומים פוליטיים.

בארגון ״זזים״ מביאים את משאל העם בנושא ההפלות באירלנד כדוגמה חיובית להשפעה של מודל שקיפות שהפעילה פייסבוק. במהלך הקמפיין לקראת משאל העם, שנערך במאי האחרון, הנהיגו בפייסבוק מדיניות חדשה שכללה את חשיפת רוב המידע לגבי מפרסמים בנושא המשאל. ההחלטה התקבלה לאחר לחץ ציבורי ופעילות של חברי פרלמנט מקומיים.

עד עתה, פייסבוק הנהיגה רגולציה על הפרסום הפוליטי בפלטפורמה שלה בארה״ב, בריטניה (לאחר ברקזיט), אירלנד וברזיל. באחרונה נקבעו הגבלות לפני הבחירות באוקטובר האחרון, אך בקמפיין של איש הימין הקיצוני ז'איר בולסונרו, שזכה בנשיאות, נעשה שימוש נרחב בווטסאפ כדי להפיץ פייק-ניוז. חשוב להזכיר כי וואטסאפ היא חברת בת של פייסבוק.

פייסבוק ישראל עדיין לא השיבה לבקשת "שיחה מקומית" לתגובה.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ראש הממשלה נפתלי בנט והמפכ"ל קובי שבתאי בביקור ברהט, ב-6 בדצמבר 2021 (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)

ראש הממשלה נפתלי בנט והמפכ"ל קובי שבתאי בביקור ברהט, ב-6 בדצמבר 2021 (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)

ביישובים הערביים השטח בוער, והפעם זו לא מטפורה

למרות התוכנית החדשה למאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, התקציבים ומבצעי הראווה, התחושה היא שהאלימות רק מתגברת, ושההכרזות על פתרון הבעיה בתוך חצי שנה הן מופרכות. "הקמפיינים הממשלתיים הם רק משככי כאבים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf